תקנות התעבורה אוסרות עקיפות מסוכנות העלולות להסתיים בתאונות דרכים. העקיפה המסוכנת ביותר היא עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, המוגדרת בתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה כדלהלן: "נהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא".
חומרת העבירה היא בכך שהנהג רואה כי הדרך אינה פנויה ושרכב מהצד השני של הכביש מתקרב אליו, ולמרות שהוא מודע לכך שאינו יכול להשלים את העקיפה בבטחה הוא מחליט ללחוץ על הגז ולעקוף את המכונית שלפניו. בשל הסיכון הרב בעקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, נקבע לעבירה זו עונש פסילת מינימום לשלושה חודשים, וכמו כן ניתן לפסול בגינה את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית.(משרד עורכי דין)
עקיפות מסוכנות אחרות הינן:
1.עקיפה כאשר הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל. נהג המבצע עקיפה מסוג זה הינו נהג רשלן שכן, למרות התנאים הקשים הוא מתעקש לבצע עקיפה.
2.עקיפה כאשר הרכב נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל.
3 עקיפה לפני מעבר חצייה, כאשר הנהג מתקרב אל מעבר חצייה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור, ועד שעבר את מקום החצייה.
4.עקיפה כאשר הנהג עובר בתוך צומת, או שאינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת. אולם, העקיפה מותרת בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, או כאשר עוקפים בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה.
5. עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. איסור זה קיים בכל שלבי העקיפה ועל כן ייאושם נהג בעבירה זו גם במקרה שהוא יצא לעקיפה שאין קו הפרדה רצוף אך עם השלמת העקיפה הוא חצה בחזרה קו הפרדה רצוף. התביעה צריכה להוכיח אך ורק כי הנהג אכן עבר קו הפרדה רצוף כדי להרשיעו. העבירה היא עובדתית ולנהג אין כל שיקול דעת אם בכלל לחצות קו הפרדה רצוף. בשל עבירה זו ניתן לפסול את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית.
הנאשם נתן את הדין בעטיים של שני תיקים. האחד נהיגה בהיותו שיכור והשני בכך שנהג באותו מועד
ובאותו מקום נהג בקלות ראש וחלף 4 צמתים, כשמופע האור ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אדום וכשניידת
משטרה דולקת אחריו. משהורשע הנאשם, הפנה אותו בית המשפט לתעבורה בתל אביב לשירות המבחן, כדי שינתן
תסקיר בעניינו.
התביעה ציינה את חומרת האירועים וביקשה להפנות את תשומת לב בית המשפט לעברו של הנאשם, האוחז בהגה 3 שנים ולחובתו 4 הרשעות קודמות, בתוכן אירוע נוסף של אי ציות להוראת שוטר.
בית המשפט התבקש מצד התביעה להטיל על הנאשם עונש פסילה מעבר לשנתיים, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי שלא ינהג בשכרות. כמו כן, הביעה התובעת התנגדות להמלצת שירות המבחן שיוטל על הנאשם בין היתר של"צ בהיקף של 100 שעות.
ההגנההפנתה לתסקיר שירות המבחן המגולל את מסכת חייו הקשה ובסופו המלצה שהנאשם שעולה על דרך המלך יבצע של"צ כחלק מהעונש שיוטל עליו, וכן שימצא בפיקוח קצין מבחן לתקופה של שנה.
בית המשפט לתעבורה התרשם מכנות הודאתו המיידית ומכך שהוא חוזר לדרך המוטב ומתרחק מדרכו הסוררת, ואחר כל אלה דן אותו לעונשים הבאים: 358 ימי פסילה בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה בה הורשע, פסילה על תנאי, 180 שעות של"צ, צו מבחן למשך שנה וקנס בסך 2,500 ₪, שיחולק לתשלומים.
עורך דין לתעבורה מונע פסילות רישיון
עו"ד תעבורה – ההצלחה שלך במשפטי התעבורה
לא הולכים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך
תקנה 144 לתקנות התעבורה מורה לנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם לפעול במספר מישורים:
לעצור את רכבו ולהמנע מלהזיזו. להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה. למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתם. להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.
נהגים שלא מצייתים לתקנה זו, מתרצים את בריחתם מזירת התאונה בכך שנשקפה להם סכנת חיים מתגובת הנפגע והסובבים אותו. יש לציין כי גם בהנחה שהנהג סבור שהוא נמצא בסכנה כלשהי, הוא יכול לנקוט בפעולות של הזעקת עזרה ומסירת פרטים למשטרה גם שהוא נמצא פיזית רחוק ממקום התאונה.
