כל הפוסטים במשפט תעבורה
תעבורה – הוכחות
תעבורה – משפט
בגלל שההליך בדיני תעבורה הוא הליך פלילי, יכול הנאשם לעלות טענות מקדמיות:
חוסר סמכות מקומית/עניינית, פגם או פסול בכתב האישום, העובדות שבכתב האישום אינן מהוות עבירה, זיכוי קודם או משפט תלוי ועומד באותו עניין, חסינות, התיישנות, חנינה, הגנה מן הצדק.
עורך דין לתעבורה ייבחן את כתב האישום ואם יימצא לנכון יטען טענה מקדמית במועד ההקראה בבית המשפט לתעבורה.
עו"ד תעבורה – דואג לרישיונך
עורך דין לתעבורה – שומר על רישיונך מכל משמר
משפט תעבורה
כשרות העמדת הנאשם לדין – עורך דין תעבורה
1.השאלה המשפטית היא אחריותו של הנאשם למעשה עבירת התעבורה המיוחסת לו ומתייחסת למצב בריאות הנפש שלו בשעת עשיית מעשה העבירה.
2.ניתן להעלות טענה בדבר אי יכולתו של הנאשם לעמוד בדין בכל של משלבי משפט התעבורה.
3.הנאשם ועורך דינו וכן בית המשפט לתעבורה עצמו יכולים לעורר טענה זו.
4.הגשת כתב אישום אשר מטרתה אינה ברור האמת ואשמת הנאשם, אלא להביא לידי אשפוז אינה חורגת מסמכותה של התביעה.
5.על ההגנה להוכיח פגיעה קשה בכושר השיפוט או בתפיסת המציאות..
6.האפשרויות העומדות בפני בית המשפט לתעבורה: הפסקת הדיון, הפסקת הדיון ומתן צו אישפוז, הפסקת הדיון ומתן צו לטיפול מרפאתי.
עורך דין לתעבורה איתן גורביץ' שומר ומגן על זכויותיך המשפטיות.
עו"ד לתעבורה איתן גורביץ' להצלחה במשפטי התעבורה.
תעבורה – פסק דין
תעבורה – פסק דין (הכרעת דין וגזר דין = פסק דין)
בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט לתעבורה מועד למתן הכרעת הדין. בית המשפט לתעבורה יכול לקבוע את הכרעת דינו באותו היום בו נשמעו הסיכומים ובכל מקרה לא יאוחר מחודש ימים מיום שמיעת הסיכומים או הגשתם.
צריך לזכור כי בית המשפט לתעבורה רשאי להרשיע נאשם בעבירת תעבורה שאשמתו בה נתגלתה מהעובדות שהוכחו בפניו במהלך משפט ה תעבורה, גם אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום, וזאת במידה ונתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
תעבורה – זימון למשפט
תעבורה – זימון לבית המשפט לתעבורה
כאשר כתב האישום הוגש מטעם הפרקליטות – תומצא הזמנה 14 ימים לפחות לפני מועד המשפט.
כאשר כתב האישום הוגש על ידי תובע משטרתי – תומצא ההזמנה 48 שעות לפחות לפני מועד המשפט. כלומר נאשם המוזמן למשפט מבלי שראה בכלל את כתב האישום לנגד עיניו רשאי לדחות את משפט התעבורה.
עורך דין תעבורה – דואג לשמור על רישיונך
עו"ד תעבורה – להצלחה במשפט התעבורה
תעבורה צירוף תיקים
תעבורה – צירוף תיקים – משפטי תעבורה
לבית המשפט לתעבורה יש סמכות לגזור את דינו של הנאשם בעבירות אחרות שהוא מודה בהן, אף אם לא הוגש בגינן כתב אישום, לאחר שהרשיע אותו במיוחס לו. סמכותו של בית המשפט לתעבורה מוגבלת לעבירות תעבורה שהנאשם טרם הורשע בהן והיא אינה חלה לגבי עבירות שהנאשם הורשע בהן בבית משפט לתעבורה אחר.
התנאים להפעלת הסמכות : בית המשפט הרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום והנאשם הודה בעבירות התעבורה האחרות.
עורך דין תעבורה – עוזר לך להימנע מפסילה
עו"ד תעבורה יציל את רישיונך לאלתר
הצלחה במשפט התעבורה עוברת דרך עורך דין לתעבורה
תעבורה – ראיות
תעבורה – עדות שמיעה
עדות של עד על עובדות שנקלטו בחושיו של אדם אחר והגיעו לידיעתו מפי השמועה – פסולה. יש לזכור כי ראייה שאינה קבילה ואשר התקבלה בטעות או בהיסח הדעת היא פסולה גם כאשר בטעות ההגנה אינה מתנגדת לקבלתה על ידי בית המשפט לתעבורה.
