כל הפוסטים בנהיגה בשכרות
כיול מכשיר הינשוף
תעבורה – נהיגה בשכרות – זיכוי
בתיק שנדון בבית המשפט לתעבורה בנתניה הואשם הנהג כי נהג במהירות מופרזת של 165 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש, וכמו כן נהג בהיותו שיכור, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאה כמות של 780 מק"ג.
הנהג הודה בעבירת המהירות אך כפר בכך שנהג בשכרות. בפני בית המשפט הוגש פלט כיול המכשיר שכלל תוצאת בדיקת כיול אחת ויחידה. הבדיקה הראשונה לא הניבה תוצאה, ולידה הודפס בפלט: "בדיקת כיול פסילה", בעוד בדיקת הכיול השנייה הניבה תוצאה של 344 מק"ג. בית המשפט קבע כי "הואיל והתקבלה אך ורק תוצאה אחת של בדיקת הכיול לא ניתן לוודא כי מקדם השונות של תוצאות הבדיקה אינו עולה על 10 אחוזים. עד התביעה הוסיף בכתב יד על גבי הפלט את המילים: "תקין", אך הרישום עומד בסתירה לתדפיס הפלט שהופק על ידי מכשיר הינשוף.
הואיל ובדיקת הכיול לא בוצעה על פי התקנות הרי שהדרישה המקדימה לביצוע בדיקות הנשיפה לא התקיימה. נותר ספק באשר לתקינות מכשיר הינשוף ועל כן נותר ספק באשר למידת הדיוק של תוצאות בדיקת הנשיפה". אשר על כן, זוכה הנאשם מחמת הספק.
עורך דין תעבורה – המפתח שלך להצלחה מזהרת במשפט התעבורה
תעבורה – שכרות
תעבורה – שכרות
כישלון הבדיקה – המכשיר אשם
בתיק שנשמע לאחרונה בבית המשפט לתעבורה נערכה לנאשם בדיקת נשיפה שלא הניבה תוצאות. על פי פלט הבדיקה הנאשם לא נשף כמות מספקת של אוויר וכתוצאה מכך קבע המכשיר "מדידה לא תקינה, תוצאה נשיפה אסורה".
במועד ההקראה כפר הנאשם במיוחס לו, ובתום שלב עדויות התביעה טען כי אין להשיב לאשמה, משום שהתביעה לא הביאה ראיה לכל העובדות המרכיבות את יסודות העבירה.
בפרשת התביעה העידו 3 שוטרים שהיו במקום ביצוע בדיקת השכרות, אולם לא הובאה כל ראיה בקשר לתקינות מכשיר הינשוף.
בית המשפט לתעבורה קבע כי "משלא הוכחה תקינותו של מכשיר הינשוף שבו בוצעה בדיקה לנאשם, לא הוכיחה התביעה כי אי קבלת תוצאה בתום בדיקת הנשיפה רובצת לפתחו של הנאשם שהכשיל את הבדיקה במתכוון ולא עקב תקלה במכשיר". מאחר והנאשם צלח את מבחן המאפיינים שנערך לו בשטח קבע בית המשפט כי בנסיבות אלו – אין להשיב לאשמה של נהיגה בשכרות. לפיכך, זוכה הנאשם.
עורך דין לתעבורה – שומר על רישיונך
עו"ד תעבורה – המומחה למשפטי תעבורה
תעבורה – שכרות
תעבורה- התנאים לבדיקת שכרות
כיום מותר לדרוש מנהג לעבור בדיקת שכרות אקראית במכשיר הינשוף אולם ניתן לדרוש בדיקת דם לגילוי שכרות רק כאשר יש חשד סביר שהנהג נוהג בגילופין או שהוא מעורב בתאונת דרכים .
בתיק שנשמע לאחרונה בבית משפט לתעבורה בת"א עלתה השאלה באילו תנאים ניתן לדרוש בדיקת דם מנהג. עובדות המקרה מגלות כי בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם נכשלה ולאחר מכן הוא נדרש לבצע בדיקת דם, אולם סרב לכך בעודו טוען כי הוא מפחד ממחטים.
שני הצדדים הסכימו כי בדיקת הנשיפה נכשלה מסיבות אובייקטיביות בשל מחלתו וקשיי הנשימה של הנאשם. התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם בשל העובדה שהוא אחר כך סרב לבדיקת דם, לאחר שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב. מנגד, ההגנה טענה כי הדרישה לבצע בדיקת דם נעשתה בחוסר סמכות וזאת מאחר ולא היה חשד סביר כי הנאשם אכן שיכור, שכן הוא נעצר לבדיקה אקראית וממבחן המאפיינים שנערך לו לא נמצא אינדיקציה לשכרות. בנוסף, העובדה שלא נערכה לנאשם בדיקת נשיפון לפני בדיקת הדם מוכיחה כי הוא נדרש לבדיקה זו ללא חשד אמיתי לשכרות. בית המשפט קיבל טענה זו וזיכה את הנאשם מחמת הספק מהמיוחס לו.
