הנהג הגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית לבית המשפט לתעבורה בת"א וזאת לאחר שקצין המשטרה פסל את רישיונו מנהלית לתקופה של חודש ימים בגין כך שלכאורה עלה על הולכת רגל במעבר חצייה.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו בהתקרבו למעבר חצייה כשהוא פונה ימינה פגע קלות בהולכת רגל שחצתה את מעבר החצייה והייתה באותה עת על הפס השביעי מתוך אחד עשר פסים.
המבקש טען כי הולכת הרגל עמדה ושוחחה עם מישהי כשפניה מופנות אליה ולפתע התחילה לרוץ לכביש בעקבות אוטובוס שחלף. עוד טען, כי עד שטח ההפרדה מסומנים רק 4 פסים.
בית המשפט לתעבורה לא רצה לקבוע מסמרות כבר בשלב זה, אך ציין כי לפי תגובתו הראשונית בה טען כי הנאשמת התפרצה לכביש והוא לא יכל לעשות כלום יש ראשית הודייה. בתגובתו זו גם לא מוזכר כי פניה של הולכת הרגלת היו מופנות לכיוון אחר. בית המשפט גם לא התרשם מהעבודה שהמבקש לא הגיש תמונות להוכחת טענתו בדבר מספר הפסים שבמעבר החצייה.
הכלל הוא כי נהג צריך לצפות התנהגות רשלנית של הולך רגל, גם במצב בו מתעורר ספק אם הולך הרגל עומד לחצות את מעבר החצייה. בפרט נכון הדבר במקרה זה בו נמצא אור ירוק משותף להולכי הרגל ולנהגים. לפיכך, קבע בית המשפט לתעבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש. גם עברו התעבורתי של המבקש אינו משביע רצון ולכן תקופת צינון של חודש ודאי שלא תזיק לו.
בתאריך 11/2/09 בבית המשפט העליון (רע"פ 8135/07 + 1766/08)
בית המשפט העליון קבע סופית כי מכשיר הינשוף הינו אמין וחוקי.
שתי עתירות שנשמעו יחדיו המשיגות על חוקיות השימוש במכשיר הינשוף למדידת רמת האלכוהול בגוף נדחו. בית המשפט קבע כי ניתן להסתמך על תוצאות המכשיר הקבילות כראיות בבית המשפט, וכי השימוש בו עוד טרם אישר שר התחבורה את המכשיר נמצא כחוקי וזאת לאור מטרת המחוקק. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי יש להסדיר מחדש את ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה בהתאם לתיקון לפקודת התעבורה תוך 4 חודשים.
בתאריך 15/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
התביעה ביקשה להאריך את הפסילה המנהלית של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מדובר בנהג שסרב לעבור בדיקת שכרות ומבדיקת המאפיינים שלו עולה תמונה של שכרות ברמה גבוהה. בית המשפט האריך את הפסילה המנהלית לתקופה של שנה או עד מתן גזר דין בעניינו.
בתאריך 4/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
הנאשם הורשע בעבירה של סירוב לבצע בדיקת שכרות ובנהיגה בשכרות לאחר ניהול הוכחות. בית המשפט ראה בחומרה את העובדה שהנאשם סרב לבצע בדיקת שכרות וראה בכך ניסיון להסתיר שכרות גבוהה. אשר על כן, גזר עליו בין היתר 30 חודשי פסילה בפועל.
הנאשם הודה והורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. מדובר בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה רשלנית, נהיגה במצב השולל שליטה ברכב, נהיגה במהירות בלתי סבירה, גרימת נזק ונהג חדש מתחת לגיל 21 שנים המסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה.
הנאשם נהג כשהוא שיכור לחלוטין וגרם לתאונה עצמית שעה שאיבד את השליטה ברכב בסיבוב בכיכר. כתוצאה מהתאונה נחבלו שני נוסעים שנמצאו עימו במכונית. יש לציין כי מדובר בנהג חדש שהסיע ברכבו 4 נוסעים ללא מלווה בניגוד לחוק.
