הנהג הגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית לבית המשפט לתעבורה בת"א וזאת לאחר שקצין המשטרה פסל את רישיונו מנהלית לתקופה של חודש ימים בגין כך שלכאורה עלה על הולכת רגל במעבר חצייה.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו בהתקרבו למעבר חצייה כשהוא פונה ימינה פגע קלות בהולכת רגל שחצתה את מעבר החצייה והייתה באותה עת על הפס השביעי מתוך אחד עשר פסים.
המבקש טען כי הולכת הרגל עמדה ושוחחה עם מישהי כשפניה מופנות אליה ולפתע התחילה לרוץ לכביש בעקבות אוטובוס שחלף. עוד טען, כי עד שטח ההפרדה מסומנים רק 4 פסים.
בית המשפט לתעבורה לא רצה לקבוע מסמרות כבר בשלב זה, אך ציין כי לפי תגובתו הראשונית בה טען כי הנאשמת התפרצה לכביש והוא לא יכל לעשות כלום יש ראשית הודייה. בתגובתו זו גם לא מוזכר כי פניה של הולכת הרגלת היו מופנות לכיוון אחר. בית המשפט גם לא התרשם מהעבודה שהמבקש לא הגיש תמונות להוכחת טענתו בדבר מספר הפסים שבמעבר החצייה.
הכלל הוא כי נהג צריך לצפות התנהגות רשלנית של הולך רגל, גם במצב בו מתעורר ספק אם הולך הרגל עומד לחצות את מעבר החצייה. בפרט נכון הדבר במקרה זה בו נמצא אור ירוק משותף להולכי הרגל ולנהגים. לפיכך, קבע בית המשפט לתעבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש. גם עברו התעבורתי של המבקש אינו משביע רצון ולכן תקופת צינון של חודש ודאי שלא תזיק לו.
עו"ד תעבורה יכול להציל פעמים רבות את רישיון הנהיגה של לקוחו.
לעו"ד התעבורה ישנו מרחב תמרון רחב לשם ניהול התיק: ניתן לבטל את כתב האישום/דו"ח התנועה, ניתן לכפור בעובדות ולנהל הוכחות שיביאו לזיכוי מכל אשמה, ניתן לקבל עונש מופחת במסגרת הסדר טיעון, ניתן לסווג את הפסילה כך שהנהג ימשיך לעבוד, ניתן להאריך את תקופת הפסילה על תנאי ולמנוע פסילה בפועל ועוד ועוד.
באשר למשפטי תעבורה – נהגים רבים מתקשרים לאחר שכבר נשפטו ומבקשים למצוא מזור לבעייתם. במקרה זה מרחב התמרון קטן בהרבה.
אם הנהג נשפט בהיעדרו ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין + בקשה לעיכוב ביצוע, אך צריכה להיות סיבה טובה להיעדרות מן המשפט. אם הנהג נוכח במשפט ניתן להגיש ערעור, אך יש לציין כי בית המשפט שלערעור לא ימהר להתערב בגזר הדין שניתן. לכן, עדיף שהפנייה תעשה טרם מועד המשפט.
בשלב ראשון תמיד יש לנסות לבטל את כתב האישום או לפחות להפחית את חומרתו.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 26.11.06 פגע בהולכת רגל על מעבר חצייה, ילידת 1931.כתוצאה מהתאונה נפגעה הולכת הרגל באופן קשה שבר פתוח בפיקת ברך שמאל, שברים רבים מרוסקים באגן, קרע בשלפוחית השתן והיא שוחררה לשיקום בבית חולים אלישע.
העבירות בהן הורשע הנאשם הן אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, נהיגה ברשלנות, התנהגות בדרך הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.
מדובר בתאונת דרכים קשה וברשלנות של ממש. פגיעה בהולכת רגל על מעבר חצייה שזהו מקום מבטחם של הולכי הרגל.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל רכיב פסילה של 7 חודשים בפועל ובנסיבות שתוארו בתסקיר ולאור גיליון הרשעותיו של הנאשם שאינו מן החמורים, מדובר בנאשם המחזיק רישיון נהיגה משנת 1991,המשמש כעזר לפרנסתו,
בית המשפט לתעבורה החליט לאמץ את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך 2000 ₪, פסילה לתקופה של 7 חודשים, פסילה על תנאי, של"צ בהיקף של 100 שעות.
