כל הפוסטים במאמרים

                                     תעבורה – סירוב לבדיקת שכרות

נהג המסרב לעבור בדיקת שכרות נחשב על פי חוק כנהג הנוהג בשכרות, וזאת אם הוא הוזהר כדין על ידי השוטרים לגבי המשמעות המשפטית של סירובו.

בתיק 124/08 הנאשם טען כי חזר בו מסירובו אך לא נתנו לו להיבדק במכשיר הינשוף. מברור העובדות בבית המשפט לתעבורה התגלה כי השוטר הראשון לא הזהיר את הנאשם לגבי המשמעות של הסירוב, ואכן הנאשם עמד בסירובו להיבדק. אולם, לאחר מכן שוטר נוסף ביקש ממנו להיבדק תוך כדי שהוא מסביר לו את משמעות הסירוב. הנאשם הביע הסכמתו להיבדק אולם הקצין שבשטח לא אפשר לו זאת. לדעת בית המשפט החלטת הקצין שלא לאפשר את בדיקתו ש הנאשם יכולה היתה להיות מוצדקת בנסיבות אחרות, אך לא במקרה זה בו רק במפגש המאוחר יותר עם השוטר השני הוסברה לנאשם המשמעות המשפטית של הסירוב. יש לבדוק את התנהגות הנאשם לא מהרגע בו נעצר לבדיקה אלא מהרגע בו הוזהר כדין. על הקצין היה לאפשר לו להיבדק, ובגלל שמנע זאת מהנאשם בית המשפט זוכה הנהג מחמת הספק.

יש לזכור תמיד:

עורך דין לענייני תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלך

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עו"ד תעבורה

המפתח להצלחה בתיק תעבורה הוא עורך דין לתעבורה שמטווה את הדרך

בדיקת דם לגילוי רמת השכרות

כמות האלכוהול שממנה והלאה יירשם דוח בגין נהיגה בשכרות

לנהג אסור לנהוג ברכב כאשר כמות האלכוהול בגופו עולה על 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם. אם יימצא בדמו כמות גבוהה מהמותר יירשם לו דוח בגין נהיגה בשכרות.

התנאים לקיום בדיקת דם לגילוי נהיגה בשכרות 

על פי סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה, שוטר רשאי לדרוש לתת לו דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו של הנהג אלכוהול, רק במקרה שאותו נהג מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור. לא ניתן לדרוש בבדיקה שגרתית מנהג לבצע בדיקת דם, שכן מדובר בבדיקה פולשנית מידי.

חובת הסבר ואזהרה בעבירה של נהיגה בשכרות

על פי סעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה, שוטר הדורש מהנהג לתת לו דגימת דם צריך להודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, לבקש את הסכמתו לכך, וכן להסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה.

שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם מנוהג רכב או ממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ללא כל הסבר, שכן לא בטוח כי הנבדק בדיוק יבין את דבריו.

מקום בדיקת הדם לגילוי שכרות

בדיקת דוגמה של דם למדידת ריכוז האלכוהול בדם בגופו של הנבדק תיעשה במעבדה או במוסד רפואי. נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה. נטילה של דגימת דם תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.

בדיקת דם לגילוי נהיגה בשכרות תיעשה רק ע"י רופא מוסמך

                                                 תעבורה – שכרות – זיכוי

אחת הטענות שנאשם יכול להעלות כדי לצאת זכאי בתיק תעבורה של נהיגה בשכרות היא שהוא שתה אחרי שסיים לנהוג ברכבו, ולכן רמת שכרותו בבדיקה אינה משקפת את רמת שכרותו בעת הנהיגה.

בתיק 2412/03 הואשם נהג בגרימת תאונת דרכים עצמית, כאשר יצא מתחנת דלק ולאחר כעשרה מטרים סטה ימינה והתנגש בצלע ההר. כתוצאה מהתאונה רכבו התהפך והוא נחבל. התאונה ארעה בשעה 23:30. השוטרים הגיעו חיש מהר למקום, אך לא מצאו את הנהג, שהלך בינתיים הבייתה. הנהג חזר לאחר שעה לתחנת הדלק, ואז השוטרים ראו אותו לוגם בירה. השוטרים ערכו לו בדיקת מאפיינים בשעה 01:50 ובדיקת דם שעה וחצי אח"כ שהצביעה על כמות אלכוהול של פי 3 מעל המותר.

הנאשם טען בבית המשפט לתעבורה בירושלים כי הוא שתה רק חצי בירה לפני התאונה, ועוד כמה בירות לאחר שחזר הבייתה. בית המשפט סבר כי מאחר בובדיקת השכרות  ומאפיינים נערכו לאחר ששב הנאשם לזירת התאונה – מהם לא ניתן להסיק על רמת השכרות של הנאשם עובר לתאונה. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנאשם מחמת הספק מעבירת הנהיגה בשכרות והרשיע אותו בגרימת התאונה העצמית.

זכרו תמיד:

עו"ד תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלך

עו"ד תעבורה יכול להביא לזיכוי מכל אשמה

עורך דין לענייני תעבורה יכול לבטל את כתב האישום נגדך

עורך דין לתעבורה הוא דמות המפתח להצלחה מסחררת במשפטי התעבורה

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין העוסק בתחום דיני התעבורה

                                                        פלילי – סחיטה באיומים

סעיף 428 לחוק העונשין הפלילי מגדיר את העבירה של סחיטה באיומים באופן הבא: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם , או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים. נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".

