כל הפוסטים במאמרים
זכות קדימה
כאשר מוצב בפני הנהג תמרור עצור מוטלות עליו שתי חובות: חובת עצירה וחובת מתן זכות קדימה. נהג המבחין במרחק בלתי מוערך על ידו התקרבות של כלי רכב במהירות בלתי מוערכת על ידו , אינו רשאי להיכנס לצומת בטרם כלי הרכב המתקרבים לצומת יחלפו על חזיתו. אם מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור את המכונית לפני קו העצירה בלי קשר לתנועה בכביש ואין הנהג רשאי לעצור במקום שלדעתו שדה הראיה מספיק טוב. במקרה בו לא מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור במקום בו יוכל לראות את התנועה היטב בדרך החוצה ולתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת. כאשר מוצב בפני הנהג תמרור תן זכות קדימה מוטלת עליו חובה אחת – לתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת מכביש אחר או הבא אל הצומת. נהג המואשם באי עצירה מוחלטת למרות תמרור עצור המוצב לפניו בכביש, יוכל לצאת זכאי מכל אשמה במשפט תעבורה אם יוכיח כי נסע אחרי מכונית שעצרה לפני קו העצירה. נהג אינו חייב לעצור פעם נוספת, אפילו במקרה שבו העצירה בוצעה מאחורי רכב המסתיר את הנעשה בדרך החוצה, שכן העצירה מתבצעת בקרבה מספקת לקו באופן שיש בו כדי למלא אחר תכלית העצירה. אולם נהג העוצר לפני מעבר חציה וכעבור כמה מטרים מוצב מולו תמרור עצור וקו עצירה, חייב לעצור שוב עצירה מלאה. נהג אשר לא עצר עצירה מוחלטת למרות שלפניו הוצב תמרור עצור יקבל דו"ח קנס מסוג ברירת משפט, ואילו נהג שלא קיים את חובת מתן זכות קדימה (במקרה של תמרור "עצור" או "האט") יוזמן למשפט. יש לציין כי אי מתן זכות קדימה היא אחת העבירות בגינן ניתן לפסול רישיונו של נהג פסילה מנהלית. תהיה זו הגנה טובה במשפט תעבורה אם הנאשם יוכיח כי לא היה קשר עין רצוף בין השוטר למכונית בשעת ביצוע העבירה. כאשר השוטר שנכח במקום לא מציין ולא זוכר את המרחק ממנו הבחין בביצוע העבירה הוא בעצם מונע מבית המשפט להשתכנע כי ממרחק נקודת תצפיתו ניתן היה להבחין בביצוע העבירה. שוטר צריך לערוך סקיצה בה מצויינים: א) נקודת התצפית שלו ב)שדה הראיה שלו לעבר המקום הרלוונטי לביצוע העבירה ג) העדר כל מפגע בשדה הראיה |
מהירות מופרזת
בתאריך 25/12/08 בית המשפט לתעבורה בנצרת הנאשם הודה כי נסע במהירות מופרזת של 168 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪, פסילה על תנאי, פסילה לתקופה של 5 חודשים בניכוי חודש הפסילה המנהלי אותו הוא כבר ריצה. בתאריך 25/12/08 בבית המשפט לתעבורה בנצרת (3995/07) הנאשם הורשע על פי הודאתי בנהיגה במהירות מופרזת של 124 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 60 קמ"ש בלבד. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 1,000 ש", פסילה על תנאי ופסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים. בתאריך 17/12/08 בבית המשפט לתעבורה בחיפה הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה במהירות מופרזת של 107 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 50 קמ"ש בלבד. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: פסילה לתקופה של 5 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית אותה הוא ריצה, פסילה על תנאי, וקנס בסך 2,000 ₪. &n שכרות – תאונה תעבורה– שכרות – תאונה קשה הנאשם הורשע על פי הודאתו, בנהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבלו שישה אנשים בחבלה של ממש, וזאת בהיותו שיכור ונתון להשפעת משקאות משכרים, וללא ביטוח תקף לשימוש ברכב. על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכבו ביום 1.8.06, סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב שהגיע בנתיב הנגדי. כתוצאה מהתאונה נגרמו חבלות של ממש לנאשם עצמו וכן לחמישה אנשים נוספים, 4 נוסעים ברכבו ונהג הרכב המעורב. בבדיקה שנערכה לנאשם בבית החולים נמצא בדמו ריכוז של 61 מיליגרם אחוז אלכוהול, וזאת לעומת כמות של 50 מיליגרם אחוז המותרת בחוק. הנאשם הודה באישומים והורשע עוד ביום 18.9.07 והטיעון לעונש נדחה על מנת לשמוע עמדת הנפגעים בתאונה. לאחר שהנאשם לא דאג להופעת הנפגעים לישיבה שנערכה בחודש נובמבר 2007, זומנו אלה באמצעות