כל הפוסטים במאמרים

                                         עורך דין תעבורה – תאונות

רוב כתבי האישום בגין גרימת תאונות דרכים מוגשים עקב אי מתן זכות קדימה של הנאשם לרכב שבצומת. המחוקק קבע עונש פסילה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים בגין עבירה זו. סעיפי האישום הם בדרך כלל: אי מתן זכות קדימה, גרימת חבלה ונהיגה בקלות ראש ( על פי סעיף 62(2)).

עורך דין תעבורה יכול להביא לכך שלקוחו לא ייפסל ולו ליום אחד או לחילופין לגרום לכך שמרשו ירצה תקופת פסילה הקצרה באופן משמעותי מפסילת המינימום, וזאת לאור עבר תעבורתי, נסיבות התאונה, כשלים בחומר הראיות ועוד ועוד.

נהגים רבים ניגשים לבד לבית המשפט לתעבורה וכופרים במיוחס להם, למרות שהסיכוי לצאת זכאים מתיקים כגון אלו הוא נמוך במיוחד. דוגמא לכך ניתן למצוא בתיק התעבורה הבא:

הנהגת הואשמה בכך שלא צייתה לתמרור עצור, לא עצרה את רכבה במקום בו ניתן לראות את התנועה בדרך החוצה, בניגוד לתקנות 22(א) ו-64(ג). הנאשמת כפרה במיוחס לה וטענה כי עצרה עצירה מלאה. אולם היא לא עשתה רושם מהימן על בית המשפט לתעבורה, שכן בשלב ההקראה היא גרסה כי אין בכלל קו עצירה בצומת, ואילו בשלב ההוכחות טענה כי עצרה לפני קו העצירה. בנוסף היא טענה כי השוטר שהבחין בה נמצא במרחק של כ-80 מטרים ממנה בניגוד לגרסת השוטר שטען כי נמצא קרוב אליה במרחק של כ- 30 מטרים ממנה בעודו נמצא על שביל כורכר. ביקור של השופטת בתיק במקום האירוע גילה כי שביל הכורכר נמצא במרחק קצר מהצומת ובכך התערערה עוד יותר גרסת הנאשמת. העובדה כי במעמד רישום הדוח לא ציינה בפני השוטר כי עצרה עצירה מלאה אלא רק דיברה עם בנה הקטן לא הוסיפה לה נקודות זכות. אשר על כן, הרשיע אותה בית המשפט לתעבורה במיוחס לה.

זכרו תמיד:

עורך דין תעבורה יכול להציל את רישיון נהיגתכם.

עו"ד תעבורה הוא דמות מפתח במשפט התעבורה.

עורך דין תעבורה מטווה את הדרך הנכונה לניהול משפט.

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין תעבורה.

נהיגה בשכרות – עונשי מאסר – תעבורה

הנאשם נתפס חוצה צומת באור אדום בנתיב תחבורה ציבורית. כאשר השוטרים פנו אליו הם הריחו ריח של אלכוהול. בבדיקת הדם לגילוי שכרות שנערכה לו נמצאה כמות הכפולה מהמותר על פי חוק ואף נתגלו שרידי סם מסוכן. הנאשם נפסל מנהלית לתקופה של חודש ימים על ידי קצין משטרה וכן קיבל זימון למשפט בגין עבירות התעבורה אשר ביצע.

לקראת סיום תקופת הפסילה המנהלית, עלה הנאשם על רכבו ונתפס שוב על ידי המשטרה. גם הפעם נערכה לו בדיקת שכרות שהעלתה כי הוא שיכור בכמות של פי שתיים מהמותר. הנאשם קיבל זימון למשפט בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות ונלקח למעצר.

הנאשם בחר לצרף את שתי התיקים ולהודות בהן. עד הדיון בבית המשפט לתעבורה נמצא הנאשם במעצר תקופה של 62 ימים.

ההגנה ביקשה כי בית המשפט לתעבורה לא יישלח את הנאשם לכלא ויתחשב בכך שהוא ריצה חודשיים מעצר עד מועד הדיון, וכן ייתחשב בנסיבות חייו הקשות שהביאו אותו לאימוץ על ידי איש טוב ששמע על קורות חייו הקשים והתעלמות הוריו מצרכיו.