לשם הרשעה בסעיף זה התביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלהלן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה". יש לציין כי על פי החוק, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע לבררם.
על התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לטיב מעשיו כלומר, למשל, שהזיז את רכבו או שלא מסר את פרטיו, וגם מודע לנסיבות, כלומר שהיה מעורב בתאונת דרכים. התביעה לא צריכה להוכיח כי הנאשם גרם לתאונה, אלא רק שהיה מעורב בתאונת דרכים.
תעבורה– ראיות
משפט התעבורה מתחיל עם הקראת כתב האישום. אם הנאשם כופר בעובדות המיוחסות לו מתנהל שלב ההוכחות. ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה אשר מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות הנאשם ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום. עם סיום פרשת התביעה זכאי הנאשם לטעון כי אין הוא חייב להשיב לאשמה, מאחר ועד כה לא הוכחה אשמתו. אם בקשה זו לא מועלית או נדחית ממשיכים לפרשת ההגנה כאשר הנאשם עצמו מעיד ראשון. במידה והוא בוחר שלא להעיד הדבר יכול לשמש חיזוק או סיוע לראיות התביעה.
לאחר מכן מגיע שלב הסיכומים והכרעת הדין בו קובע בית המשפט לתעבורה אם הנאשם זכאי או אשם.
נטל השכנוע
במשפט תעבורה מוטל נטל השכנוע על התביעה, והיא יוצאת ידי חובתה כאשר יש בחומר הראיות כדי להוכיח את כי יסודות העבירה במידה שלמעלה מספק סביר.
בית המשפט לתעבורה בוחן האם עמדה התביעה בנטל השכנוע בשלב הכרעת הדין. בית המשפט לתעבורה עורך בשלב זה מבחן איכותי של הראיות: שוקל שיקולי מהימנות, מעניק משקל ראייתי ובודק דרישה של דיות.
במשפט תעבורה על התביעה להוכיח את יסודות האשמה במידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אך אין עליה להוכיח זאת במידה של ודאות מוחלטת.
בית המשפט לתעבורה ירשיע נאשם אם הגרסה של התביעה היא הפירוש ההגיוני היחיד לעובדות שהוכחו, אף אם איננה בגדר וודאות ממש.
הנאשם הואשם בביצוע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה ושאינה במרחק מספיק מהרכבים שנסעו ממול ובכך גרם לסיכון נסיעה של רכבים אחרים בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.
נשמעה פרשת התביעה בפני בית המשפט לתעבורה בנצרת. העד הראשון השוטר שערך את הדוח ת/1 וכן עדותה של השוטרת שנכחה באותו רכב יחד עם השוטר וערכה את המזכר ת/2.
על פי המסמכים ת/1 ות/2 הרכב המשטרתי בו הם נסעו היה אחד משיירת רכבים שנסעו בנתיב הנגדי לנתיב הנסיעה של הנאשם. הם הבחינו ברכב הנאשם מגיע ממול תוך כדי ביצוע עקיפת מונית, דבר שאילץ את כל הרכבים בשיירה לסטות במהירות לשולי הדרך כדי לא להתנגש ברכב הנאשם חזיתית.
נשמעה אף עדותו של הנאשם כי הוא יצא לעקוף מונית שנסעה במהירות נמוכה, אך נהג המונית לא ניתן לנאשם להשלים את העקיפה, ושיחק איתו משחקים, האיץ בעת שהנאשם האיץ, ובלם בעת שהנאשם בלם. הנאשם הודה כי הוא נסע 200 מטר בנתיב הנגדי עד שהגיע לעקומה שחסמה את שדה הראייה שלו ממול, ולכן לא יכל באותו רגע לראות האם מגיעים רכבים ממול.
הנאשם עוד הודה כי באותו שלב האיץ את המהירות שלו כי יש לו רכב חזק עם 2500 סמ"ק ובמהירות גבוהה הוא סיים את העקיפה וחזר לנתיב הנסיעה שלו. הנאשם עוד העיד כי בעת שסיים את העקיפה המרחק בינו לבין הרכבים ממול היה כ20-30 מטר. מעדותו של הנאשם עצמו עולה כי הוא סיכן ממשית את הרכבים שנסעו ממול, ותוך שניה אחת או שתיים הייתה מתרחשת התנגשות חזיתית במהירות גבוהה ורק בנס נמנעה תאונה.