בית המשפט לתעבורה הורה על הגשת תסקיר בעניינו בשל גילו הצעיר. בתסקיר מיום 01/11/09 ציין שירות המבחן, כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו, וכי עזב את דרכו הרעה והוא נמצא בתהליך של שינוי ושיקום. לפיכך, המליץ שירות המבחן כי בית המשפט לא יגזור על הנאשם מאסר בפועל ויסתפק בעונשים של הטלת צו מבחן למשך שנה, פסילה, תנאי ומאסר מותנה. לאור האמור בתסקיר, אף התביעה לא עתרה להורות על מאסרו של הנאשם, וביקשה להחמיר ביתר רכיבי הענישה. יש לציין אף כי לחובתו של הנאשם עבר פלילי הכולל עבירות הקשורות לרכב, היינו שבל"ר , נהיגה ללא רישיון נהיגה.
בית המשפט לתעבורה סבר כי צו מבחן למשך שנה כפי שהמליץ שירות המבחן, הינו למשך תקופה קצרה מדי, בשים לב לאמור בתסקיר שירות המבחן ביחס לשימוש הנאשם בסמים ובשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו ולגילו הצעיר, ולכן מצא לנכון ליתן צו מבחן לתקופה ארוכה יותר.
בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם את העונשים הבאים:
צו מבחן לתקופה של שנתיים
מאסר על תנאי
קנס בסך 1,800 ₪
פסילה לתקופה של 4 שנים בניכוי הפסילה המנהלית בת החודשיים אותה כבר ריצה הנאשם
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה – דמות המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
הנאשם הועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות וזאת ברמה של 350 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף כפי שנמצא על בדיקת הנשיפה שנערכה לו.
בישיבה שהתקיימה בתאריך 29/10/09 כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות. מספר חודשים אחר כך, ובטרם דיון ההוכחות, הודיע הנאשם כי הוא מבקש לחזור מהכפירה ולהודות במיוחס לו. הנאשם הורשע לפיכך בסופו של יום על פי הודאתו ולבקשתו הוגש תסקיר משירות המבחן. הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר במסגרתו ביקשה המאשימה עונש שיכלול פסילה בפועל לתקופה של שנתיים אך ללא קנס ואילו ההגנה תהא רשאית לעתו לפסילה פחותה מכך. לדעת בית המשפט לתעבורה בת"א העבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר המבצע אותה מסתכן בגרימת תאונת דרכים. המחוקק קבע לצד העבירה הנ"ל עונש פסילת מינימום לתקופה של שנתיים ובכך הביא את עמדתו באשר לחומרתה. המחוקק הותיר עם זאת בידי בתי המשפט לתעבורה את הסמכות להורות על פסילה קצרה מזו אם מתקיימות נסיבות מיוחסות המצדיקות זאת, כשם שקיימת כמובן גם סמכות להטיל פסילה ארוכה מפסילת המינימום. עםזאת, חריגה לקולא מפסילת המינימום לא יכולה על פי פסיקת בית המשפט העליון להיעשות אלא במשורה.
הנאשם בעל ותק נהיגה קצר יחסית של 4 שנות נהיגה וכבר צבר לחובתו 6 הרשעות קודמות. חומרת העבירה ועברו התעבורתי כובלות את בית המשפט ולא מאפשרות לו לרדת במידה משמעותית מעונש פסילת המינימום. יחד עם זאת, לאור הכמות הנמוכה של האלכוהול ונסיבות אישיות מיוחדות גזר עליו בית המשפט לתעבורה שנה וחצי פסילה בפועל, לצד 120 שעות של"צ.
עו"ד תעבורה יכול להציל פעמים רבות את רישיון הנהיגה של לקוחו.
לעו"ד התעבורה ישנו מרחב תמרון רחב לשם ניהול התיק: ניתן לבטל את כתב האישום/דו"ח התנועה, ניתן לכפור בעובדות ולנהל הוכחות שיביאו לזיכוי מכל אשמה, ניתן לקבל עונש מופחת במסגרת הסדר טיעון, ניתן לסווג את הפסילה כך שהנהג ימשיך לעבוד, ניתן להאריך את תקופת הפסילה על תנאי ולמנוע פסילה בפועל ועוד ועוד.