בית המשפט לתעבורה ריחם על הנאשם ואכן נמנע מלגזור עליו עונש מאסר בפועל בעודו מציין כי התנאים בבית המעצר קשים בהרבה מתנאי מאסר. בית המשפט הסתפק בהטלת העונשים הבאים: מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 40 חודשים, פסילה על תנאי וקנס בסך 1,200 ₪.

עורך דין תעבורה – מציל מעונשי מאסר

עורך דין לתעבורה – דמות המפתח במשפט התעבורה

                                     תעבורה – סירוב לבדיקת שכרות

נהג המסרב לעבור בדיקת שכרות נחשב על פי חוק כנהג הנוהג בשכרות, וזאת אם הוא הוזהר כדין על ידי השוטרים לגבי המשמעות המשפטית של סירובו.

בתיק 124/08 הנאשם טען כי חזר בו מסירובו אך לא נתנו לו להיבדק במכשיר הינשוף. מברור העובדות בבית המשפט לתעבורה התגלה כי השוטר הראשון לא הזהיר את הנאשם לגבי המשמעות של הסירוב, ואכן הנאשם עמד בסירובו להיבדק. אולם, לאחר מכן שוטר נוסף ביקש ממנו להיבדק תוך כדי שהוא מסביר לו את משמעות הסירוב. הנאשם הביע הסכמתו להיבדק אולם הקצין שבשטח לא אפשר לו זאת. לדעת בית המשפט החלטת הקצין שלא לאפשר את בדיקתו ש הנאשם יכולה היתה להיות מוצדקת בנסיבות אחרות, אך לא במקרה זה בו רק במפגש המאוחר יותר עם השוטר השני הוסברה לנאשם המשמעות המשפטית של הסירוב. יש לבדוק את התנהגות הנאשם לא מהרגע בו נעצר לבדיקה אלא מהרגע בו הוזהר כדין. על הקצין היה לאפשר לו להיבדק, ובגלל שמנע זאת מהנאשם בית המשפט זוכה הנהג מחמת הספק.

יש לזכור תמיד:

עורך דין לענייני תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלך

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עו"ד תעבורה

המפתח להצלחה בתיק תעבורה הוא עורך דין לתעבורה שמטווה את הדרך

בדיקת דם לגילוי רמת השכרות

כמות האלכוהול שממנה והלאה יירשם דוח בגין נהיגה בשכרות

לנהג אסור לנהוג ברכב כאשר כמות האלכוהול בגופו עולה על 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם. אם יימצא בדמו כמות גבוהה מהמותר יירשם לו דוח בגין נהיגה בשכרות.

התנאים לקיום בדיקת דם לגילוי נהיגה בשכרות 

על פי סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה, שוטר רשאי לדרוש לתת לו דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו של הנהג אלכוהול, רק במקרה שאותו נהג מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור. לא ניתן לדרוש בבדיקה שגרתית מנהג לבצע בדיקת דם, שכן מדובר בבדיקה פולשנית מידי.

חובת הסבר ואזהרה בעבירה של נהיגה בשכרות

על פי סעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה, שוטר הדורש מהנהג לתת לו דגימת דם צריך להודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, לבקש את הסכמתו לכך, וכן להסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה.

שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם מנוהג רכב או ממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ללא כל הסבר, שכן לא בטוח כי הנבדק בדיוק יבין את דבריו.

מקום בדיקת הדם לגילוי שכרות

בדיקת דוגמה של דם למדידת ריכוז האלכוהול בדם בגופו של הנבדק תיעשה במעבדה או במוסד רפואי. נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה. נטילה של דגימת דם תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.

בדיקת דם לגילוי נהיגה בשכרות תיעשה רק ע"י רופא מוסמך

                                                 תעבורה – שכרות – זיכוי

אחת הטענות שנאשם יכול להעלות כדי לצאת זכאי בתיק תעבורה של נהיגה בשכרות היא שהוא שתה אחרי שסיים לנהוג ברכבו, ולכן רמת שכרותו בבדיקה אינה משקפת את רמת שכרותו בעת הנהיגה.

בתיק 2412/03 הואשם נהג בגרימת תאונת דרכים עצמית, כאשר יצא מתחנת דלק ולאחר כעשרה מטרים סטה ימינה והתנגש בצלע ההר. כתוצאה מהתאונה רכבו התהפך והוא נחבל. התאונה ארעה בשעה 23:30. השוטרים הגיעו חיש מהר למקום, אך לא מצאו את הנהג, שהלך בינתיים הבייתה. הנהג חזר לאחר שעה לתחנת הדלק, ואז השוטרים ראו אותו לוגם בירה. השוטרים ערכו לו בדיקת מאפיינים בשעה 01:50 ובדיקת דם שעה וחצי אח"כ שהצביעה על כמות אלכוהול של פי 3 מעל המותר.

