כל הפוסטים במאמרים

תעבורה – ביטול כתב אישום

נאשם העומד בפני משפט תעבורה יכול להעלות טענות מקדמיות שונות. ניתן להעלות טענות אלה לאחר תחילת המשפט וכן בכל שלב שבו, אפילו בשלב הערעור. טענות של חוסר סמכות מקומית ושל פגם או פסול בכתב האישום יש להעלות בתחילת המשפט, אולם ניתן להעלות אותם במועד מאוחר יותר ברשות בית המשפט לתעבורה.

הטענות המקדמיות הן:

1. חוסר סמכות עניינית – בית המשפט אינו מוסמך לדון בעבירה בהתאם לסמכויותיו על פי חוק.
   
2. חוסר סמכות מקומית – בית המשפט המוסמך לדון הוא בית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה או נמצא מקום מגוריו של הנאשם. נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא מוסמכים להורות על העברת הדיון לבית משפט לתעבורה אחר. הוראה זו לא תינתן לאחר הדיון אם אין את הסכמתו של השופט שדן בתיק לכך.
   
3. פגם או פסול בכתב האישום – השמטת פרט ענייני מכתב האישום הנוגע ליסודות העבירה ונסיבות ביצועה או להוראות החיקוק. בית המשפט לתעבורה יבדוק האם הנאשם אכן הוטעה בגין הפגם והאם קופחה בעקבות כך הגנתו. הכוונה בפסול בכתב אישום שהוא אינו עומד בדרישות החוק, למשל שכתב האישום הוגש שלא בידי תובע מוסמך. אם הטענה תתקבל יתוקן כתב האישום או יבוטל.
   
4. העובדות מתוארות אינן מהוות עבירה. גם אם הנאשם יודה בכל העובדות שמיוחסות לו עדיין אין בכך כדי להרשיעו. במידה והטענה מתקבלת יתוקן כתב האישום או יבוטל.
   
5. זיכוי קודם או הרשעה קודמת – ולכן אין מקום להגיש שוב כתב אישום בנדון.
   
6. משפט אחר תלוי ועומד – ולכן אין מקום להגשת כתב אישום נוסף.
   
7. התיישנות – אם תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לעבירה תמה וחלפה אז צריך לבטל את כתב האישום בגינה. בעבירות פשע – 10 שנים, בעבירות עוון – 5 שנים – כאשר רוב עבירות התעבורה הם מסוג עוון. יש לציין, כי יש להגיש כתבי אישום בתעבורה תוך שנה מביצוע העבירה אם לא מדובר בתאונות דרכים. חקירה או שליחת הודעה בדבר ביצוע העבירה מפסיקות את תקופת ההתיישנות.
   
8. קרא עוד ←
   תעבורה – ביטול פס"ד

                                                              תעבורה – ביטול פס"ד

   
   

    

   
   

   כאשר נאשם לא מתייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה הוא ידון בהעדרו וצפוי למלוא חומרת הדין, שכן בית המשפט לתעבורה רואה בכך זלזול מצידו של הנאשם שאפילו לא טרח להגיע למשפטו (בעיות חנייה…?)

   
   

   ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר תוך חודש ימים למזכירות בית המשפט שבו נדון הנאשם. יש לצרף לבקשה תצהיר ולנמק מדוע הנאשם לא התייצב למשפטו (משחק כדורגל חשוב..) או מדוע נגרם לו עיוות דין כתוצאה מההליך.

   
   

   בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט המחוזי הגישה ערעור נהגת שנשפטה בהעדרה בגין עבירה של נהיגה בשכרות ונשללה לשנתיים. קודם לכן, היא הגישה בקשה לביטול פסק דין שנדחה. הנהגת טענה כי נגרם לה עיוות דין, שכן היא בכלל לא נהגה ברכב, אלא ישבה במושב שליד הנהג כאשר השוטר ניגש אליה. השוטר ביקש ממנה להזיז את הרכב שלא החנה היטב והפריע לתנועה ולאחר מכן התעורר בליבו של השוטר חשד כי המערערת שיכורה ואז רשם לה דוח בגין נהיגה בשכרות וזאת לאחר שסירבה להיבדק. בית המשפט סבר כי הדברים אכן נכונים נגרם למערערת עיוות דין. אשר על כן, ביטל את פסק הדין והחזיר את הדיון מראשיתו לבית המשפט לתעבורה, כל זאת בכפוף לתשלום הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

   
   

   נא לזכור:

   
   

   עורך דין לתעבורה יכול אפילו לבטל פסקי דין

   
   

   עורך דין לתעבורה הוא דמות מפתח במשפטי התעבורה

   
   

