כל הפוסטים במאמרים

                                                     תעבורה עורך דין

העונש שיוטל, אם בכלל, על נאשם הניצב בפני משפט תעבורה תלוי במספר גורמים:

1. חומרת העבירה – העונש הינו מידיתי. ככל שהעבירה חמורה יותר כך יוטל עונש חמור יותר. כך לדוגמא, נהג שנתפס נוסע במהירות 180 קמ"ש כמובן צפוי לעונש כבד יותר מאשר נהג הנוסע במהירות של 140 קמ"ש. גם המזל משחק תפקיד. ראשית כל ישנם נהגים שמבצעים עבירות תעבורה אך אינם נתפסים. בנוסף לכך לעיתים חומרת העבירה נקבעת לפי התוצאות והדברים יפים במיוחד לתאונות דרכים. ככל שהפגיעות חמורות יותר יוטל על הנאשם עונש כבד יותר. כך למשל, אם אתרע מזלו של הנהג והוא פוגע דווקא בזקנה שחצתה את הכביש סביר להניח שהיא תיפגע בצורה קשה יותר מאשר גבר צעיר והעונש יוטל בהתאם.


2. עבר תעבורתי – התביעה מביאה למשפט התעבורה את גיליון הרשעות התעבורה של הנאשם, ומביאה אותו כמובן לידיעת בית המשפט. לעניין זה, חשוב אם מדובר בעבירה חוזרת ונשנית או אם לאו. גם אם לא מדובר בעבירה חוזרת התביעה נוהגת לומר כי הנהג צבר עבירות מכל קשת עבירות התעבורה כך שגם אם לא מדובר בעבירה חוזרת אין בכך משום הקלה. אם מדובר בעבירה קלה יחסית ועברו של הנאשם תקין בשנים האחרונות – ניתן אף להמיר את הדו"ח לאזהרה, כך גם במקרים של דוחות מסוג הזמנה למשפט.


3. נסיבות המקרה – לעיתים ישנן נסיבות מקלות לביצוע העבירה. כך לדוגמא, יש הבדל בין נהג הנוסע בזמן פסילה בדרך עפר צדדית, לבין נהג הנוסע בזמן פסילה בדרך ראשית. כך גם יש הבדל בין נהג הנוסע במהירות מופרזת בעיר בכביש בעל מאפיינים של כביש מהיר לבין נהג הנוסע במהירות מופרזת בעיר בדרך צרה באמצע העיר כאשר כל שני מטרים יש מעבר חצייה.


4. נסיבות אישיות מיוחדות – בתי המשפט לתעבורה והתביעה מתחשבים לעניין העונש בנאשמים הסובלים מבעיות אישיות מיוחדות – כמו מצב בריאותי קשה וכיוצ"ב.


5. פגמים בראיות – בכוחם של הפגמים המתגלים בתיק להביא לעונש מקל, או לעיתים לזיכוי הנאשם ולו מחמת הספק. כאן נכנס לתמונה עורך דין תעבורה שצריך למצוא את הפגמים לאחר צילום חומר הראיות ובכך להביא להסדר טיעון מקל או לניהול משפט שבסופו לקוחו ימצא זכאי.


6. מותב בית המשפט לתעבורה – לעיתים הדין הולך אחר הדיין. ישנם שופטים מקלים יותר ומקלים פחות.


7. הנאשם – אם הוא בוחר לייצג את עצמו לבד כדי לחסוך כסף, סביר להניח שהוא ישלם על כך מאוחר יותר במשפט התעבורה עצמו. אם הוא בוחר להיות מיוצג על ידי עורך דין תעבורה סיכוייו לצאת בזול מהמשפט גדלים לעין שיעור.

&nbs

                                    תעבורה – שכרות – בדיקת דם

החוק רואה בנהג המסרב לבצע בדיקת שכרות כמי שנוהג בשכרות, אם הוא הוזהר לגבי המשמעות המשפטית של סירובו. החוק מתיר לערוך בדיקת נשיפה אקראיות לנהגים גם ללא חשד לשכרות באמצעות מכשיר הינשוף. בדיקת דם היא פולשנית יותר ולכן ניתן לערוך בדיקה כזו רק כאשר הנאשם נמצא מעורב בתאונת דרכים או כאשר ישנו חשד סביר לכך שהוא שיכור על פי התנהגותו.

בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב עלתה השאלה באילו תנאים ניתן לדרוש בדיקת דם.

בתיק המדובר, הנהג הואשם בכך שסרב לבצע בדיקת דם למרות שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הדברים. שני הצדדים הסכימו כי הנאשם נעצר לבדיקת שכרות אקראית, נתבקש לבצע בדיקת נשיפה אשר נכשלה בשל חוליו ומסיבות אובייקטיביות.

התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם בשל סירובו לבצע בדיקת דם לאחר שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב. מנגד, טענה ההגנה כי לא היה בכלל חשד סביר לשכרות ולכן הדרישה לבצע בדיקת דם הייתה בלתי מוצדקת בנסיבות העניין. מאחר והנאשם נעצר לבדיקה אקראית ומאחר וצלח את מבחני המאפיינים שנערכו לו במקום לא נמצאה כל אינדיקציה לשכרות ולכן לשוטרים לא הייתה סמכות לדרוש ממנו לבצע בדיקת דם. העובדה כי לא בוצעה לנאשם בדיקה בנשיפון מוכיחה כי לשוטרים לא הייתה כל אינדיקציה לשכרות. בית המשפט לתעבורה קיבל טענה זו, מאחר ולדעתו  ריח האלכהול שניגר מהנאשם ועיניו האדומות עדין אינם מלמדים על חשד סביר לשכרות, במיוחד כאשר הנאשם השתמש באנטיביוטיקה באותו היום.

אשר על כן, זוכה הנאשם מהמיוחס לו.

נא לזכור:

עו"ד תעבורה הוא המפתח להצלחה גדולה בתיק תעבורה

עורך דין תעבורה עשוי להציל את רישיון הנהיגה שלך

לא מגיעים למשפט תעבורה בלי להתכונן קודם ובלי ייצוג של עורך דין תעבורה

משפט תעבורה בלי עורך דין תעבורה זה כמו מסעדה בלי טבח

                                                  תיק נהיגה בשכרות כמשחק קלפים

כבר בפגישה הראשונה הלקוחות שואלים אותי מה מצבם המשפטי ואיזה עונש הם אמורים לקבל בגין עבירה של נהיגה בשכרות. על פי כמות האלכהול המיוחסת להם בכתב האישום ובהתאם לעברם התעבורתי כבר אפשר לקבל תמונה כללית על המצב בתיק. אולם, אני מסביר לכולם כי כל מקרה ייבחן לגופו וכי המרכיב החשוב ביותר הוא חומר הראיות שבתיק. רק לאחר שאני מצלם ולומד את חומר הראיות אני יכול לקבל תמונה שלמה יותר ונכונה יותר.

הדבר דומה מאוד למשחק קלפים, בו לא יודעים איזה קלפים יחולקו במהלכו. רק אחרי שמקבלים את הקלפים לידיים ניתן לפתח אסטרטגיה ולהצהיר הצהרות. עורך דין תעבורה טוב יודע איך לשחק עם הקלפים שניתנו לידיו האמונות והוא ימצא את הפגמים שבתיק חיש מהר.

אם הוא קיבל לידיו קלפים חזקים, בדמות פגמים חמורים בתיק, אז הוא יכפור במיוחס בכתב האישום וינהל הוכחות במטרה להשיג זיכויי למרשו.

אם הוא קיבל קלפים בינוניים, בדמות פגמים שאינם כל כך משמעותיים ויורדים לשורשו של עניין, אז הוא ינסה לסיים את התיק במסגרת הסדר טיעון מקל.

אם הוא קיבל לידיו קלפים חלשים, בדמות דו"ח חזק ותקין, אז הוא יבין כי אין כל  טעם לנהל משפט, מאחר ובסופו של דבר אם מרשו ימצא אשם – בית המשפט ימצה עימו את הדין. במקרה מעין זה הדרך הטובה ביותר היא לסיים את התיק במסגרת הסדר מקל בעיקר על סמך עבר תעבורתי תקין ונסיבות אישיות מיוחדות.

מניסיוני אוכל לומר בפה מלא כי כמעט בכל תיקי השכרות ישנם פגמים כלשהם. בחלקם פגמים קטנים ובחלקם פגמים מהותיים יותר. לעורך דין תעבורה תפקיד מרכזי במשחק הקלפים. הוא צריך למצוא את הפגמים ולהציגם בפני התביעה כדי להשיג הסדר נוח או להציגם בפני בית המשפט לתעבורה במטרה להשיג זיכויי למרשו.

נאשם ללא ייצוג משפטי מוצא עצמו מחוץ למשחק, שכן אין הוא יודע בכוחות עצמו למצוא את הפגמים ולהוכיחם בבית המשפט (לרוב נאשמים אינם יודעים אפילו כי זכותם לצלם את חומר החקירה נגדם). זו הסיבה ששופטי תעבורה בעצמם ממליצים לנאשמים שאינם מיוצגים (בשלב ההקראה) לפנות לעורכי דין לתעבורה לשם ייצוג נאות ומועיל בתיק השכרות. אין ספק שנאשם שמתמודד לבד עם התיק עלול לקבל עונש שעורך דין לתעבורה יכול למנוע.

                                                           פלילי – איומים

סעיף 192 לחוק העונשין הפלילי קובע כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".

