כל הפוסטים במאמרים

מעצר בטרם הגשת כתב אישום בתעבורה/פלילי

מעצר חשודים ללא צו שיפוטי:

1. שוטר מוסמך לעצור אדם ללא צו כאשר יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיימה אחת מעילות המעצר: ביצוע עבירה בפני שוטר העלולה לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה. אי התייצבות להליכי חקירה. שיבוש הליכי משפט. סכנה לביטחון. ביצוע עבירה חמורה. הפרת תנאי שחרור או הימלטות ממשמורת חוקית. הפרעה לסמכות העיכוב.


2. השלב השני – הבאת העצור לתחנת המשטרה ללא דיחוי, העברתו לקצין הממונה ועריכת דו"ח מעצר על ידי השוטר. הקצין הממונה ישחרר את החשוד או יחליט על המשך מעצרו וימלא דו"ח.


3. השלב השלישי – אם הקצין הממונה החליט על מעצרו של החשוד – יש חובה להביא את העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ולכל היותר תוך 24 שעות. לעצור יש שתי זכויות בסיסיות במצב זה – הזכות כי תימסר הודעה על מצערו לאדם קרוב ולעורך דין, והזכות להיפגש עם עורך דין.

מעצר על פי צו שיפוטי:

1. הסמכות העניינית לדון במצער לפני הגשת כתב אישום מסורה לבית משפט השלום.


2. שופט יוציא צו מעצר כאשר: קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה מסוג פשע או עוון ומתקיימת אחת מעילות המעצר, וכל זאת כאשר לא ניתן להסתפק בדרך של קביעת ערובה. עילות המעצר: שיבוש הליכי חקירה או משפט, פגיעה בביטחון שלא אדם או של הציבור או המדינה, נקיטת הליכי חקירה אשר ניתן לקיימם רק כאשר החשוד במעצר.


3. כאשר ניתן צו מעצר שלא בנוכחות החשוד מוגבל צו המעצר ל- 24 שעות.


4. תקופת המצער הראשונית מוגבלת ל- 15 ימים, כאשר מעצר בעילה של נקיטת הליכי חקירה מוגבל ל- 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריכו ל- 15 ימים.


5. בית המשפט רשאי להאריך את המעצר מעת לעת ב- 15 ימים נוספים, אך סך כל תקופת המעצר מוגבל ל- 30 ימים.


6. בית המשפט רשאי לצוות על הארכת מעצר ב- 15 ימים בכל פעם כאשר הבקשה מוגשת באישור היועץ המשפטי לממשלה או באישור פרקליט המדינה או משנהו.

                                        תעבורה – ערעור – שיכרות

העונש בגין נהיגה בשכרות הוא 24 חודשי פסילה. במידה והנהג מקבל עונש חמור מכך יש מקום בהחלט להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. במידה והנהג מקבל עונש של 24 חודשי פסילה או אפילו פחות מכך הסיכוי כי הערעור מטעמו לעניין חומרת העונש יתקבל הינו קטן מאוד. אך תמיד יש סיכוי, כפי שניתן ללמוד מתיק 7056/09 בו הנהג הגיש ערעור על חומרת העונש שגזר עליו בית המשפט לתעבורה הכולל פסילה בפועל לתקופה של שנה וחצי. מברור העובדות עלה כי הנאשם לא נתפס כשהוא נוהג בשכרות אלא נתבקש לבצע בדיקת נשיפה כאשר הוא ישב בתוך מכוניתו ללא ניע ורק המנוע דלק. בגלל הנסיבות המיוחדות של המקרה המתיק בית המשפט את עונשו וגזר עליו 11 חודשי פסילה בפועל מיום הפקדת רישיונו כך שהוא לא יצטרך גם לעבור מבחן תיאוריה ומבחן מעשי מטעם משרד הרישוי.

נא לזכור:

עו"ד תעבורה מציל רישיונות

עורך דין תעבורה מציל מעונשי מאסר

עורך דין תעבורה הוא דמות מפתח להצלחה בתיקי תעבורה

לא מומלץ כלל ועיקר להגיע למשפט תעבורה ללא עורך דין לתעבורה

עורך דין לתעבורה דואג כי רישיון הנהיגה יישאר אצלכם בכיס ולא במזכירות בית המשפט לתעבורה

 כמו כן, הבדיקות נערכות בדרך כלל במסגרת מבצעי אכיפה נגד העבירה של נהיגה בשכרות, כך שיש לעיתים "תור" לשימוש במכשיר הינשוף. התוצאה היא כי הבדיקה מראה על אחוז האלכוהול בגופו של הנהג בזמן הבדיקה ולא בזמן הנהיגה.
בגלל הליך ספיגת האלכוהול בדם, ייתכן מצב שבזמן הנהיגה היה אחוז האלכוהול בגופו של הנהג מתחת למידה המותרת בחוק, אך בזמן הבדיקה כבר הספיק ריכוז האלכוהול לעלות ולהגיע לרמה המצביעה על שכרות על פי חוק. יש לציין כי תוך פרק זמן של חצי שעה על קיבה ריקה, ותוך שעה וחצי עד שעתיים על קיבה מלאה, יגיע האלכוהול לשיאו אצל השותה.
הבעיה שנוצרת היא במיוחד במקרים בהם הייתה שתייה מרובה בפרק זמן קצר והביאה לידי תוצאות מדידה גבוליות בבדיקת הנשיפה (עד 300 מיקרוגרם), כפי שניתן ללמוד מתיק 9817/07 (מדינת ישראל נ' סנפירי אריאל). בתיק זה הואשם הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמדדה כמות של 290 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי רמת האלכוהול שנמדדה לו לא משקפת נכונה את רמת האלכוהול בשעת נהיגתו וזאת מאחר ששתה משקאות חריפים על קיבה ריקה במהירות רבה בעודו ממהר לצאת ממקום הבילוי. בפני בית המשפט הופיע מומחה שטען כי ייתכן כי ריכוז האלכוהול של הנאשם עלה מהרגע בו עוכב עד לבדיקה עצמה, כך שייתכן כי בשעת הנהיגה רמת האלכוהול בגופו הייתה מתחת למידה הקבועה. לאור זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות מחמת הספק.


עורך  דין  תעבורה 
איתן  גורביץ