                                                 תעבורה – השבתת רכבים

על פי סעיף 57א לפקודת התעבורה רשאי קצין משטרה להשבית את רכבו של מבצע עבירה חמורה אשר מצוינת בפקודה במפורש לתקופה של חודש ימים.

הנאשם או בעל הרכב רשאים להגיש בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר תדון בבית המשפט אליו מוזמן הנאשם.

כאשר הרכב רשום על שם מי שביצע את העבירה הסיכוי כי בקשה כזו תתקבל הוא נמוך. אולם, כאשר הרכב שייך למישהו אחר, הסיכויים שבקשה כזו תתקבל גבוהים בהרבה. סעיף 57ב(ג) לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש כשלעניין זה רשאי בוא להביא בחשבון בין השאר את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג בו.

בתיק 1317/09 הגישה בעלת הרכב בקשה לביטול הודעת איסור שימוש שניתן על רכבה וזאת בגין כך שהבת שלה נתפסה עם הרכב נוהגת בשכרות.

בית המשפט לתעבורה לקח בחשבון את העובדה כי הבעלים של הרכב לא ביצע את העבירה עצמה, וכן התחשב בעובדה כי האם זקוקה לרכבה לפרנסתה ואשר על כן מצא לנכון לקצר את תקופת ההשבתה בשבועיים ימים.

יש לזכור:

עו"ד תעבורה מציל רישיונות

עורך דין לתעבורה הוא המפתח להצלחה כבירה במשפט התעבורה

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עזרתו האדיבה והמכרעת של עורך דין לענייני תעבורה.

עורך דין לתעבורה דואג כי רישיון הנהיגה של לקוחותיו ישאר אצלם בכיס ולא במשטרה או במזכירות בית המשפט לתעבורה.

תעבורה – בחן את עצמך

אם אתם עומדים בפני משפט תעבורה אז כדאי שתתכוננו היטב אליו.

להל"ן מספר שאלות חימום בתחום התעבורה.

מהו העונש המקובל בגין עבירה של סירוב לבדיקת שכרות?

בתי המשפט לתעבורה רואים בסירוב לעבור בדיקת שכרות כעבירה חמורה, כזאת שאין בה משום לסטות מעונש פסילת המינימום העומד על שנתיים. נראה שבתי המשפט רואים בנהג שמאן לעבור בדיקת שכרות כנהג שנסע בעודו שיכור ברמה בינונית או גבוהה. גם התביעה רואה בעבירת הסירוב כעבירה חמורה ועותרת בפני בית המשפט להשית על מי שסרב לבדיקה עונש שלא יפחת מפסילת המינימום ולעיתים אף מציינת במפורש כי העונש הראוי לעבירה זו הוא לפחות שלוש שנות פסילת רישיון בפועל. יש לציין כי הנוהג של תביעות תעבורה ת"א הוא להגיש בקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים המשפטיים כאשר מדובר בשכרות בכמות של 400 מ"ג  בליטר אוויר נשוף ומעלה, וכן במקרים של סירוב לעבור בדיקת שכרות.

בתיק ת 17233/07 מצדד בית המשפט לתעבורה בעמדה זו. לדעתו, במקרה של נהיגה בשכרות הנובעת מסירוב, מן הראוי להטיל עונש חמור יותר ולראות במסרב כשיכור ברמת שיכרות גבוהה. זאת משתי סיבות מצטברות ומשלימות. ראשית, אם לא יוחלט כן, הרי כל מי שנוהג בשכרות כבדה יעדיף לסרב להיבדק. שנית, יש לפעול לכך שהציבור ישתף פעולה ככל הניתן עם הבדיקה ולא ינסה להתחמק בתירוצים שונים. בית המשפט גזר בתיק זה על הנאשם, שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בשכרות מכח סירוב, עונש של 36 חודשי פסילה בפועל (בניכוי הפסילה המנהלית אותה ריצה), קנס בסך 4,000 ₪ ומאסר על תנאי של 45 ימים לשלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה או בזמן שכרות.

מנקודת מבט של הסנגור בתיק סירוב לבדיקת שכרות יש לנסות ולשכנע את בית המשפט כי עובדות המקרה מלמדות כי הנאשם לא נמצא תחת השפעה כבדה של אלכוהול, ולכן יש להטיל עליו עונש הדומה לזה שמטילים כאשר מדובר בשכרות בינונית או נמוכה – הכל בהתאם לנסיבות המקרה עצמו. דוגמא לכך, ניתן למצוא בתיק שבו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש וזאת על סמך סירובו לערוך בדיקת דם לגילוי האלכוהול בגופו. בית המשפט השתכנע במקרה זה כי ככל הנראה שכרותו של הנאשם הייתה ברמה נמוכה וזאת על סמך בדיקת המאפיינים שנערכה לו במקום האירוע על ידי השוטרים אותה צלח להפליא (הליכתו על הקו הייתה רגילה, עמידתו הייתה יציבה והוא לא החטיא הבאת אצבעותיו לאף). בית המשפט סבר כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות שכאלה המצדיקות הפחתה מפסילת המינימום, ואלה באות לידי ביטוי בעברו התעבורתי הנקי לחלוטין, בעובדה כי לא סרב לבדיקת הנשיפה אלא רק לבדיקת הדם, לעובדה כי ככל הנראה שכרותו הייתה ברמה נמוכה, בהודאתו המיידית, ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות. לאור זאת גזר עליו בית המשפט את העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪, פסילה בפעול לתקופה של 360 ימים שמניינה מיום שנפסל מנהלית, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, והתחייבות כספית שלא לחזור לעבור אותה עבירה.