עורך דין תעבורה – דואג שלא ייקחו ממך את רישיון הנהיגה
קבלת זימון למשפט תעבורה? פנה לעו"ד תעבורה
שכרות – תעבורה
תעבורה – נהיגה בשכרות
בדיקת שכרות
בתיק תעבורה שנשמע לאחרונה כפר הנאשם בכך שנהג ברכב בעודו שיכור, אך הודה כי היה שיכור בעת האירוע. מחומר החקירה עלה כי הנאשם נמצא מוטל מחוץ לרכבו כאשר הוא שיכור כלוט. בחקירתו במשטרה הודה כי נהג בשכרות, וכך גם עשה שעה שדיבר עם שוטרת הלבושה לבוש אזרחי שנשלחה לוודא כי הוא לא יחזור לנהוג, מבלי שהוא מודע לכך. המאשימה טענה כי הודאותיו של הנאשם, הנסיבות בהן נימצא ברכבו, ובדיקת הנשיפה שנערכה לו שהצביעה על כמות של כמעט פי 6 מהמותר (1,415 מק"ג) מלמדות כי נהג בשכרות.
מנגד, טענה ההגנה כי הנאשם כלל לא נהג ברכב, אלא רק נכנס לרכב ונרדם בו.
בית המשפט לתעבורה קבע כי אין להודאותיו של הנאשם משקל של ממש מאחר והם נתנו כאשר הוא נמצא בגילופין. אך, בשל העובדה כי השוטרים מצאו אותו כאשר המנוע דלק, והעובדה כי הנאשם לא הכחיש זאת, וטען בחקירותו כי "יכול להיות שהנעתי, אני לא אומר שלא", הגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשם הניע את הרכב טרם נרדם בתוכו.
שכרות – דיני תעבורה
תעבורה – שכרות
בקשת הנאשם כי תיערך לו בדיקת שכרות
יש לציין כי במקרה בו נרשם דוח לנהג בגין נהיגה בשכרות על סמך התנהגותו מבלי שנערכה לו בדיקת שכרות מדעית, בעוד הנהג עצמו מבקש בשעת האירוע כי תיערך לו בדיקה כזו – סיכוייו לצאת זכאי בדין בבית המשפט לתעבורה גבוהים ביותר.
בתיק 10101/05 הואשם נהג בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד, כאשר הנאשם בעצמו ביקש מהשוטרים להיבדק במקום.
בית המשפט לענייני תעבורה סבר כי "הכלל צריך להיות שבכל מקרה בו מבקש הנאשם להיבדק, תינתן לו אפשרות זו, ועל המשטרה לעודד בדיקות מדעיות חד-משמעיות אלו". בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת השכרות ואף מעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול וזאת מאחר וסבר כי "לא ברור כלל כמה שתה ואם שתה, וחוש הריח של השוטרים אין בו כדי להרשיע".
בתיק 7145/04 הואשם הנהג כי נהג בשכרות וזאת לאור התנהגותו שהצביעה על "שכרות כבדה". ממבחן המאפיינים שנעשה לו במקום אכן עולה התנהגות של נהג שיכור, אולם בית המשפט לתעבורה קבע כי אין להסתמך על בדיקת המאפיינים כאשר הנאשם עצמו מבקש כי תיערך לו בדיקת שכרות מדעית, וזו אינה נערכת.
השוטרים בעדותם לא הכחישו כי הנאשם ביקש כי יערכו לו בדיקת שכרות, אך הם פשוט סברו כי אין מקום לכך. בית המשפט לתעבורה קבע כי בנסיבות כאלה אין מקום להרשיע נאשם בעבירה של שכרות ואף לא בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, וזיכה את הנאשם.
עו"ד תעבורה – שומר על רישיונך
עורך דין תעבורה – מציל מפסילות
דיני תעבורה -שכרות
תעבורה – שכרות – סירוב לבדיקה
סירוב לבדיקת שכרות
החובות של השוטר כלפי הנבדק
החוק רואה נהג המסרב לתת דגימה לפי דרישת שוטר כמי שנוהג בשכרות. אולם חזקה זו מתקיימת רק כאשר התנאים הבאים מתקיימים:
(א) השוטר צריך לדרוש מהנבדק לתת לו דגימה.
(ב) השוטר צריך להודיע לנבדק את מטרת הבדיקה.
(ג) השוטר צריך לבקש את הסכמת הנבדק.
(ד) השוטר צריך להסביר לנבדק את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה – כך שהחוק רואה נהג המסרב לבדיקה כנהג הנוהג בשכרות.
בתיק 2523/07 קבע בית המשפט לתעבורה כי "סירוב להיבדק יוצר חזקה של נהיגה בשכרות, אשר העונש הקבוע לצידה הינו פסילת מינימום של שנתיים ימים. הדרישה לביצוע בדיקת שכרות צריכה להיות חדה, ברורה, ההסבר צריך להיות ברור, כך גם הסירוב צריך שיהיה ברור וחד משמעי".
עו"ד תעבורה – מוציא אותך גדול במשפט התעבורה
עורך דין תעבורה – דואג שתמשיך לנהוג במכוניתך הפרטית
קיבלת דוח בגין נהיגה בשכרות – פנה לעו"ד תעבורה
תעבורה – שכרות
מסתבר כי סיגריות לא רק מזיקות לבריאות אלא גם לתוצאות בדיקת הינשוף (לפחות מבחינת התביעה).
בתיק 42247/06 טען הנאשם כי עישן ממש סמוך לבדיקת הנשיפה שנערכה לו ולכן אין מקום להסתמך על ממצאי הינשוף.
לטענה כי הנאשם עישן סיגרייה במועד האירוע נמצא סימוכין ברישומי השוטרים, כך שהמחלוקת בין הצדדים הייתה רק כמה זמן לפני הבדיקה עצמה הוא עישן.
השוטר שהפעיל את הינשוף אמנם רשם בדוח הפעלת ינשוף כי וידא שהנאשם לא עישן 5 דקות טרם הבדיקה, אולם בהגינותו הודה כי ווידא זאת עם השוטר הנוסף.