   עורך דין לתעבורה מציל מפסילות רישיון נהיגה ומונע עונשי מאסר בפועל

   
   

   לא מתייצבים למשפט תעבורה מבלי להיות מיוצגים על ידי עורך דין תעבורה

   
   

    

   
   

    

   קרא עוד ←

   תעבורה – רישיון נהיגה

                                                         תעבורה – המרת רישיון

   
   

    

   
   

   
   
   1. דיני התעבורה קובעים כי לאזרחים בעלי רישיון זר מותר לנהוג בארץ הקודש רק למי ששהו מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתם האחרונה לישראל. כמובן שהרכב צריך להיות מותאם לדרגת רישיונם ובלבד שנתקיימו תנאי הגיל הנדרשים, אחרת הם עלולים לקבל דוח תעבורה מהשוטר שיעכב אותו לבדיקת רישיונות.
   
   
   2. דיני התעבורה קובעים כי מי שלא החזיק ברישיון נהיגה ישראלי צריך לעמוד בתנאים הבאים לשם המרת רישיונו: הצגת רישיון נהיגה זר בתוקף שהוצא לפחות שישה חודשים לפני הכניסה ארצה ותקף ליום הכניסה לארץ, הצגת דרכון להוכחת הכניסה לישראל והשהייה בחו"ל בתקופת הנהיגה ברישיון הזר, ביצוע בדיקות ראייה ובדיקות כלליות, עמידה בהצלחה במבחן שליטה ברכב. במקום הצגת דרכון ניתן להציג אישור כניסות ויציאות מאת משרד הפנים.
   
   
   3. דיני התעבורה קובעים כי לשם המרת רישיון למי שהחזיק בעבר ברישיון נהיגה ישראלי יש להציג רישיון נהיגה זר בר תוקף, וכן להציג דרכון להוכחת הכניסה לישראל ושהייה בחול, ולבצע בדיקות ראייה ובדיקות כלליות, וכן להוכיח רצף רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים לפחות לפני כניסתו ארצה. לאחר כל האישורים יקבל הנהג רישיון נהיגה ישראלי ללא מבחני תעבורה.
   
   
   4. על פי דיני התעבורה, כאשר דרגת  הרישיון הזר נמוכה מדרגת הרישיון הישראלי לא ניתן לבצע המרה אלא לדרגה המקבילה לרישיון הזר. על המבקש לעמוד בכל התנאים כמבקש ישראלי.

   
   

    

   
   

   בהצלחה לכל התושבים החוזרים לארצנו הנפלאה

   
   

   עורך דין תעבורה – איתן גורביץ'

   
   

    

   קרא עוד ←

   סדר הבאת עדים

                                                            סדר הבאת עדים

   
   

    

   
   

   ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה. התביעה מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות ההגנה ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום. הוספת עדים לרשימת העדים נעשית על ידי תיקון כתב האישום  וכאשר התיקון נעשה לאחר הקראת כתב האישום הוא טעון היתר של בית המשפט.

   
   

   התביעה מורשית לקרוא לעדיה לא לפי הסדר המפורט בכתב האישום – הכל לפי שיקול דעתו של התובע בתיק. התביעה רשאית גם להגיש חוות דעת של מומחה מטעמה במהלך האת הראיות ואת חוות הדעת יש להגיש בעת שמיעת המשפט עם העתק לכל אחד מבעלי הדין היריבים. על התביעה להכריז ולהודיע בסוף פרשת התביעה כי אלו הם עדיה בלבד.

   
   

   לאחר מכן מגיע פרשת ההגנה. הנאשם שבחר להעיד יעד בתחילה הראיות מטעמם ההגנה, אח"כ ישמעו יתר עדיו. עם סיום שלב פרשת ההגנה יש להכריז ולהודיע כי אלו הם עדיו בלבד.

   
   

   אפילו בשלב מאוחר זה של המשפט לתביעה יש זכות לבקש ולהביא ראיות נוספות בדמות עדויות הזמה. בית המשפט רשאי להתיר לתביעה ראיות נוספות בתום פרשת ההגנה כאשר הועלו במסגרת פרשת ההגנה טענות אשר התביעה לא יכולה הייתה לצפותן מראש. במקרה ובו בית המשפט מתיר לתביעה להביא ראיות נוספות – רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור, ללא צורך בהיתר בית המשפט.

   
   

   בתיק 11893/07 התיר בית המשפט לתביעה להביא עד הזמה לאחר סיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה וזאת בשלב בו הובאו ראיות מטעם בית המשפט וזאת מאחר שלא ראה בכך משום פגיעה בהגנתה של הנאשמת, וכן לאור עיקרון חקר האמת שהוא מטרתו האמיתית של ההליך הפלילי אפילו במידה ואין הקפדה יתרה על סדרי דין.

