הנהג הגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית לבית המשפט לתעבורה בת"א וזאת לאחר שקצין המשטרה פסל את רישיונו מנהלית לתקופה של חודש ימים בגין כך שלכאורה עלה על הולכת רגל במעבר חצייה.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו בהתקרבו למעבר חצייה כשהוא פונה ימינה פגע קלות בהולכת רגל שחצתה את מעבר החצייה והייתה באותה עת על הפס השביעי מתוך אחד עשר פסים.
המבקש טען כי הולכת הרגל עמדה ושוחחה עם מישהי כשפניה מופנות אליה ולפתע התחילה לרוץ לכביש בעקבות אוטובוס שחלף. עוד טען, כי עד שטח ההפרדה מסומנים רק 4 פסים.
בית המשפט לתעבורה לא רצה לקבוע מסמרות כבר בשלב זה, אך ציין כי לפי תגובתו הראשונית בה טען כי הנאשמת התפרצה לכביש והוא לא יכל לעשות כלום יש ראשית הודייה. בתגובתו זו גם לא מוזכר כי פניה של הולכת הרגלת היו מופנות לכיוון אחר. בית המשפט גם לא התרשם מהעבודה שהמבקש לא הגיש תמונות להוכחת טענתו בדבר מספר הפסים שבמעבר החצייה.
הכלל הוא כי נהג צריך לצפות התנהגות רשלנית של הולך רגל, גם במצב בו מתעורר ספק אם הולך הרגל עומד לחצות את מעבר החצייה. בפרט נכון הדבר במקרה זה בו נמצא אור ירוק משותף להולכי הרגל ולנהגים. לפיכך, קבע בית המשפט לתעבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש. גם עברו התעבורתי של המבקש אינו משביע רצון ולכן תקופת צינון של חודש ודאי שלא תזיק לו.
עו"ד תעבורה יכול להציל פעמים רבות את רישיון הנהיגה של לקוחו.
לעו"ד התעבורה ישנו מרחב תמרון רחב לשם ניהול התיק: ניתן לבטל את כתב האישום/דו"ח התנועה, ניתן לכפור בעובדות ולנהל הוכחות שיביאו לזיכוי מכל אשמה, ניתן לקבל עונש מופחת במסגרת הסדר טיעון, ניתן לסווג את הפסילה כך שהנהג ימשיך לעבוד, ניתן להאריך את תקופת הפסילה על תנאי ולמנוע פסילה בפועל ועוד ועוד.
באשר למשפטי תעבורה – נהגים רבים מתקשרים לאחר שכבר נשפטו ומבקשים למצוא מזור לבעייתם. במקרה זה מרחב התמרון קטן בהרבה.
אם הנהג נשפט בהיעדרו ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין + בקשה לעיכוב ביצוע, אך צריכה להיות סיבה טובה להיעדרות מן המשפט. אם הנהג נוכח במשפט ניתן להגיש ערעור, אך יש לציין כי בית המשפט שלערעור לא ימהר להתערב בגזר הדין שניתן. לכן, עדיף שהפנייה תעשה טרם מועד המשפט.
בשלב ראשון תמיד יש לנסות לבטל את כתב האישום או לפחות להפחית את חומרתו.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 26.11.06 פגע בהולכת רגל על מעבר חצייה, ילידת 1931.כתוצאה מהתאונה נפגעה הולכת הרגל באופן קשה שבר פתוח בפיקת ברך שמאל, שברים רבים מרוסקים באגן, קרע בשלפוחית השתן והיא שוחררה לשיקום בבית חולים אלישע.
העבירות בהן הורשע הנאשם הן אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, נהיגה ברשלנות, התנהגות בדרך הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.
מדובר בתאונת דרכים קשה וברשלנות של ממש. פגיעה בהולכת רגל על מעבר חצייה שזהו מקום מבטחם של הולכי הרגל.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל רכיב פסילה של 7 חודשים בפועל ובנסיבות שתוארו בתסקיר ולאור גיליון הרשעותיו של הנאשם שאינו מן החמורים, מדובר בנאשם המחזיק רישיון נהיגה משנת 1991,המשמש כעזר לפרנסתו,
בית המשפט לתעבורה החליט לאמץ את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך 2000 ₪, פסילה לתקופה של 7 חודשים, פסילה על תנאי, של"צ בהיקף של 100 שעות.