הנאשם טען בבית המשפט לתעבורה בירושלים כי הוא שתה רק חצי בירה לפני התאונה, ועוד כמה בירות לאחר שחזר הבייתה. בית המשפט סבר כי מאחר בובדיקת השכרות  ומאפיינים נערכו לאחר ששב הנאשם לזירת התאונה – מהם לא ניתן להסיק על רמת השכרות של הנאשם עובר לתאונה. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנאשם מחמת הספק מעבירת הנהיגה בשכרות והרשיע אותו בגרימת התאונה העצמית.

זכרו תמיד:

עו"ד תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלך

עו"ד תעבורה יכול להביא לזיכוי מכל אשמה

עורך דין לענייני תעבורה יכול לבטל את כתב האישום נגדך

עורך דין לתעבורה הוא דמות המפתח להצלחה מסחררת במשפטי התעבורה

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין העוסק בתחום דיני התעבורה

                                                        פלילי – סחיטה באיומים

סעיף 428 לחוק העונשין הפלילי מגדיר את העבירה של סחיטה באיומים באופן הבא: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם , או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים. נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".

בתיק 2397/06 הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר המייחס לו ביצוע עבירה של הטרדה מינית, זאת בשל כך שבמהלך עבודתו כנהג אוטובוס הסיע קטינה בת 17 שישבה מאחורי כסאו והטריד אותה מינית. הוא שאל את הקטינה שאלות בנושא מין, באיזה גיל היא תתחיל לשכב והאם היא תאהב אותו לנצח. הנאשם הג'נטלמן אף הביא לקטינה פתקית הנחה ברשת לבגדי נשים. בסיום הנסיעה כשכולם ירדו התמהמה בפתיחת הדלת הקדמית של האוטובוס וכשלבסוף הקטינה ירדה שאל אותה "אם לא אומרים שלום" וניסה לנשק את לחייה. הנאשם כאמור הודה במעשים אלו במסגרת הסדר טיעון בה שונתה העבירה המיוחסת לו ממעשה מגונה להטרדה מינית. הנאשם נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה בעניינו וזאת לנוכח חרטתו הכנה ולקיחת האחריות. בית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן ונמנע מהרשעתו של הנאשם, וזאת לאור הנסיבות הבאות: העדר עבר פלילי, חרטה וקבלת אחריות, שיתוף הפעולה המלא עם שירות המבחן והחשש הממשי לפגיעה קשה בפרנסתו בעוד אשתו בהריון.

בסופו של יום, גזר עליו בית המשפט את העונשים הבאים: התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪ להימנע מעבירות מין, פיצוי למתלוננת בסך 4,000 ₪ וצו פיקוח לשירות המבחן במשך שנה.  

צו העמדה במבחן

1. הואשם אדם בעבירה וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות העניין ובכללן אופיו של האדם, עברו, גילו תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכל, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה שבה נעברה העבירה, ראוי לפי דעתו, להעמיד את הנאשם במבחן רשאי בית המשפט לעשות אחד מאלה:

להרשיע את הנאשם ולהורות כל אחד מאלה: (א) להעמיד במבחן. (ב) להעמיד במבחן, ולהטיל עליו אחד או יותר מהעונשים הבאים: מאסר בפועל שהנידון ישא בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, שירות לתועלת הציבור, התחייבות להימנע מעבירה.

אפשרו שנייה – ליתן צו מבחן מבלי להרשיעו אם אין על הנאשם עונש מאסר על תנאי שבית המשפט רשאי לצוות על ביצועו עקב הרשעתו בעבירה שהואשם בה.

2. לא ייתן בית משפט צו מבחן אלא לאחר קבלת תסקיר בכתב מקצין מבחן.

3. לפני מתן צו מבחן יסביר בית המשפט לנאשם בלשון פשוטה את משמעות הצו ויזהירו שאם לא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת הוא צפוי לעונש, או להרשעה ועונש על העבירה שבגללה ניתן הצו. לא ייתן בית המשפט צו מבחן אלא אם הביע הנאשם את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.

