נהג המסרב לעבור בדיקת שכרות נחשב על פי חוק כנהג הנוהג בשכרות, וזאת אם הוא הוזהר כדין על ידי השוטרים לגבי המשמעות המשפטית של סירובו.
בתיק 124/08 הנאשם טען כי חזר בו מסירובו אך לא נתנו לו להיבדק במכשיר הינשוף. מברור העובדות בבית המשפט לתעבורה התגלה כי השוטר הראשון לא הזהיר את הנאשם לגבי המשמעות של הסירוב, ואכן הנאשם עמד בסירובו להיבדק. אולם, לאחר מכן שוטר נוסף ביקש ממנו להיבדק תוך כדי שהוא מסביר לו את משמעות הסירוב. הנאשם הביע הסכמתו להיבדק אולם הקצין שבשטח לא אפשר לו זאת. לדעת בית המשפט החלטת הקצין שלא לאפשר את בדיקתו ש הנאשם יכולה היתה להיות מוצדקת בנסיבות אחרות, אך לא במקרה זה בו רק במפגש המאוחר יותר עם השוטר השני הוסברה לנאשם המשמעות המשפטית של הסירוב. יש לבדוק את התנהגות הנאשם לא מהרגע בו נעצר לבדיקה אלא מהרגע בו הוזהר כדין. על הקצין היה לאפשר לו להיבדק, ובגלל שמנע זאת מהנאשם בית המשפט זוכה הנהג מחמת הספק.
יש לזכור תמיד:
עורך דין לענייני תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלך
לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עו"ד תעבורה
המפתח להצלחה בתיק תעבורה הוא עורך דין לתעבורה שמטווה את הדרך
עורך לתעבורה יכול למצוא בנקל את הפגמים בכל תיק תעבורה ולהביא לעונש מקל או לזיכוי
לא מתייצבים לבד במשפטי תעבורה בגין נהיגה בשכרות על סמך ממצאי מכשיר הינשוף
בדיקת נשיפה ניתן לעשות באופן אקראי, אולם בדיקת דם ניתן לערוך רק כאשר יש חדש סביר לשכרות או כאשר הנהג נמצא מעורב בתאונת דרכים. לגבי האפשרויות של בדיקת דם לגילוי שכרות ניתן ללמוד מתיק התעבורה הבא שנדון בפני בית המשפט לתעבורה בתל אביב: הנהג הואשם כי סרב לבצע בדיקת דם לצורך קביעה אם הוא שיכור או אם לאו למרות שהוסברה לו המשמעות המשפטית. שני הצדדים הסכימו כי הנאשם נלקח לבדיקת נשיפה אקראית אשר לא הצליחה מסיבות אובייקטיביות. לאחר שכשל בביצוע הבדיקה נדרש לבצע בדיקת דם וסרב. לטענת המאשימה הנהג אשם במיוחס לו שכן לא ניתן להתחמק מבדיקת דם לגילוי שכרות באמצעות טענה סתמית של פחד ממחטים במיוחד כאשר מוסבר לו המשמעות המשפטית של כך. לטענת ההגנה לא הייתה סמכות לשוטרים לדרוש מהנאשם בדיקת דם, שכן בדיקת הנשיפה הייתה אקראית, מבחני המאפיינים שנערכו לו במקום נמצאו תקינים ולא הייתה כל אינדיקצייה לשכרות, כמו כן לא בדקו אותו כלל באמצעות שקית הנשיפון שיכלה להעלות חשש כי הוא אכן שיכור. כמו כן נטען כי לא הוסברה לנאשם המשמעות המשפטית של הבדיקה. בית המשפט לתעבורה קיבל את הטענה כי לא התגבש חשד סביר לשכרות המצדיק דרישה לעבור בדיקת דם. בי המשפט לתעבורה קבע כי השוטרים יכלו לפחות לעשות לנאשם בדיקת נשיפון לפני דרישתם. העובדה כי נדף מהנאשם ריח של אלכוהול וכי עיניו אדומות עדיין לא מגבשות חשד סביר לשכרות, במיוחד לאור העובדה כי נטל אנטיביוטיקה בעת האירוע. מאחר ולא היה מקום לדרוש מהנאשם בדיקת דם, זוכה הנאשם מהמיוחס לו מחמת הספק. זכרו תמיד: עורך דין תעבורה
עשוי להציל את רישיון הנהיגה שלכם הוא דמות מפתח במשפט התעבורה לא מתייצבים למשפט תעבורה ללא עו"ד תעבורה עורך דין לתעבורה דואג שרישיון הנהיגה של לקוחו יישאר אצלו בכיס ולא במזכירות בית המשפט לתעבורה.