עורך דין תעבורה מציל את רישיון הנהיגה שלך
עו"ד תעבורה – המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
עורך דין לתעבורה דואג שרישיון הנהיגה שלך יישאר אצלך
לא הולכים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
בתאריך 11/2/09 בבית המשפט העליון (רע"פ 8135/07 + 1766/08)
בית המשפט העליון קבע סופית כי מכשיר הינשוף הינו אמין וחוקי.
שתי עתירות שנשמעו יחדיו המשיגות על חוקיות השימוש במכשיר הינשוף למדידת רמת האלכוהול בגוף נדחו. בית המשפט קבע כי ניתן להסתמך על תוצאות המכשיר הקבילות כראיות בבית המשפט, וכי השימוש בו עוד טרם אישר שר התחבורה את המכשיר נמצא כחוקי וזאת לאור מטרת המחוקק. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי יש להסדיר מחדש את ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה בהתאם לתיקון לפקודת התעבורה תוך 4 חודשים.
בתאריך 15/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
התביעה ביקשה להאריך את הפסילה המנהלית של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מדובר בנהג שסרב לעבור בדיקת שכרות ומבדיקת המאפיינים שלו עולה תמונה של שכרות ברמה גבוהה. בית המשפט האריך את הפסילה המנהלית לתקופה של שנה או עד מתן גזר דין בעניינו.
בתאריך 4/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
הנאשם הורשע בעבירה של סירוב לבצע בדיקת שכרות ובנהיגה בשכרות לאחר ניהול הוכחות. בית המשפט ראה בחומרה את העובדה שהנאשם סרב לבצע בדיקת שכרות וראה בכך ניסיון להסתיר שכרות גבוהה. אשר על כן, גזר עליו בין היתר 30 חודשי פסילה בפועל.
הנאשם הודה והורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. מדובר בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה רשלנית, נהיגה במצב השולל שליטה ברכב, נהיגה במהירות בלתי סבירה, גרימת נזק ונהג חדש מתחת לגיל 21 שנים המסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה.
הנאשם נהג כשהוא שיכור לחלוטין וגרם לתאונה עצמית שעה שאיבד את השליטה ברכב בסיבוב בכיכר. כתוצאה מהתאונה נחבלו שני נוסעים שנמצאו עימו במכונית. יש לציין כי מדובר בנהג חדש שהסיע ברכבו 4 נוסעים ללא מלווה בניגוד לחוק.
בית המשפט לתעבורה הורה על הגשת תסקיר בעניינו בשל גילו הצעיר. בתסקיר מיום 01/11/09 ציין שירות המבחן, כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו, וכי עזב את דרכו הרעה והוא נמצא בתהליך של שינוי ושיקום. לפיכך, המליץ שירות המבחן כי בית המשפט לא יגזור על הנאשם מאסר בפועל ויסתפק בעונשים של הטלת צו מבחן למשך שנה, פסילה, תנאי ומאסר מותנה. לאור האמור בתסקיר, אף התביעה לא עתרה להורות על מאסרו של הנאשם, וביקשה להחמיר ביתר רכיבי הענישה. יש לציין אף כי לחובתו של הנאשם עבר פלילי הכולל עבירות הקשורות לרכב, היינו שבל"ר , נהיגה ללא רישיון נהיגה.
בית המשפט לתעבורה סבר כי צו מבחן למשך שנה כפי שהמליץ שירות המבחן, הינו למשך תקופה קצרה מדי, בשים לב לאמור בתסקיר שירות המבחן ביחס לשימוש הנאשם בסמים ובשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו ולגילו הצעיר, ולכן מצא לנכון ליתן צו מבחן לתקופה ארוכה יותר.
בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם את העונשים הבאים:
צו מבחן לתקופה של שנתיים
מאסר על תנאי
קנס בסך 1,800 ₪
פסילה לתקופה של 4 שנים בניכוי הפסילה המנהלית בת החודשיים אותה כבר ריצה הנאשם
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה – דמות המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
הנאשם הועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות וזאת ברמה של 350 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף כפי שנמצא על בדיקת הנשיפה שנערכה לו.
