כל הפוסטים במאמרים

                                        תעבורה – נהיגה בשכרות – מרדף קצר

הנאשם נתן את הדין בעטיים של שני תיקים. האחד נהיגה בהיותו שיכור והשני בכך שנהג באותו מועד

ובאותו מקום  נהג בקלות ראש וחלף 4 צמתים, כשמופע האור ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אדום וכשניידת

משטרה דולקת אחריו. משהורשע הנאשם, הפנה אותו בית המשפט לתעבורה בתל אביב לשירות המבחן, כדי שינתן

תסקיר בעניינו.

ההגנה  הפנתה לתסקיר שירות המבחן המגולל את מסכת חייו הקשה ובסופו המלצה שהנאשם שעולה על דרך המלך יבצע של"צ כחלק מהעונש שיוטל עליו, וכן שימצא בפיקוח קצין מבחן לתקופה של שנה.

עורך דין לתעבורה מונע פסילות רישיון

עו"ד תעבורה – ההצלחה שלך במשפטי התעבורה

לא הולכים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה

עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך

תעבורה– ראיות
משפט התעבורה מתחיל עם הקראת כתב האישום. אם הנאשם כופר בעובדות המיוחסות לו מתנהל שלב ההוכחות. ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה אשר מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות הנאשם ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום. עם סיום פרשת התביעה זכאי הנאשם לטעון כי אין הוא חייב להשיב לאשמה, מאחר ועד כה לא הוכחה אשמתו. אם בקשה זו לא מועלית או נדחית ממשיכים לפרשת ההגנה כאשר הנאשם עצמו מעיד ראשון. במידה והוא בוחר שלא להעיד הדבר יכול לשמש חיזוק או סיוע לראיות התביעה.
לאחר מכן מגיע שלב הסיכומים והכרעת הדין בו קובע בית המשפט לתעבורה אם הנאשם זכאי או אשם.

נטל השכנוע

במשפט תעבורה מוטל נטל השכנוע על התביעה, והיא יוצאת ידי חובתה כאשר יש בחומר הראיות כדי להוכיח את כי יסודות העבירה במידה שלמעלה מספק סביר.
בית המשפט לתעבורה בוחן האם עמדה התביעה בנטל השכנוע בשלב הכרעת הדין. בית המשפט לתעבורה עורך בשלב זה מבחן איכותי של הראיות: שוקל שיקולי מהימנות, מעניק משקל ראייתי ובודק דרישה של דיות.
במשפט תעבורה על התביעה להוכיח את יסודות האשמה במידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אך אין עליה להוכיח זאת במידה של ודאות מוחלטת.
בית המשפט לתעבורה ירשיע נאשם אם הגרסה של התביעה היא הפירוש ההגיוני היחיד לעובדות שהוכחו, אף אם איננה בגדר וודאות ממש.
 

                                        תעבורה – עקיפה מסוכנת

הנאשם הואשם בביצוע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה ושאינה במרחק מספיק מהרכבים שנסעו ממול ובכך גרם לסיכון נסיעה של רכבים אחרים בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.

נשמעה פרשת התביעה בפני בית המשפט לתעבורה בנצרת. העד הראשון השוטר שערך את הדוח ת/1 וכן עדותה של השוטרת שנכחה באותו רכב יחד עם השוטר וערכה את המזכר ת/2.

על פי המסמכים ת/1 ות/2 הרכב המשטרתי בו הם נסעו היה אחד משיירת רכבים שנסעו בנתיב הנגדי לנתיב הנסיעה של הנאשם. הם הבחינו ברכב הנאשם מגיע ממול תוך כדי ביצוע עקיפת מונית, דבר שאילץ את כל הרכבים בשיירה לסטות במהירות לשולי הדרך כדי לא להתנגש ברכב הנאשם חזיתית.

נשמעה אף עדותו של הנאשם כי הוא יצא לעקוף מונית שנסעה במהירות נמוכה, אך נהג המונית לא ניתן לנאשם להשלים את העקיפה, ושיחק איתו משחקים, האיץ בעת שהנאשם האיץ, ובלם בעת שהנאשם בלם. הנאשם הודה כי הוא נסע 200 מטר בנתיב הנגדי עד שהגיע לעקומה שחסמה את שדה הראייה שלו ממול, ולכן לא יכל באותו רגע לראות האם מגיעים רכבים ממול.

הנאשם עוד הודה כי באותו שלב האיץ את המהירות שלו כי יש לו רכב חזק עם 2500 סמ"ק ובמהירות גבוהה הוא סיים את העקיפה וחזר לנתיב הנסיעה שלו. הנאשם עוד העיד כי בעת שסיים את העקיפה המרחק בינו לבין הרכבים ממול היה כ20-30 מטר. מעדותו של הנאשם עצמו עולה כי הוא סיכן ממשית את הרכבים שנסעו ממול, ותוך שניה אחת או שתיים הייתה מתרחשת התנגשות חזיתית במהירות גבוהה ורק בנס נמנעה תאונה.

הנאשם טוען כי הוא מנע את התאונה, והציל חיים, בעת שהאיץ את מהירות נסיעתו וסיים את העקיפה.

בית המשפט לתעבורה סבר כי אם לא היה לנאשם שדה ראיה בעקומה, היה עליו להימנע מהעקיפה ולחזור לנתיב הנסיעה המקורי שלו. אלא שהנאשם פעל בדיוק ההפך, בניגוד לכל היגיון סביר ובריא והאיץ את מהירות הנסיעה שלו בעקומה.

גם אם הייתה נכונה טענתו של הנאשם כי נהג המונית שיחק איתו משחקים ולא נתן לו להשלים את העקיפה, היה על הנאשם אז לחזור לנתיב הנסיעה, או לסיים את העקיפה לפני הגיעו לעקומה  כפי שהוא עשה בפועל בתוך העקומה.

רכבו של הנאשם כפי שהוא העיד הוא רכב גדול וחזק ויכל בקלות לעקוף את המונית ולסיים את העקיפה בבטחה בתוך אותו מרחק של 200 מטר שבהם הוא נסע עד שהגיע לעקומה.

בהתנהגותו של הנאשם בעת שהחליט להמשיך בעקיפה על אף שאין לו שדה ראיה בעקומה בכך ביצע עבירה של עקיפה מסוכנת, עבירה על תקנה 47(ד) לתקנ