קיימות הגנות שונות בחוק העונשין תשל"ז-1977 העשויות לעזור ולסייע אף במשפטי תעבורה.
נקיטת אמצעים מתאימים למניעת עבירה – נהג אינו נושא באחריות לעבירה אם נקט באמצעים מתאימים למונעה. סעיף 22(ב) לחוק העונשין קובע: "לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה ככל שניתן למנוע את העבירה". הטוען טענה כאמור – עליו הראיה". לדוגמא, נהג הואשם שנסע ברכב שאינו תקין. הנאשם כפר בעובדות וטען כי העביר חודש לפני רישום הדוח את הרכב טסט. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנאשם לאחר שקבע כי אין זה סביר ומעשי לדרוש מנהג לשאת באחריות בגין אותם ליקויים שתוקנו במסגרת הטסט
טעות במצב דברים – סעיף י"ח לחוק העונשין קובע כי העושה מעשה בדמות מצב דברים שאינו קיים , לא ישא באחריות פלילית. אם למשל נהג נאשם בעבירה של התרת נהיגה למי שאין לו רישיון נהיגה, כאשר אותו אדם הציג בפניו רישיון נהיגה, אפילו אם הרישיון מזויף, יכול ליהנות מהגנה זו.
זוטי דברים – סעיף 34 י"ז לחוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה , אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי המעשה הוא קל ערך. לדוגמא, בית המשפט לתעבורה זיכה נאשם אשר לא ציית להוראות שוטר להתקדם במחסום. הנאשם טען כי הוא ביקש שיזיזו את המחסומים מפלסטיק כדי שיוכל לעבור וזו הסיבה לסירובו. בית המשפט לתעבורה קבע כי מכיוון שמדובר במחסומים קלים מפלסטיק השוטרים יכלו להזיזם בקלות, ולכן טענתו של הנאשם מוצדקת והמקרה הוא פחות ערך.
הגנת הצורך – סעיף 34 י"א לחוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו. לדוגמא, רק עכשיו שמענו כי נהג משדרות שלא חגר חגורת בטיחות בגלל שרצה להספיק להגיע למקום מבטח כשנשמעת התרעה של ירי טילים זוכה בדין.
במידה ומידת הרשלנות של הנהג קטנה יוגש נגדו כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות, כאשר העונש בגין עבירה זו עומד על עד 3 שנות מאסר.
במידה ומידת הרשלנות של הנהג הינה רבתי יוגש נגדו כתב אישום בגין הרישה, כאשר העונש בגין עבירה זו עומד על עד 20 שנו מאסר. במקרה כזה יוגש כתב האישום ישירות לבית המשפט המחוזי.
תפקידו של עו"ד תעבורה לשנות את סעיף האישום במקרה בו מיוחסת לנאשם עבירה של הריגה, וכן לבקש כי במקרה של גרימת מוות ברשלנות העונש ירוצה בעבודות שירות (עד חצי שנה( ולא בבית הסוהר.
בתיק 743-02-09 הואשם נהג בגרימת מוות ברשלנות עקב אחריותו לתאונה הקטלנית. על פי כתב האישום המתוקן, בו הודה במסגרת טיעון, הוא נהג ברכב מסחרי מכיוון עפולה לכיוון כפר תבור. עקב עייפות, הוא לא שם לב לדרך וסטה לנתיב הנגדי באחת העקומות שניצבו לפניו. כאשר עבר לנתיב הנגדי פגע ברכב פרטי שנהגו נהרג במקום. בנוסף לכך, 4 נוסעים ברכב הנאשם נפגעו.
הנאשם, בעל עבר תעבורתי תקין ונסיבות אישיות מיוחדות, הגיע כאמור להסדר טיעון עם התביעה שבית המשפט לתעבורה בחר לכבדו. בסופו של יום, גזר עליו בית המשפט לתעבורה את העונשים הבאים: פסילה בפועל לתקופה של 10 שנים, קנס בסך 1,000 ₪, צו לשישה חודשי עבודות שירות שירוצו בתחנת המשטרה, וכן מאסר על תנאי שלא לנהוג בפסילה.