באשר למשפטי תעבורה – נהגים רבים מתקשרים לאחר שכבר נשפטו ומבקשים למצוא מזור לבעייתם. במקרה זה מרחב התמרון קטן בהרבה.
אם הנהג נשפט בהיעדרו ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין + בקשה לעיכוב ביצוע, אך צריכה להיות סיבה טובה להיעדרות מן המשפט. אם הנהג נוכח במשפט ניתן להגיש ערעור, אך יש לציין כי בית המשפט שלערעור לא ימהר להתערב בגזר הדין שניתן. לכן, עדיף שהפנייה תעשה טרם מועד המשפט.
בשלב ראשון תמיד יש לנסות לבטל את כתב האישום או לפחות להפחית את חומרתו.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 26.11.06 פגע בהולכת רגל על מעבר חצייה, ילידת 1931.כתוצאה מהתאונה נפגעה הולכת הרגל באופן קשה שבר פתוח בפיקת ברך שמאל, שברים רבים מרוסקים באגן, קרע בשלפוחית השתן והיא שוחררה לשיקום בבית חולים אלישע.
העבירות בהן הורשע הנאשם הן אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, נהיגה ברשלנות, התנהגות בדרך הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.
מדובר בתאונת דרכים קשה וברשלנות של ממש. פגיעה בהולכת רגל על מעבר חצייה שזהו מקום מבטחם של הולכי הרגל.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל רכיב פסילה של 7 חודשים בפועל ובנסיבות שתוארו בתסקיר ולאור גיליון הרשעותיו של הנאשם שאינו מן החמורים, מדובר בנאשם המחזיק רישיון נהיגה משנת 1991,המשמש כעזר לפרנסתו,
בית המשפט לתעבורה החליט לאמץ את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך 2000 ₪, פסילה לתקופה של 7 חודשים, פסילה על תנאי, של"צ בהיקף של 100 שעות.
עורך דין תעבורה מציל את רישיון הנהיגה שלך
עו"ד תעבורה – המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
עורך דין לתעבורה דואג שרישיון הנהיגה שלך יישאר אצלך
לא הולכים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
כלומר, תהיה זו הגנה טובה במשפט תעבורה, אם יוכיח הנאשם כי אחד מהמצבים הבאים התקיים בענייינו:
א. התמרור לא אושר כדין על ידי הרשות המתאימה.
ב. התמרור לא הוצב כדין. למשל, שהוצב באופן שהנהג מוכשל מראותו , או שמימדיו קטנים מהנדרש. הפסיקה קבעה כי המבחן אם תמרור הינו ברור או שלא הוא מבחן אובייקטיבי, כלומר, כיצד נהגים אחרים מתנהגים בהתאם לאותו מצב.
ג. התמרור לא הוצב בשני צידי הדרך, כאשר החוק מחייב הצבת התמרור האמור משני צידי הכביש.
הפסיקה קבעה כי כאשר מוצבים תמרורים הסותרים אחד את השני, אין לצפות מנהג המגיע למקום, שתוך כדי נסיעה יתחיל לבחון את הוראות התמרורים ולחפש כיצד ניתן לפשר בין שתי ההוראות הסותרות, ולכן במצב דברים זה הנאשם יזוכה מעבירה של אי ציות לתמרור.