   
   

   לאחר שסיימו בעלי הדין להביא ראיותיהם רשאי בית המשפט מיוזמתו או לבקשת בעל דין: להורות על הזמנת עד, וזאת גם אם כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט, וכן להביא ראיות אחרות מטעמו. במקרים חריגים בהם הדבר דרוש למניעת עיוות דין רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות נוספות גם בשלב שבין מתן הכרעת הדין לבין מתן גזר הדין.

   
   

   במדיה ואכן בית המשפט משתמש בסמכותו ומביא מטעמו עדים, רשאים בעלי הדין ברשות בית המשפט להביא ראיות לסתור את הראיות שהובאו על ידי בית המשפט. יש לציין כי בעלי הדין רשאים לחקור את העדים שהעידו מטעמם בי המשפט בחקירה נגדית. סדר החקירה ייקבע על ידי בית המשפט עצמו.

   
   

   בית המשפט אף רשאי למנות מומחה מטעמו, וזאת בהתקיים התנאים הבאים: מדובר בעניין הדורש בדיקה טכנית או חישוב, מינוי המומחה דרוש לצורך הבהרת חומר הראיות שבפני בית המשפט, המינוי יעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

   
   

    

   קרא עוד ←

   עורך דין פלילי

                                                       הבעל האלים יישאר במעצר

   
   

    

   
   

   התביעה הגישה בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים בהתאם לסעיף 62 לחסד"פ בתשעים ימים או עד מתן פסק דין בתיק. כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי המייחס לו עבירות תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה של ממש וכן אותם עבירות אשר בוצעו בבניו הקטינים. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו – אשר התקבלה בשל מסוכנותו הרבה. בקשה לעיון חוזר מצד המשיב נדחתה.

   
   

   בית המשפט העליון סבר כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים ומבטאים אלימות קשה נגד אשתו וילדיו שבאה לידי ביטוי בחבלות ובמכות שספגו ממנו על פני תקופה ממושכת של 5 שנים. בנוסף בית המשפט לקח בחשבון את העובדה ששירות המבחן מציין כי המשיב מתקשה להתרחק מאשתו ואף ניסה ליצור עימה קשר ולאיים עליה מבית המעצר. לדעת שירות המבחן מסוכנות של המשיב גבוהה והוא עלול לפגוע שוב באשתו במיוחד לאחר עדותה בבית המשפט. בית המשפט סבר כי אין בחלופות המעצר השונות שהוצעו כדי לאיין את מסוכנותו הגבוהה של המשיב ולכן קיבל את בקשת המדינה להארכת המעצר.

   
   

    

   
   

                                                            מעשה מגונה

   
   

    

   
   

   עבירת המעשה המגונה שבסעיף 348(ג) לחוק העונשין הינה עבירת התנהגות, שאינה דורשת תוצאה בצידה, וזו לשונה:

   
   

   (ג) "העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו… דינו מאסר שלוש שנים".

   
   

   (ו) "בסימן זה "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי סיפוק או ביזוי מיניים".

   
   

   המבחן להתקיימות היסוד העובדתי של עצם הגיוני שבמעשה הינו אובייקטיבי, כלומר: האם בנסיבות העניין מהווה המעשה הנטען בעיני האדם הסביר מעשה מגונה, כלומר שנעשה למטרת גירוי סיפוק או ביזוי מיניים. המטרה היא חלק מהיסוד הנפשי של העבירה ונבחנת בצורה סובייקטיבית בעיני הנאשם.

   
   

    

   
   

   בתיק 2688/08 הואשם מתקין טלוויזיות בביצוע מעשים מגונים במתלוננת. מברור העובדות עולה כי המתלוננת שכבה במיטת התאוששות לאחר ניתוח בבית החולים. לאחר עשיית צרכיה בתוך סיר היא לחצה על לחצן האיתות כדי שאחת מהאחיות תבוא לעזור לה שעה שמכנסיה ותחתוניה מופשלים על רגליה ללא יכולת להרימם. הנאשם הגיח למיטה ושאל אם היא צריכה עזרה. המתלוננת, בסוברה כי מדובר באח בית החולים השיבה בחיוב, והלה ה

   קרא עוד ←

   עיכוב ביצוע מאסר

                                             העונש הקל שהוטל על הדוקר יעוכב

   
   

    

   
   

   הדוקר הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, הנאשם, אשר סבר כי בעלה של אחותו התבטא במילים קשות כנגד אחת מאחיותיו, הגיע אל חנותו של המתלונן והמתין במקום כדי לתקוף אותו, כשהוא מצויד בסכין ובמיכל גז מדמיע. כשהגיע המתלונן לחנות הוא דקר אותו ובכך "לימד אותו לקח".