זכרו תמיד:
עורך דין לתעבורה הוא דמות מפתח במשפט התעבורה
עו"ד תעבורה יכול להציל מעונשי מאסר ומעונשי פסילה בפועל
עו"ד תעבורה הוא מנהיג את הדרך בה יש לפעול בתיק התעבורה
אחת הטענות שנאשם יכול להעלות כדי לצאת זכאי בתיק תעבורה של נהיגה בשכרות היא שהוא שתה אחרי שסיים לנהוג ברכבו, ולכן רמת שכרותו בבדיקה אינה משקפת את רמת שכרותו בעת הנהיגה.
בתיק 2412/03 הואשם נהג בגרימת תאונת דרכים עצמית, כאשר יצא מתחנת דלק ולאחר כעשרה מטרים סטה ימינה והתנגש בצלע ההר. כתוצאה מהתאונה רכבו התהפך והוא נחבל. התאונה ארעה בשעה 23:30. השוטרים הגיעו חיש מהר למקום, אך לא מצאו את הנהג, שהלך בינתיים הבייתה. הנהג חזר לאחר שעה לתחנת הדלק, ואז השוטרים ראו אותו לוגם בירה. השוטרים ערכו לו בדיקת מאפיינים בשעה 01:50 ובדיקת דם שעה וחצי אח"כ שהצביעה על כמות אלכוהול של פי 3 מעל המותר.
הנאשם טען בבית המשפט לתעבורה בירושלים כי הוא שתה רק חצי בירה לפני התאונה, ועוד כמה בירות לאחר שחזר הבייתה. בית המשפט סבר כי מאחר בובדיקת השכרותומאפיינים נערכו לאחר ששב הנאשם לזירת התאונה – מהם לא ניתן להסיק על רמת השכרות של הנאשם עובר לתאונה. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנאשם מחמת הספק מעבירת הנהיגה בשכרות והרשיע אותו בגרימת התאונה העצמית.
זכרו תמיד:
עו"ד תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלך
עו"ד תעבורה יכול להביא לזיכוי מכל אשמה
עורך דין לענייני תעבורה יכול לבטל את כתב האישום נגדך
עורך דין לתעבורה הוא דמות המפתח להצלחה מסחררת במשפטי התעבורה
לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין העוסק בתחום דיני התעבורה
החוק רואה בנהג המסרב לבצע בדיקת שכרות כמי שנוהג בשכרות, אם הוא הוזהר לגבי המשמעות המשפטית של סירובו. החוק מתיר לערוך בדיקת נשיפה אקראיות לנהגים גם ללא חשד לשכרות באמצעות מכשיר הינשוף. בדיקת דם היא פולשנית יותר ולכן ניתן לערוך בדיקה כזו רק כאשר הנאשם נמצא מעורב בתאונת דרכים או כאשר ישנו חשד סביר לכך שהוא שיכור על פי התנהגותו.
בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב עלתה השאלה באילו תנאים ניתן לדרוש בדיקת דם.
בתיק המדובר, הנהג הואשם בכך שסרב לבצע בדיקת דם למרות שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הדברים. שני הצדדים הסכימו כי הנאשם נעצר לבדיקת שכרות אקראית, נתבקש לבצע בדיקת נשיפה אשר נכשלה בשל חוליו ומסיבות אובייקטיביות.
התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם בשל סירובו לבצע בדיקת דם לאחר שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב. מנגד, טענה ההגנה כי לא היה בכלל חשד סביר לשכרות ולכן הדרישה לבצע בדיקת דם הייתה בלתי מוצדקת בנסיבות העניין. מאחר והנאשם נעצר לבדיקה אקראית ומאחר וצלח את מבחני המאפיינים שנערכו לו במקום לא נמצאה כל אינדיקציה לשכרות ולכן לשוטרים לא הייתה סמכות לדרוש ממנו לבצע בדיקת דם. העובדה כי לא בוצעה לנאשם בדיקה בנשיפון מוכיחה כי לשוטרים לא הייתה כל אינדיקציה לשכרות. בית המשפט לתעבורה קיבל טענה זו, מאחר ולדעתו ריח האלכהול שניגר מהנאשם ועיניו האדומות עדין אינם מלמדים על חשד סביר לשכרות, במיוחד כאשר הנאשם השתמש באנטיביוטיקה באותו היום.