המזכירות לדיון שנערך בחודש ינואר 2008. הנאשם עצמו נפגע אף הוא וסבל משברים בעמוד השדרה וברגליים, אושפז לשבועיים בביה"ח רמבםן והועבר לשיקום בביה"ח אלישע. לא הוגשו מסמכים בדבר המשך הטיפול שקיבל הנאשם, אך סנגורו טען כי הוא סובל מנכות עד היום. בעניינו של הנאשם נערך תסקיר מבחן ממנו עלה כי הנאשם מסרב לקבל אחריות מלאה על התנהגותו וטוען כי הנפגע מר קבלאן סימם אותו, וזאת הגם שהוא הודה כי שתה שני בקבוקי בירה טרם תחילת הנסיעה והמשיך ושתה יחד עם חברו תוך כדי הנסיעה. הנאשם הופנה לעמות אפש"ר על מנת לאבחן מצבו מבחינת שימוש לרעה באלכוהול. מהתסקיר המשלים שהוגש בחודש ספטמבר 2009 עלה כי תוצאות האבחון היו כי הנאשם סובל מתלות בשימוש באלכוהול וכי בחודש אפריל 2008, דהיינו לאחר שהודה והורשע ובעוד עניינו תלוי בפני בית המשפט, נתפס פעם נוספת כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול. המלצת שירות המבחן הייתה להטיל על הנאשם "ענישה מוחשית אשר תיצור עבורו גבול והרתעה חיצוניים". התסקיר המשלים נערך בידי קצין מבחן שונה מזה שערך את התסקיר הראשון, ולפיכך ביקש הסנגור לפנות לשירות המבחן בשאלות הבהרה. בחודש אוקטובר התקבלה הבהרה בדבר החלפת הטיפול עקב חופשת לידה אליה יצאה הקצינה שהחלה בטיפול. לאור כל האמור לעיל ביקשה המאשימה כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילת רשיון לתקופה של 3 שנים לפחות ועונשים נלווים. מפגש רכבת
תעבורה – שכרות ותאונהתעבורה – שכרות + תאונה כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים. הטענה העובדתית היא כי ביום 27.06.2007 בסמוך לשעה 03:45 לפנות בוקר נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מיצובישי כאשר הוא נמצא תחת השפעה של משקאות משכרים מעל לרמה המותרת בחוק. עקב נהיגה זו נגרמה תאונת דרכים כאשר רכב הנאשם נכנס לצלע ההר שבשולי הכביש. המשטרה נקראה למקום התאונה לאחר שנראה רכב מסתחרר ומתנגש בהר וכתוצאה מכך ניזוק. ניידת הגיעה המקום, ולאחר שהשוטר חשד כי הנאשם שיכור, ערך לו בדיקת מאפיינים, ולקח הנאשם לתחנת המשטרה להיבדק אצל מפעיל מכשיר הינשוף. לאחר שהפעיל את המכשיר גילה כי התוצאה היא מעל לכמות החוקית (610 בעוד שהכמות המותרת היא 240). הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי בזמן שנסע בכביש מס' 1 מפסגת זאב לרמות חתך אותו במהירות רכב שנסע לפניו. כדי להימנע מלהתנגש בו בלם הנאשם בחוזקה, איבד שליטה על רכבו, והחליק מצד אל צד עד שנעצר ופגע בהר ורכבו ניזוק. לטענתו, היו במקום עובדי מע"צ שהיו עדים להתרחשות התאונה ואלו שהזעיקו את המשטרה והאמבולנס למקום. מכאן שהסתחררות הרכב אירעה עקב התאונה ולא כטענת המאשימה עקב ההשתכרות. בית המשפט לתעבורה לא קיבל גרסה זו. נכון הוא שהעובדה שהנהג שיכור איננה בהכרח קובעת כי הוא אשם בתאונה. אולם במקרים כאלו עובר נטל הראיה עליו. לא זאת אלא אפילו לא היה שיכור כלל, הרי הכלל בפסיקה הוא שבכל מקרה של החלקה/הסתחררות עובר נטל הראיה על הנהג. במקרה שלפנינו על אחת כמה וכמה. לא הוכח כלל כי רכב חתך את הנאשם, והיות והנאשם לא הביא כל ראיה לגרסתו, הרי לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. אפילו הודעת איש מע"ץ שנכח במקום והוגשה בהסכמה לא תומכת בגרסת הנאשם. בנוסף לכל אלה, רמת השכרות שנמצאה בגופו של הנאשם הינה גבוהה ביותר (610 מק"ג) כך שנחה דעת בית המשפט לתעבורה לגבי אחריותו לתאונה. לגבי השכרות – לטענת ההגנה, מיד עם הגיעו של הנאשם לתחנת המשטרה, ביצע הבוחן את הבדיקה וזאת ללא המתנה של 15 דקות ומכאן שהמשטרה לא פעלה כנדרש. עוד נטען כי מאחר שהאיסור בדבר השתיה והעישון בטרם בדיקת הינשוף לא הודגש לנאשם, הרי הנאשם שתה ועישן קודם לבדיקה. מכאן שאילו הנאשם היה יודע שיהא להתנהגות זו השלכות על הבדיקה עצמה הוא לא היה מעשן או שותה מים בטרם הבדיקה. בית המשפט לתעבורה דחה טענה זו לפיה כביכול הבוחן לא שמר על מרווח זמן של 15 דקות בטרם הבדיקה מאחר והנאשם הגיע לתחנת המשטרה בשעה 4:15 ואלו הבדיקה הראשונה כפי שניתן לראות מצילום תעודת הכיול (ת/9) שאיננה תקינה בוצעה בשעה 04:36 מכאן שעברו למעלה 15 דק' בטרם ביצוע הבדיקה. בעוד הנ עקיפות מסוכנות
|