4. תקופת תקפו של צו מבחן תפורש בו, והיא לא תפחת מחצי שנה מיום מתן הצו ולא תעלה על 3 שנים מאותו יום. הנבחן יידרש בצו המבחן לעמוד בפיקוחו של קצין מבחן שנתמנה בעניינו.

5. צו מבחן יכיל גם הוראות שבית המשפט יראה אותן נחוצות כדי להבטיח את הפיקוח וכן תנאים נוספים בדבר מגורים ועניינים אחרים, לרבות חובת הנבחן לקבל טיפול רפואי הנחוץ להבטחת שלומו הנפשי והגופני ואת שיקומו החברתי וזאת כדי שימנע מלחזור על העבירה. נבחן שהורשע בעבירה נוספת או לא ציית לצו המבחן יובא לבית המשפט כדי שיגזור את דינו מחדש.

מהו העונש המקובל בגין עבירה של סירוב לבדיקת שכרות?

בתי המשפט לתעבורה רואים בסירוב לעבור בדיקת שכרות כעבירה חמורה, כזאת שאין בה משום לסטות מעונש פסילת המינימום העומד על שנתיים. נראה שבתי המשפט רואים בנהג שמאן לעבור בדיקת שכרות כנהג שנסע בעודו שיכור ברמה בינונית או גבוהה. גם התביעה רואה בעבירת הסירוב כעבירה חמורה ועותרת בפני בית המשפט להשית על מי שסרב לבדיקה עונש שלא יפחת מפסילת המינימום ולעיתים אף מציינת במפורש כי העונש הראוי לעבירה זו הוא לפחות שלוש שנות פסילת רישיון בפועל. יש לציין כי הנוהג של תביעות תעבורה ת"א הוא להגיש בקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים המשפטיים כאשר מדובר בשכרות בכמות של 400 מ"ג  בליטר אוויר נשוף ומעלה, וכן במקרים של סירוב לעבור בדיקת שכרות.

בתיק ת 17233/07 מצדד בית המשפט לתעבורה בעמדה זו. לדעתו, במקרה של נהיגה בשכרות הנובעת מסירוב, מן הראוי להטיל עונש חמור יותר ולראות במסרב כשיכור ברמת שיכרות גבוהה. זאת משתי סיבות מצטברות ומשלימות. ראשית, אם לא יוחלט כן, הרי כל מי שנוהג בשכרות כבדה יעדיף לסרב להיבדק. שנית, יש לפעול לכך שהציבור ישתף פעולה ככל הניתן עם הבדיקה ולא ינסה להתחמק בתירוצים שונים. בית המשפט גזר בתיק זה על הנאשם, שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בשכרות מכח סירוב, עונש של 36 חודשי פסילה בפועל (בניכוי הפסילה המנהלית אותה ריצה), קנס בסך 4,000 ₪ ומאסר על תנאי של 45 ימים לשלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה או בזמן שכרות.

מנקודת מבט של הסנגור בתיק סירוב לבדיקת שכרות יש לנסות ולשכנע את בית המשפט כי עובדות המקרה מלמדות כי הנאשם לא נמצא תחת השפעה כבדה של אלכוהול, ולכן יש להטיל עליו עונש הדומה לזה שמטילים כאשר מדובר בשכרות בינונית או נמוכה – הכל בהתאם לנסיבות המקרה עצמו. דוגמא לכך, ניתן למצוא בתיק שבו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש וזאת על סמך סירובו לערוך בדיקת דם לגילוי האלכוהול בגופו. בית המשפט השתכנע במקרה זה כי ככל הנראה שכרותו של הנאשם הייתה ברמה נמוכה וזאת על סמך בדיקת המאפיינים שנערכה לו במקום האירוע על ידי השוטרים אותה צלח להפליא (הליכתו על הקו הייתה רגילה, עמידתו הייתה יציבה והוא לא החטיא הבאת אצבעותיו לאף). בית המשפט סבר כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות שכאלה המצדיקות הפחתה מפסילת המינימום, ואלה באות לידי ביטוי בעברו התעבורתי הנקי לחלוטין, בעובדה כי לא סרב לבדיקת הנשיפה אלא רק לבדיקת הדם, לעובדה כי ככל הנראה שכרותו הייתה ברמה נמוכה, בהודאתו המיידית, ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות. לאור זאת גזר עליו בית המשפט את העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪, פסילה בפעול לתקופה של 360 ימים שמניינה מיום שנפסל מנהלית, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, והתחייבות כספית שלא לחזור לעבור אותה עבירה.