אשר על כן, זוכה הנאשם מהמיוחס לו.
נא לזכור:
עו"ד תעבורה הוא המפתח להצלחה גדולה בתיק תעבורה
עורך דין תעבורה עשוי להציל את רישיון הנהיגה שלך
לא מגיעים למשפט תעבורה בלי להתכונן קודם ובלי ייצוג של עורך דין תעבורה
משפט תעבורה בלי עורך דין תעבורה זה כמו מסעדה בלי טבח
שוטר מוסמך לעצור אדם ללא צו כאשר יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיימה אחת מעילות המעצר: ביצוע עבירה בפני שוטר העלולה לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה. אי התייצבות להליכי חקירה. שיבוש הליכי משפט. סכנה לביטחון. ביצוע עבירה חמורה. הפרת תנאי שחרור או הימלטות ממשמורת חוקית. הפרעה לסמכות העיכוב.
השלב השני – הבאת העצור לתחנת המשטרה ללא דיחוי, העברתו לקצין הממונה ועריכת דו"ח מעצר על ידי השוטר. הקצין הממונה ישחרר את החשוד או יחליט על המשך מעצרו וימלא דו"ח.
השלב השלישי – אם הקצין הממונה החליט על מעצרו של החשוד – יש חובה להביא את העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ולכל היותר תוך 24 שעות. לעצור יש שתי זכויות בסיסיות במצב זה – הזכות כי תימסר הודעה על מצערו לאדם קרוב ולעורך דין, והזכות להיפגש עם עורך דין.
מעצר על פי צו שיפוטי:
הסמכות העניינית לדון במצער לפני הגשת כתב אישום מסורה לבית משפט השלום.
שופט יוציא צו מעצר כאשר: קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה מסוג פשע או עוון ומתקיימת אחת מעילות המעצר, וכל זאת כאשר לא ניתן להסתפק בדרך של קביעת ערובה. עילות המעצר: שיבוש הליכי חקירה או משפט, פגיעה בביטחון שלא אדם או של הציבור או המדינה, נקיטת הליכי חקירה אשר ניתן לקיימם רק כאשר החשוד במעצר.
כאשר ניתן צו מעצר שלא בנוכחות החשוד מוגבל צו המעצר ל- 24 שעות.
תקופת המצער הראשונית מוגבלת ל- 15 ימים, כאשר מעצר בעילה של נקיטת הליכי חקירה מוגבל ל- 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריכו ל- 15 ימים.
בית המשפט רשאי להאריך את המעצר מעת לעת ב- 15 ימים נוספים, אך סך כל תקופת המעצר מוגבל ל- 30 ימים.
בית המשפט רשאי לצוות על הארכת מעצר ב- 15 ימים בכל פעם כאשר הבקשה מוגשת באישור היועץ המשפטי לממשלה או באישור פרקליט המדינה או משנהו.
כמו כן, הבדיקות נערכות בדרך כלל במסגרת מבצעי אכיפה נגד העבירה של נהיגה בשכרות, כך שיש לעיתים "תור" לשימוש במכשיר הינשוף. התוצאה היא כי הבדיקה מראה על אחוז האלכוהול בגופו של הנהג בזמן הבדיקה ולא בזמן הנהיגה. בגלל הליך ספיגת האלכוהול בדם, ייתכן מצב שבזמן הנהיגה היה אחוז האלכוהול בגופו של הנהג מתחת למידה המותרת בחוק, אך בזמן הבדיקה כבר הספיק ריכוז האלכוהול לעלות ולהגיע לרמה המצביעה על שכרות על פי חוק. יש לציין כי תוך פרק זמן של חצי שעה על קיבה ריקה, ותוך שעה וחצי עד שעתיים על קיבה מלאה, יגיע האלכוהול לשיאו אצל השותה. הבעיה שנוצרת היא במיוחד במקרים בהם הייתה שתייה מרובה בפרק זמן קצר והביאה לידי תוצאות מדידה גבוליות בבדיקת הנשיפה (עד 300 מיקרוגרם), כפי שניתן ללמוד מתיק 9817/07 (מדינת ישראל נ' סנפירי אריאל). בתיק זה הואשם הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמדדה כמות של 290 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי רמת האלכוהול שנמדדה לו לא משקפת נכונה את רמת האלכוהול בשעת נהיגתו וזאת מאחר ששתה משקאות חריפים על קיבה ריקה במהירות רבה בעודו ממהר לצאת ממקום הבילוי. בפני בית המשפט הופיע מומחה שטען כי ייתכן כי ריכוז האלכוהול של הנאשם עלה מהרגע בו עוכב עד לבדיקה עצמה, כך שייתכן כי בשעת הנהיגה רמת האלכוהול בגופו הייתה מתחת למידה הקבועה. לאור זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות מחמת הספק.