בישיבה שהתקיימה בתאריך 29/10/09 כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות. מספר חודשים אחר כך, ובטרם דיון ההוכחות, הודיע הנאשם כי הוא מבקש לחזור מהכפירה ולהודות במיוחס לו. הנאשם הורשע לפיכך בסופו של יום על פי הודאתו ולבקשתו הוגש תסקיר משירות המבחן. הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר במסגרתו ביקשה המאשימה עונש שיכלול פסילה בפועל לתקופה של שנתיים אך ללא קנס ואילו ההגנה תהא רשאית לעתו לפסילה פחותה מכך. לדעת בית המשפט לתעבורה בת"א העבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר המבצע אותה מסתכן בגרימת תאונת דרכים. המחוקק קבע לצד העבירה הנ"ל עונש פסילת מינימום לתקופה של שנתיים ובכך הביא את עמדתו באשר לחומרתה. המחוקק הותיר עם זאת בידי בתי המשפט לתעבורה את הסמכות להורות על פסילה קצרה מזו אם מתקיימות נסיבות מיוחסות המצדיקות זאת, כשם שקיימת כמובן גם סמכות להטיל פסילה ארוכה מפסילת המינימום. עםזאת, חריגה לקולא מפסילת המינימום לא יכולה על פי פסיקת בית המשפט העליון להיעשות אלא במשורה.
הנאשם בעל ותק נהיגה קצר יחסית של 4 שנות נהיגה וכבר צבר לחובתו 6 הרשעות קודמות. חומרת העבירה ועברו התעבורתי כובלות את בית המשפט ולא מאפשרות לו לרדת במידה משמעותית מעונש פסילת המינימום. יחד עם זאת, לאור הכמות הנמוכה של האלכוהול ונסיבות אישיות מיוחדות גזר עליו בית המשפט לתעבורה שנה וחצי פסילה בפועל, לצד 120 שעות של"צ.
תקנה 144 לתקנות התעבורה מורה לנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם לפעול במספר מישורים:
לעצור את רכבו ולהמנע מלהזיזו. להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה. למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתם. להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.
נהגים שלא מצייתים לתקנה זו, מתרצים את בריחתם מזירת התאונה בכך שנשקפה להם סכנת חיים מתגובת הנפגע והסובבים אותו. יש לציין כי גם בהנחה שהנהג סבור שהוא נמצא בסכנה כלשהי, הוא יכול לנקוט בפעולות של הזעקת עזרה ומסירת פרטים למשטרה גם שהוא נמצא פיזית רחוק ממקום התאונה.
לשם הרשעה בסעיף זה התביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלהלן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה". יש לציין כי על פי החוק, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע לבררם.
על התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לטיב מעשיו כלומר, למשל, שהזיז את רכבו או שלא מסר את פרטיו, וגם מודע לנסיבות, כלומר שהיה מעורב בתאונת דרכים. התביעה לא צריכה להוכיח כי הנאשם גרם לתאונה, אלא רק שהיה מעורב בתאונת דרכים.
הנאשם הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לאחר שבחר לנהל הוכחות. התאונה קרתה כתוצאה מכך שהנאשם סטה עם רכב לנתיב הנגדי תוך כדי כך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף והביא למותה של הנהגת שהייתה ממולו.
בית המשפט לתעבורה בחדרה סבר כי שליחת נהגים המורשעים בעבירה כה חמורה תביא להפחתת תאונות הדרכים, אך מצד שני גם קיבל את הטענה כי במקרים מסויימים ניתן להסתפק בעונש של עבודות שירות בלבד, במיוחד כאשר רשלנות הנהג הינה מזערית, או כשיש נסיבות אישיות יוצאות דופן.
אולם, במקרה דנן רשלנותו של הנהג הייתה גבוהה שכן הוא סטה לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף, כלומר עשה זאת במקום שאפילו אסור לעקוף.
בית המשפט ציין כי תאונות קטלניות רבות נגרמות כתוצאה מסטייה מנתיב הנסיעה.