תעבורה – פסיקה אחרונה
בתאריך 8/12/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
הנהג הואשם בכך שלא ציית להוראות שוטר במדים לעצור וזאת בניגוד לתקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה. לטענת המאשימה רכב הנאשם חלף על פני המחסום שהוצב למרות שהבחין בסימון השוטר. לטענת הנאשם הוא עצר במחסום והעיר לשני השוטרים במקום כי המחסום ממוקם בצורה לא טובה המסכנת את שלום הציבור. השוטר במקום אמר לו לנסוע ואח"כ השוטרים רדפו אחריו. בית המשפט זיכה את הנאשם מחמת הספק, וזאת מן הסיבות הבאות: נרשם מזכר רק של אחד משני השוטרים שנמצאו במחסום. עורך הדו"ח טען כי במקום התאורה הייתה תקינה ואילו השוטר השני שהובא לעדות על ידי הנאשם טען כי התאורה במקום הייתה חלשה. מסמכיו של הנאשם נמצאו תקפים כך שלא הייתה לו כל סיבה לברוח מהשוטרים, מה עוד כשנתבקש לעצור עשה זאת מייד. לאור עדותו של השוטר הנוסף שהודה כי הם עמדו במקום חשוך יחסית הגרסה אותה העלה הנאשם כי העיר לשוטרים הגיונית.
בתאריך 8/12/08 בבית המשפט לתעבורה בת"א
הנהג הואשם באי מתן זכות קדימה בצומת, עובדה שגרמה לרכב המעורב שהגיע משמאלו לעצור ולצפור לו. הנאשם טען כי הרכב המעורב נמצא במרחק של 50 מטר ממנו ולכן לא הפריע
נהג המקבל לידיו כתב אישום צריך לוודא קודם כל כי הפרטים הבאים נכללים בו: שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום, ציון מדינת ישראל כמאשימה,
פרטי הנאשם, תאור העובדות היוצרות את העבירה, הוראות חיקוק בהם מואשם הנאשם, שמות עדי התביעה.
יש לציין כי תאור העובדות צריך לכלול את כל יסודות העבירה ובהם זמן ביצוע העבירה והמקום בו נעשתה.
משפט התעבורה מתחיל עם הקראת כתב האישום. במידה והנאשם כופר במיוחס לו יקבע בית המשפט תאריך להוכחות.
ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה, במסגרתה מציגה התביעה את ראיותיה. יש לציין כי התביעה מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה שהועמד לרשות ההגנה ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום. הוספת עדים נעשית על ידי תיקון כתב האישום, וכאשר התיקון נעשה לאחר ההקראה הוא טעון היתר של בית המשפט.
עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם לטעון כי אין הוא חייב להשיב לאשמה, וזאת משום שבראיות התביעה אין אפילו הוכחה לכאורה לאשמתו. אם הטענה תתקבל, יזוכה הנאשם. במידה והטענה אינה מועלת, רשאי הנאשם לקיים פרשת הגנה ולהביא ראיות מטעמו, כאשר הוא בעצמו מעיד בתחילה.
בתום הבאת הראיות, ישמיעו התובע ואחריו הנאשם את סיכומיהם לעניין האשמה.
בית המשפט, בתום בירור האשמה, יקבע מועד למתן הכרעת דין, תוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לעניין האשמה או מיום הגשתם.
במקרה של זיכוי, יודיע בית המשפט את דבר הזיכוי בתחילה.
יש לציין כי קיימת לנאשם זכות לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים המשפטיים העומדים נגדו. ניתן לבקש זאת בכל שלב שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין. אם הבקשה תתקבל, ימסור היועץ המשפטי לממשלה הודעה מנומקת לבית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום. בעבירות מסוג עוון ניתן לחדש שנית את ההליכים רק אם טרם חלפה שנה אחת מיום העיכוב.
לגבי התיישנות עונשים – סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב 1982 קובע כי עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט עברו בעבירת עוון – 10 שנים.
לגבי סיווג הפסילה
במקרה ובית המשפט מחליט לפסול לנהג את רישיון הנהיגה, לאחר הרשעתו במשפט תעבורה, עדיין ישנה אפשרות לפחות להציל "חלק" מהרישיון, כך שהפסילה תהיה חלקית ומסווגת ולא גורפת.
בית המשפט לתעבורה רשאי (סעיף 36א לפקודת התעבורה) , בנסיבות מיוחדות, להורות כי פסילת רישיון הנהיגה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב. בית המשפט בד"כ לא יציע הסדר נוח זה מיוזמתו ולכן כדאי לנצ