הנאשם טוען כי הוא מנע את התאונה, והציל חיים, בעת שהאיץ את מהירות נסיעתו וסיים את העקיפה.
בית המשפט לתעבורה סבר כי אם לא היה לנאשם שדה ראיה בעקומה, היה עליו להימנע מהעקיפה ולחזור לנתיב הנסיעה המקורי שלו. אלא שהנאשם פעל בדיוק ההפך, בניגוד לכל היגיון סביר ובריא והאיץ את מהירות הנסיעה שלו בעקומה.
גם אם הייתה נכונה טענתו של הנאשם כי נהג המונית שיחק איתו משחקים ולא נתן לו להשלים את העקיפה, היה על הנאשם אז לחזור לנתיב הנסיעה, או לסיים את העקיפה לפני הגיעו לעקומהכפי שהוא עשה בפועל בתוך העקומה.
רכבו של הנאשם כפי שהוא העיד הוא רכב גדול וחזק ויכל בקלות לעקוף את המונית ולסיים את העקיפה בבטחה בתוך אותו מרחק של 200 מטר שבהם הוא נסע עד שהגיע לעקומה.
בהתנהגותו של הנאשם בעת שהחליט להמשיך בעקיפה על אף שאין לו שדה ראיה בעקומה בכך ביצע עבירה של עקיפה מסוכנת, עבירה על תקנה 47(ד) לתקנ
מלבד ייצוג בבתי המשפט לתעבורה לעורך הדין תפקיד חשוב גם בפסילות מטעם משרד הרישוי.
סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת,לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי
החלטת משרד הרישוי לעניין זה, נסמכת על חוות הדעת של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). על כן, יופנה הנהג לעבור בדיקות רפואיות ומבחנים במרב"ד, ואם ימצא כבלתי כשיר לנהיגה בכלל, או לנהיגה ברכבים מסויימים, ישלול משרד הרישוי את רישיונו בהתאם.
מי שנפגע מהמלצת המרב"ד לפסול את רישיונו, רשאי להגיש ערר תוך 30 ימים בפני ועדת ערר רפואית המונה 3 רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
ניתן לערער על החלטת רשיות הרישוי לפי סעיף 51 רק לאחר שניתנה ההחלטה של ועדת הערר הרופואית.
את הערעור שידון בשאלות משפטיות בלבד יש להפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי באזור מגוריו של המערער ובו יפורטו:
1.שמו ומענו של המערער.
2.שמו של המשיב.
3.שם הרשות שעל החלטתה מערערים.
4. יום מתן ההחלטה ואם נתנה בפני המערער או בא כוחו או שלא.
5. המועד שהומצא למערער העתק ההחלטה, אם נתנה שלא בפניו.
נהג המקבל לידיו כתב אישום צריך לוודא קודם כל כי הפרטים הבאים נכללים בו: שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום, ציון מדינת ישראל כמאשימה,
פרטי הנאשם, תאור העובדות היוצרות את העבירה, הוראות חיקוק בהם מואשם הנאשם, שמות עדי התביעה.
יש לציין כי תאור העובדות צריך לכלול את כל יסודות העבירה ובהם זמן ביצוע העבירה והמקום בו נעשתה.
משפט התעבורה מתחיל עם הקראת כתב האישום. במידה והנאשם כופר במיוחס לו יקבע בית המשפט תאריך להוכחות.
ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה, במסגרתה מציגה התביעה את ראיותיה. יש לציין כי התביעה מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה שהועמד לרשות ההגנה ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום. הוספת עדים נעשית על ידי תיקון כתב האישום, וכאשר התיקון נעשה לאחר ההקראה הוא טעון היתר של בית המשפט.
עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם לטעון כי אין הוא חייב להשיב לאשמה, וזאת משום שבראיות התביעה אין אפילו הוכחה לכאורה לאשמתו. אם הטענה תתקבל, יזוכה הנאשם. במידה והטענה אינה מועלת, רשאי הנאשם לקיים פרשת הגנה ולהביא ראיות מטעמו, כאשר הוא בעצמו מעיד בתחילה.
בתום הבאת הראיות, ישמיעו התובע ואחריו הנאשם את סיכומיהם לעניין האשמה.
בית המשפט, בתום בירור האשמה, יקבע מועד למתן הכרעת דין, תוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לעניין האשמה או מיום הגשתם.