לנאשם עבר תעבורתי שאינו נאה. לחובתו 17 הרשעות קודמות ביניהן תאונת דרכים במהלכה הוא נהג תחת השפעת אלכוהול, אי ציות לתמרורים ולרמזור אדום ועוד ועוד. עבירות מעין אלה מצביעות על נהיגה רשלנית של הנאשם ומהוות שיקול לחומרא כך שיש לראות בנאשם באופן נהיגתו סיכון למשתמשים בדרך. בפני בית המשפט הוגש תסקיר מבחן חיובי אך כמובן שאינו מחייב את בית המשפט, שבסופו של דבר גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילה בפועל לתקופה של 10 שנים.
ב"כ הנאשם ביקש כי יינתן עיכוב ביצוע כדי שהנאשם יוכל להתארגן לקראת המאסר וכן כדי לשקול ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט לתעבורה נעתר לבקשה זו ועיכב את ביצוע גזר הדין בשבועיים, כאשר ציין כי ניתן לבקש בקשת עיכוב נוספת מבית המשפט המחוזי עצמו.
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' דואג לרישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה מונע פסילות רישיון
לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973, עושה הבחנה ברורה בין ייצור, הכנה והפקה לבין החזקה ושימוש.
לגבי ייצור , הכנה והפקה, החוק קובע: "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל (מנכ"ל משרד הבריאות). העובר על הוראות סעיף זה דינו – מאסר עשרים שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין".
לגבי החזקה ושימוש של הסם – קובע החוק: כי לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל. האמור בסעיף זה אינו חל על סם מסוכן והנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו. העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר 20 שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בחוק העונשין, ואם החזיק בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו מאסר 3 שנים או קנס כאמור. מי שלצריכתו העצמית מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו מאסר 5 שנים, כאשר הוראה זו לא חלה על מי שטרם מלאו לו 16 שנים.
בתיק 3227/05 הורשע הנאשם על פי הודאתו בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. מכתב האישום עולה כי הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג הרואיןבמשקל 4.8108 גרם נטו. כנגד הנאשם עמד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה למשך שנה. המאשימה ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים וכך קרה, אולם לאחר חודשיים הוא שוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית בקהילה הטיפולית "מלכישוע". בנסיבות אלו, נדחה הדיון בעניינו מספר פעמים לשם הגשת תסקיר. הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן שנמנע מלתת המלצה בעניינו, אולם לאור העובדה שהוכח כי הנאשם לא הסתבך בפלילים בשנים האחרונות והועבדה כי הנאשם מתמיד בעבודתו הסיק בית המשפט כי הנאשם עלה על דרך המלך, ולאור זאת האריך את עונש המאסר על תנאי שעמד נגדו ולא הטיל עליו כל עונש אחר.
מלבד ייצוג בבתי המשפט לתעבורה לעורך הדין תפקיד חשוב גם בפסילות מטעם משרד הרישוי.
סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת,לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי
החלטת משרד הרישוי לעניין זה, נסמכת על חוות הדעת של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). על כן, יופנה הנהג לעבור בדיקות רפואיות ומבחנים במרב"ד, ואם ימצא כבלתי כשיר לנהיגה בכלל, או לנהיגה ברכבים מסויימים, ישלול משרד הרישוי את רישיונו בהתאם.
מי שנפגע מהמלצת המרב"ד לפסול את רישיונו, רשאי להגיש ערר תוך 30 ימים בפני ועדת ערר רפואית המונה 3 רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
ניתן לערער על החלטת רשיות הרישוי לפי סעיף 51 רק לאחר שניתנה ההחלטה של ועדת הערר הרופואית.
את הערעור שידון בשאלות משפטיות בלבד יש להפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי באזור מגוריו של המערער ובו יפורטו:
1.שמו ומענו של המערער.
2.שמו של המשיב.
3.שם הרשות שעל החלטתה מערערים.
4. יום מתן ההחלטה ואם נתנה בפני המערער או בא כוחו או שלא.
5. המועד שהומצא למערער העתק ההחלטה, אם נתנה שלא בפניו.