עורך דין תעבורה מציל את רישיון הנהיגה שלך
עו"ד תעבורה – המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
עורך דין לתעבורה דואג שרישיון הנהיגה שלך יישאר אצלך
לא הולכים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
בתאריך 11/2/09 בבית המשפט העליון (רע"פ 8135/07 + 1766/08)
בית המשפט העליון קבע סופית כי מכשיר הינשוף הינו אמין וחוקי.
שתי עתירות שנשמעו יחדיו המשיגות על חוקיות השימוש במכשיר הינשוף למדידת רמת האלכוהול בגוף נדחו. בית המשפט קבע כי ניתן להסתמך על תוצאות המכשיר הקבילות כראיות בבית המשפט, וכי השימוש בו עוד טרם אישר שר התחבורה את המכשיר נמצא כחוקי וזאת לאור מטרת המחוקק. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי יש להסדיר מחדש את ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה בהתאם לתיקון לפקודת התעבורה תוך 4 חודשים.
בתאריך 15/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
התביעה ביקשה להאריך את הפסילה המנהלית של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מדובר בנהג שסרב לעבור בדיקת שכרות ומבדיקת המאפיינים שלו עולה תמונה של שכרות ברמה גבוהה. בית המשפט האריך את הפסילה המנהלית לתקופה של שנה או עד מתן גזר דין בעניינו.
בתאריך 4/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
הנאשם הורשע בעבירה של סירוב לבצע בדיקת שכרות ובנהיגה בשכרות לאחר ניהול הוכחות. בית המשפט ראה בחומרה את העובדה שהנאשם סרב לבצע בדיקת שכרות וראה בכך ניסיון להסתיר שכרות גבוהה. אשר על כן, גזר עליו בין היתר 30 חודשי פסילה בפועל.
הנאשם הודה והורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. מדובר בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה רשלנית, נהיגה במצב השולל שליטה ברכב, נהיגה במהירות בלתי סבירה, גרימת נזק ונהג חדש מתחת לגיל 21 שנים המסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה.
הנאשם נהג כשהוא שיכור לחלוטין וגרם לתאונה עצמית שעה שאיבד את השליטה ברכב בסיבוב בכיכר. כתוצאה מהתאונה נחבלו שני נוסעים שנמצאו עימו במכונית. יש לציין כי מדובר בנהג חדש שהסיע ברכבו 4 נוסעים ללא מלווה בניגוד לחוק.
בית המשפט לתעבורה הורה על הגשת תסקיר בעניינו בשל גילו הצעיר. בתסקיר מיום 01/11/09 ציין שירות המבחן, כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו, וכי עזב את דרכו הרעה והוא נמצא בתהליך של שינוי ושיקום. לפיכך, המליץ שירות המבחן כי בית המשפט לא יגזור על הנאשם מאסר בפועל ויסתפק בעונשים של הטלת צו מבחן למשך שנה, פסילה, תנאי ומאסר מותנה. לאור האמור בתסקיר, אף התביעה לא עתרה להורות על מאסרו של הנאשם, וביקשה להחמיר ביתר רכיבי הענישה. יש לציין אף כי לחובתו של הנאשם עבר פלילי הכולל עבירות הקשורות לרכב, היינו שבל"ר , נהיגה ללא רישיון נהיגה.
בית המשפט לתעבורה סבר כי צו מבחן למשך שנה כפי שהמליץ שירות המבחן, הינו למשך תקופה קצרה מדי, בשים לב לאמור בתסקיר שירות המבחן ביחס לשימוש הנאשם בסמים ובשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו ולגילו הצעיר, ולכן מצא לנכון ליתן צו מבחן לתקופה ארוכה יותר.
בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם את העונשים הבאים:
צו מבחן לתקופה של שנתיים
מאסר על תנאי
קנס בסך 1,800 ₪
פסילה לתקופה של 4 שנים בניכוי הפסילה המנהלית בת החודשיים אותה כבר ריצה הנאשם
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה – דמות המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
הנאשם הועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות וזאת ברמה של 350 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף כפי שנמצא על בדיקת הנשיפה שנערכה לו.
בישיבה שהתקיימה בתאריך 29/10/09 כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות. מספר חודשים אחר כך, ובטרם דיון ההוכחות, הודיע הנאשם כי הוא מבקש לחזור מהכפירה ולהודות במיוחס לו. הנאשם הורשע לפיכך בסופו של יום על פי הודאתו ולבקשתו הוגש תסקיר משירות המבחן. הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר במסגרתו ביקשה המאשימה עונש שיכלול פסילה בפועל לתקופה של שנתיים אך ללא קנס ואילו ההגנה תהא רשאית לעתו לפסילה פחותה מכך. לדעת בית המשפט לתעבורה בת"א העבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר המבצע אותה מסתכן בגרימת תאונת דרכים. המחוקק קבע לצד העבירה הנ"ל עונש פסילת מינימום לתקופה של שנתיים ובכך הביא את עמדתו באשר לחומרתה. המחוקק הותיר עם זאת בידי בתי המשפט לתעבורה את הסמכות להורות על פסילה קצרה מזו אם מתקיימות נסיבות מיוחסות המצדיקות זאת, כשם שקיימת כמובן גם סמכות להטיל פסילה ארוכה מפסילת המינימום. עםזאת, חריגה לקולא מפסילת המינימום לא יכולה על פי פסיקת בית המשפט העליון להיעשות אלא במשורה.
הנאשם בעל ותק נהיגה קצר יחסית של 4 שנות נהיגה וכבר צבר לחובתו 6 הרשעות קודמות. חומרת העבירה ועברו התעבורתי כובלות את בית המשפט ולא מאפשרות לו לרדת במידה משמעותית מעונש פסילת המינימום. יחד עם זאת, לאור הכמות הנמוכה של האלכוהול ונסיבות אישיות מיוחדות גזר עליו בית המשפט לתעבורה שנה וחצי פסילה בפועל, לצד 120 שעות של"צ.
תקנות התעבורה אוסרות עקיפות מסוכנות העלולות להסתיים בתאונות דרכים. העקיפה המסוכנת ביותר היא עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, המוגדרת בתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה כדלהלן: "נהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא".
חומרת העבירה היא בכך שהנהג רואה כי הדרך אינה פנויה ושרכב מהצד השני של הכביש מתקרב אליו, ולמרות שהוא מודע לכך שאינו יכול להשלים את העקיפה בבטחה הוא מחליט ללחוץ על הגז ולעקוף את המכונית שלפניו. בשל הסיכון הרב בעקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, נקבע לעבירה זו עונש פסילת מינימום לשלושה חודשים, וכמו כן ניתן לפסול בגינה את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית.(משרד עורכי דין)
עקיפות מסוכנות אחרות הינן:
1.עקיפה כאשר הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל. נהג המבצע עקיפה מסוג זה הינו נהג רשלן שכן, למרות התנאים הקשים הוא מתעקש לבצע עקיפה.
2.עקיפה כאשר הרכב נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל.
3 עקיפה לפני מעבר חצייה, כאשר הנהג מתקרב אל מעבר חצייה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור, ועד שעבר את מקום החצייה.
4.עקיפה כאשר הנהג עובר בתוך צומת, או שאינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת. אולם, העקיפה מותרת בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, או כאשר עוקפים בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה.
5. עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. איסור זה קיים בכל שלבי העקיפה ועל כן ייאושם נהג בעבירה זו גם במקרה שהוא יצא לעקיפה שאין קו הפרדה רצוף אך עם השלמת העקיפה הוא חצה בחזרה קו הפרדה רצוף. התביעה צריכה להוכיח אך ורק כי הנהג אכן עבר קו הפרדה רצוף כדי להרשיעו. העבירה היא עובדתית ולנהג אין כל שיקול דעת אם בכלל לחצות קו הפרדה רצוף. בשל עבירה זו ניתן לפסול את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית.
הנאשם נתן את הדין בעטיים של שני תיקים. האחד נהיגה בהיותו שיכור והשני בכך שנהג באותו מועד
ובאותו מקום נהג בקלות ראש וחלף 4 צמתים, כשמופע האור ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אדום וכשניידת
משטרה דולקת אחריו. משהורשע הנאשם, הפנה אותו בית המשפט לתעבורה בתל אביב לשירות המבחן, כדי שינתן
תסקיר בעניינו.
התביעה ציינה את חומרת האירועים וביקשה להפנות את תשומת לב בית המשפט לעברו של הנאשם, האוחז בהגה 3 שנים ולחובתו 4 הרשעות קודמות, בתוכן אירוע נוסף של אי ציות להוראת שוטר.
בית המשפט התבקש מצד התביעה להטיל על הנאשם עונש פסילה מעבר לשנתיים, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי שלא ינהג בשכרות. כמו כן, הביעה התובעת התנגדות להמלצת שירות המבחן שיוטל על הנאשם בין היתר של"צ בהיקף של 100 שעות.
ההגנההפנתה לתסקיר שירות המבחן המגולל את מסכת חייו הקשה ובסופו המלצה שהנאשם שעולה על דרך המלך יבצע של"צ כחלק מהעונש שיוטל עליו, וכן שימצא בפיקוח קצין מבחן לתקופה של שנה.
בית המשפט לתעבורה התרשם מכנות הודאתו המיידית ומכך שהוא חוזר לדרך המוטב ומתרחק מדרכו הסוררת, ואחר כל אלה דן אותו לעונשים הבאים: 358 ימי פסילה בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה בה הורשע, פסילה על תנאי, 180 שעות של"צ, צו מבחן למשך שנה וקנס בסך 2,500 ₪, שיחולק לתשלומים.
עורך דין לתעבורה מונע פסילות רישיון
עו"ד תעבורה – ההצלחה שלך במשפטי התעבורה
לא הולכים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך
תעבורה– ראיות
משפט התעבורה מתחיל עם הקראת כתב האישום. אם הנאשם כופר בעובדות המיוחסות לו מתנהל שלב ההוכחות. ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה אשר מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות הנאשם ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום. עם סיום פרשת התביעה זכאי הנאשם לטעון כי אין הוא חייב להשיב לאשמה, מאחר ועד כה לא הוכחה אשמתו. אם בקשה זו לא מועלית או נדחית ממשיכים לפרשת ההגנה כאשר הנאשם עצמו מעיד ראשון. במידה והוא בוחר שלא להעיד הדבר יכול לשמש חיזוק או סיוע לראיות התביעה.
לאחר מכן מגיע שלב הסיכומים והכרעת הדין בו קובע בית המשפט לתעבורה אם הנאשם זכאי או אשם.
נטל השכנוע
במשפט תעבורה מוטל נטל השכנוע על התביעה, והיא יוצאת ידי חובתה כאשר יש בחומר הראיות כדי להוכיח את כי יסודות העבירה במידה שלמעלה מספק סביר.
בית המשפט לתעבורה בוחן האם עמדה התביעה בנטל השכנוע בשלב הכרעת הדין. בית המשפט לתעבורה עורך בשלב זה מבחן איכותי של הראיות: שוקל שיקולי מהימנות, מעניק משקל ראייתי ובודק דרישה של דיות.
במשפט תעבורה על התביעה להוכיח את יסודות האשמה במידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אך אין עליה להוכיח זאת במידה של ודאות מוחלטת.
בית המשפט לתעבורה ירשיע נאשם אם הגרסה של התביעה היא הפירוש ההגיוני היחיד לעובדות שהוכחו, אף אם איננה בגדר וודאות ממש.