עורך דין לתעבורה – הכתובת להצלחה במשפט התעבורה
עו"ד תעבורה – דואג שתמשיך לנהוג במכוניתך הפרטית.
עורך דין תעבורה – דואג לשמור על רישיונך.
משפט תעבורה
תעבורה – הוכחות – משפט תעבורה
העבירה היא של נהיגה בשכרות, ולכן אם הנאשם כלל לא נהג ברכב ברור שאין לייחס לו כל אשמה, אפילו אם הוא היה אכן שיכור בעת הבדיקה, כפי שניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים:
- בתיק פל 1518/07 הודה הנאשם כי בדיקת השכרות שנערכה לו, שתוצאותיה 1530 מק"ג, אכן מצביעה על כך שהיה שיכור במועד הבדיקה, אולם מאחר והוא כלל לא נהג ברכב אין לייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. הנאשם הודה בחקירתו במשטרה כי נהג לאחר ששתה משקאות חריפים, אולם בבית המשפט שינה גרסה וטען כי כלל לא נהג שיכור אלא פשוט ירד למכונית מביתו כדי להוציא כמה דברים, ומאחר וקודם לכן שתה וודקה בביתו הוא נרדם בעת שנכנס למכוניתו ומאוחר יותר הגיעו השוטרים ולקחו אותו לתחנה. בית המשפט קבע כי אומנם תוצאות פלט בדיקת השכרות מראות כי הנאשם היה שיכור בעת הבדיקה אך עדיין אין כל ראיה קבילה לכך שהוא נהג בגילופין. אף שוטר לא הבחין בנאשם נוהג, אלא מצאו אותו כשהוא יושן במכוניתו, ואילו גרסתו במשטרה ניתנה כשהוא שיכור לגמרי ולכן אינה קבילה. אשר על כן, זוכה הנאשם מהמיוחס לו.
עורך דין לדיני תעבורה – מציל רישיונך במשפט תעבורה
עורך דין לתעבורה – המומחה שלך למשפט התעבורה
דוח מהירות – תעבורה
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו כי ביום 21.2.07 בשעה 07.12, נהג בכביש מספר 40 באזור צומת בית קמה לכיוון צפון במהירות של 151 קמ"ש במקום במהירות של 90 קמ"ש. כתב האישום הוגש מכוח חזקת הבעלות הקבועה בפקודת התעבורה.
בהזמנה לדין וכתב אישום נרשם בפרק "נסיבות המקרה" כי לאחר שהרכב נלכד באמצעות הממל"ז, נוסע במהירות של 154 קמ"ש (לפני הפחתה), נמלט הרכב. משנעצר נמלטו ממנו הנהג והנוסע. עוד מצוין שם, כי בעל הרכב הודיע למשטרה על גניבת הרכב ונוכח החשד שההודעה נועדה להסיר ממנו את האשמה, הוא נחקר בגין הגשת הודעה כוזבת.
מטעם ההגנה הוגשה הודעתו במשטרה מיום 21.2.07 שעה 09.51 על גניבת הרכב וחקירתו באזהרה בגין הגשת הודעה כוזבת. משבחר הנאשם שלא להעיד, התקבלה ההודעה רק לצורך הוכחת הגשת התלונה בגין גניבת הרכב וחקירתו באזהרה כאמור. אולם, ההודעה לא התקבלה לצורך אמיתות תוכנה.
בית המשפט לתעבורה קבע כי מידת ההוכחה המוטלת על הנאשם הינה מידת ההוכחה הנהוגה בדין האזרחי, דהיינו עמידה במאזן ההסתברות. כלומר על הנאשם להוכיח כי העובדות נוטות יותר לטובתו מאשר נגדן. דהיינו על הנאשם להוכיח על פי מאזן ההסתברות כי הרכב נלקח ממנו ללא ידיעתו ובלא רשותו. לא די לנאשם שיעלה ספק סביר על מנת לסתור את החזקה מכוחה הועמד לדין.מאחר והנאשם בחר שלא להעמיד את גרסתו במבחן החקירה, בית המשפט החליט להרשיע אותו מכוח החזקה שבחוק.
עורך דין תעבורה – מגן על רישיונך
עו"ד תעבורה – מציל את פרנסתך
עורך דין לתעבורה דואג שרישיון הנהיגה שלך יישאר עמך לאורך כל הדרך
5129371