במקרה של זיכוי, יודיע בית המשפט את דבר הזיכוי בתחילה.
יש לציין כי קיימת לנאשם זכות לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים המשפטיים העומדים נגדו. ניתן לבקש זאת בכל שלב שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין. אם הבקשה תתקבל, ימסור היועץ המשפטי לממשלה הודעה מנומקת לבית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום. בעבירות מסוג עוון ניתן לחדש שנית את ההליכים רק אם טרם חלפה שנה אחת מיום העיכוב.
לגבי התיישנות עונשים – סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב 1982 קובע כי עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט עברו בעבירת עוון – 10 שנים.
לגבי סיווג הפסילה
במקרה ובית המשפט מחליט לפסול לנהג את רישיון הנהיגה, לאחר הרשעתו במשפט תעבורה, עדיין ישנה אפשרות לפחות להציל "חלק" מהרישיון, כך שהפסילה תהיה חלקית ומסווגת ולא גורפת.
בית המשפט לתעבורה רשאי (סעיף 36א לפקודת התעבורה) , בנסיבות מיוחדות, להורות כי פסילת רישיון הנהיגה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב. בית המשפט בד"כ לא יציע הסדר נוח זה מיוזמתו ולכן כדאי לנצ
עורך דין תעבורה הוא זה שמוביל ומנווט את התיק. לאחר צילום הראיות בתיק מגבש עורך הדין לתעבורה עמדה ומייעץ ללקוחו באיזה דרך לנהל את התיק.
עורך דין תעבורה יפנה לניהול הוכחות כאשר ישנן פגמים מהותיים בחומר הראיות. במידה והפגמים אינם מהותיים יש מקום להגיע להסדר טיעון.
עורך דין תעבורה לוקח בחשבון גם נתונים אחרים כמו מי המותב שדן בתיק ואת עברו התעבורתי של הלקוח ובהתאם בוחר את הדרך הטובה ביותר.
עורך דין תעבורה יכול להביא לביטול כתב האישום או על ידי הסמכת התביעה כאשר הוא מצביע בפניה על הפגמים שבתיק או על ידי בית המשפט כאשר הוא מעלה טענות מקדמיות כגון: פגם או פסול בכתב האישום, התיישנות ועוד.
עורך דין תעבורה יכול לגרום לשינוי כתב האישום לסעיפים קלים יותר לאחר פגישה עם גורמי התביעה שבמסגרתה יצביע על הפגמים בתיק. בדרך כלל שהעונש פוחת בצורה רצינית מהמקובל בגין אותה עבירה יומר סעיף האישום לסעיף מקל יותר.
עורך דין תעבורה יכול לגרום לעיכוב הליכים בתיק ובעצם לסגירתו וזאת על ידי פנייה בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה בה ינמק למה יש מקום לכך.
עורך דין תעבורה יכול להביא לזיכוי הנאשם בבית המשפט לאחר ניהול הוכחות הכוללות חקירה נגדית של השוטרים וחושפת את כל הפגמים שבתיק התעבורה.
עורך דין תעבורה יכול לגרום לכך שלקוחו יקבל עונש מופחת וזאת במסגרת הסדר טיעון או על ידי בית המשפט עצמו במסגרת הטיעונים לעונש.
לסיכום – עורך דין תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה של לקוחו.
משרד הרישוי קבע כי עונשי הפסילה לנהגים שעברו עבירות לפני 3 עד 4 שנים לא יבוטלו אך יקוצרו לחצי ויעמדו על 45 ימים וזאת לאור טעות המשרד בשיהוי ההזמנות לשימועי הנהגים. הודעות בדבר קיצור הפסילה יישלחו גם לנהגים שכבר החלו לרצות את הפסילה והפקידו את רישיונם וגם לנהגים שצפויים להישלל מנהלית. יש לציין כי קיצור הפסילה אינו מונע את העונש הנוסף של עמידה במבחן תיאוריה.
12/2/09 – 60 מכוניות מדגם מאזדה 3 למפקדי תחנות המשטרה
מפכ"ל המשטרה, דודי כהן, החליט לרכוש 60 מכוניות חדשות למפקדי תחנות המשטרה, דבר שעורר סערה בקרב הדרג המבצעי שנשאר עם הניידות הישנות והמקרטעות.
11/2/09 – בית המשפט העליון קבע: מכשיר "הינשוף" חוקי ואמין