על פי סעיף 57א לפקודת התעבורה רשאי קצין משטרה להשבית את רכבו של מבצע עבירה חמורה אשר מצוינת בפקודה במפורש לתקופה של חודש ימים.
הנאשם או בעל הרכב רשאים להגיש בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר תדון בבית המשפט אליו מוזמן הנאשם.
כאשר הרכב רשום על שם מי שביצע את העבירה הסיכוי כי בקשה כזו תתקבל הוא נמוך. אולם, כאשר הרכב שייך למישהו אחר, הסיכויים שבקשה כזו תתקבל גבוהים בהרבה. סעיף 57ב(ג) לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש כשלעניין זה רשאי בוא להביא בחשבון בין השאר את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג בו.
בתיק 1317/09 הגישה בעלת הרכב בקשה לביטול הודעת איסור שימוש שניתן על רכבה וזאת בגין כך שהבת שלה נתפסה עם הרכב נוהגת בשכרות.
בית המשפט לתעבורה לקח בחשבון את העובדה כי הבעלים של הרכב לא ביצע את העבירה עצמה, וכן התחשב בעובדה כי האם זקוקה לרכבה לפרנסתה ואשר על כן מצא לנכון לקצר את תקופת ההשבתה בשבועיים ימים.
יש לזכור:
עו"ד תעבורה מציל רישיונות
עורך דין לתעבורה הוא המפתח להצלחה כבירה במשפט התעבורה
לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עזרתו האדיבה והמכרעת של עורך דין לענייני תעבורה.
עורך דין לתעבורה דואג כי רישיון הנהיגה של לקוחותיו ישאר אצלם בכיס ולא במשטרה או במזכירות בית המשפט לתעבורה.
סעיף 192 לחוק העונשין הפלילי קובע כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".
בתיק פלילי 20597/07 הודה הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק הפלילי. מכתב האישום עולה כי הנאשם אמר למאבטחי בית המשפט בבאר שבע בזו הלשון: "נסגור אתכם חשבון אחרי המשפט, מישהו פה ישלם את המחיר, אתם תסבלו". בהסדר הטיעון סוכם כי התביעה תעמוד על הרשעה בעוד ההגנה תבקש כי שירות המבחן יערוך תסקיר ויבחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם. שירות המבחן ביקש להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 240 שעות.
בית המשפט בחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם לפי הפרמטרים הבאים:
האם מדובר בעבירה יחידה או ראשונה של הנאשם – התשובה לכך חיובית, שכן לנאשם אין כל עבר פלילי, ומאז האירוע לא עבר עבירות נוספות.
חומרת העבירה והנסביות בהן בוצעה – מבלי להקל ראש בדברים, נוסח האיום אינו חמור באופן יחסי ונראה כי נולד עדנא דרתחא.
הקשר בין העבירה הפלילית לתפקידו ומעדו – אין כל קשר בין העבירה לעבודתו כמאבטח במקום אחר.
מידת הפגיעה של העבירה באחרים – הפגיעה במאבטחים לא הייה חמורה.
הסבירות שהנאשם יעבור עבירה נוספת – הסבירות נמוכה, שכן מדובר במעידה חד פעמית
לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין זה המקרה המתאים להכתים את הנאשם בביצוע עבירה פלילית, ולכן לא הרשיע אותו, אלא הטיל עליו לבצע 140 שעות של"צ בלבד.