   
   

   בית המשפט המחוזי גזר עליו, בין היתר, עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וזאת בשל העובדה כי לנאשם אין עבר פלילי וכן בשל נסיבותיו האישיות המיוחדות והתסקיר החיובי שניתן בעניינו. התביעה הגישה ערעור על גזר הדין וטענה כי העונש חורג לקולא ואינו הולם את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה המתוכנן. התביעה ביקשה כי עבודות השירות יעוכבו שכן אם הנאשם יתחיל לבצע אותם תהיה לכך השפעה מכרעת על תוצאות הערעור.

   
   

   בית המשפט מנה את השיקולים בהם יעוכב עונש המאסר לרבות עבודות השירות – מהות העבירה, נסיבותיה, סיכויי הערעור, עינוי הדין שיכול להיגרם לנאשם מעצם דחיית ריצוי העונש, האינטרס של המדינה למצות את הליך הערעור. כאשר מדובר בעבודות שירות תטה הכף לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש אך לא באופן אוטומטי, שכן במקרים מסוימים יש להעדיף כי העונש יוטל באופן מיידי בסמוך לגזר הדין. על בית המשפט לשקול את מידת הפגיעה של עיכוב הביצוע על מהלך חייו ושיקומו של הנאשם.

   
   

   בית המשפט העליון החליט לעכב את ביצוע עבודות השירות של הדוקר, מאחר ומצא כי הסיכויים לקבלת הערעור טובים, ומצד שני לא מצא כי יש מקום שגזר הדין ירוצה באופן מיידי. 

   
   

    

   קרא עוד ←

   הטרדת עד

                                                                הטרדת עד

   
   

    

   
   

   סעיף 249 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שכותרתו הטרדת עד קובע כי "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים".

   
   

   בתיק רע"פ 9685/09 דן בית המשפט העליון בשאלה האם אנס מורשע השולח לקורבנו, מס' שנים לאחר ביצוע העבירה, מכתב הכולל בין היתר דברי התנצלות יכול להיחשב כמי שביצע עבירה של הטרדת עד? בית משפט השלום זיכה את האנס מעבירה זו, אולם בערעור הוא הורשע ולכן הוא הגיש בקשת רשות ערעור שהתקבלה.

   
   

   בית המשפט קבע שתכליתה של ההוראה היא לאסור על כל הטרדה בנוגע לעדות בלא צורך להוכיח את כוונתו של המטריד להכשיל את העדות. ההטרדה יכולה להתרחש גם לאחר שהעדות נמסרה, ואין חשיבות אם למעשה העד הוטרד או שלהטרדה הייתה השפעה על העדות שמסר. די בהוכחות מעשה ההטרדה הנוגע לעדות מתוך מודעות למהות המעשה לטיבו ולנסיבות הכרוכות בו.

   
   

   ההטרדה יכולה להיות רחבת היקף ויכולה להכיל מגוון דרכי התנהגות ומעשים. ההטרדה כוללת כל פנייה בדיבור או במעשה שי שבו כדי להטריד אדם ממנוחתו או מעיסוקו. גם מכתב הכולל דברי התנצלות נכנס להגדרה של הטרדה במיוחד כאשר הוא מעלה ומזכיר את אירוע האונס הטראומטי כמו במקרה זה בו שחזר האנס את האירוע. בית המשפט קבע כי יש במכתב כדי להחיות אצל הקורבן את רגעי האימה ותחושת אובדן השליטה אל מול כוחו ותחכומו של האנס.

   
   

   עוד קבע בית המשפט כי לעבירה זו אין מגבלה של זמן. האיסור הפלילי של הטרדת עד נועד, בין היתר, להגן על מוסרי העדויות מפני הנאשם בשלב לפני העדות עצמה, במהלכה ואף שנים לאחריה לאחר שהסתיים ההליך המשפטי. המטרה היא לעודד אנשים להתלונן על מעשים פליליים ולא לפחד שהעבריין ירדוף אחריהם גם שנים לאחר המשפט.

   
   

   בית המשפט סבר כי האנס נמצא מודע לכך שיש במכתב משום הטרדה, שכן ההליך הפלילי לימד אותו עד כמה סבלה המתלוננת ממנו ולאיזה נזק נפשי הוא גרם לה וברור שהזכרת האירוע תגרום למפח נפש אצל המתלוננת.

   
   

   אשר על כן, דחה בית המשפט העליון את הערעור בעניינו. 

   
   

    

   קרא עוד ←

   • 6
   • 7
   • 8
   • 9
   • 10
   • 11
   • 12
   גלילה לראש העמוד
   דילוג לתוכן