בתיק פלילי 20597/07 הודה הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק הפלילי. מכתב האישום עולה כי הנאשם אמר למאבטחי בית המשפט בבאר שבע בזו הלשון: "נסגור אתכם חשבון אחרי המשפט, מישהו פה ישלם את המחיר, אתם תסבלו". בהסדר הטיעון סוכם כי התביעה תעמוד על הרשעה בעוד ההגנה תבקש כי שירות המבחן יערוך תסקיר ויבחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם. שירות המבחן ביקש להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 240 שעות.

בית המשפט בחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם לפי הפרמטרים הבאים:

1. האם מדובר בעבירה יחידה או ראשונה של הנאשם – התשובה לכך חיובית, שכן לנאשם אין כל עבר פלילי, ומאז האירוע לא עבר עבירות נוספות.
   
2. חומרת העבירה והנסביות בהן בוצעה – מבלי להקל ראש בדברים, נוסח האיום אינו חמור באופן יחסי ונראה כי נולד עדנא דרתחא.
   
3. הקשר בין העבירה הפלילית לתפקידו ומעדו – אין כל קשר בין העבירה לעבודתו כמאבטח במקום אחר.
   
4. מידת הפגיעה של העבירה באחרים – הפגיעה במאבטחים לא הייה חמורה.
   
5. הסבירות שהנאשם יעבור עבירה נוספת – הסבירות נמוכה, שכן מדובר במעידה חד פעמית

לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין זה המקרה המתאים להכתים את הנאשם בביצוע עבירה פלילית, ולכן לא הרשיע אותו, אלא הטיל עליו לבצע 140 שעות של"צ בלבד.

                                                        שיכור אך זכאי

השוטרת שרשמה את דוח העיכוב העידה כי הנאשם ישן במכוניתו וכי המכונית הייתה מקולקלת ולא כשירה לנסיעה.

השוטר שערך את בדיקת הנשיפה עצמה העיד כי שני השוטרים הביאו את הנאשם לתחנה והוא ווידא כי הנאשם לא שתה או הקיא או עישון 15 דקות לפני בדיקת השכרות.

השוטר שערך בדיקת תקינות תקופתית למכשיר הינשוף העיד בפני בית המשפט על הבדיקה שערך וטען כי הוא בדק את המכשיר על פי הנהלים ומצא כי המכשיר תקין להפעלה ולאכיפת עבירת נהיגה בשכרות.

מטעם ההגנה העידו הנאשם וחברו. שניהם העידו כי הם הגיעו למועדון בהרצליה כאשר החבר נוהג ברכב מאחר והנאשם שתה משקאות חריפים ולא נמצא כשיר לנהיגה. לאחר מכן התגלה תקלה ברכב לכן הם עצרו בצד הדרך והחבר  יצא מהרכב כדי להשיג כבלים להתנעה. בינתיים עבר הנאשם למושב הקדמי מבלי יכולת כלל לנהוג ברכב שהתקלקל. הנאשם הודה שאמר לשוטר כי הוא זה שנהג, אך עשה זאת מכיוון שהיה בלחץ ולא רצה לסבך את חברו על כך שהחנה את הרכב בשולי הכביש.

בית המשפט לתעבורה התרשם כי הנאשם נמצא בגילופין אך קיים ספק רב אם הוא בכלל נהג ברכב שכן אף אחד מהשוטרים לא ראה אותו נוהג ברכב ומצד שני גרסתו של הנאשם כי חברו הוא זה שנהג ברכב לא נסתרה. זו הסיבה שהחליט בית המשפט בסופו של דבר לזכות את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות.

                                    נהיגה בזמן שכרות – החזרת רכבים ורישיון נהיגה

בגין עבירה של נהיגה בשכרות מוסמך קצין משטרה לפסול לנהג את רישיון הנהיגה לתקופה של חודש ימים וכן להשבית את הרכב בה בוצעה העבירה לתקופה דומה. השוטר במקום הוא זה שנותן את ההזמנה לנהג להתייצב לשימוע והוא זה שמחליט למעשה אם השימוע יתבצע לעניין רישיון הנהיגה בלבד או גם לעניין השבתת הרכב.

במידה והקצין החליט לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה ואולי גם להשבית את הרכב ניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול פסילה מנהלית וכן בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב. הבקשה תידון כשבוע לאחר הגשתה במזכירות בית המשפט לתעבורה.

הסיכויים להחזר הרישיון הם נמוכים למדי שכן עסקינן בעבירת תנועה חמורה של נהיגה בשכרות, אולם באשר להחזרת הרכב הסיכויים יותר גבוהים במיוחד אם מדובר ברכב שבעליו אינו מי שביצע את העבירה.

בתיק 5255-25-09 הגיש הנהג בקשה לביטול פסילה מנהלית וביטול איסור שימוש ברכב שניתנו לו עקב כך שנהג לכאורה בשכרות. הנהג טען כי יש לבטל את החלטת קצין המשטרה משני טעמים עיקריים, האחד בשל אי קיום שימוע לגבי פסילת רישיון הנהיגה והטעם השני בשל אי קיומן של ראיות לכאורה ביחס לנהיגה בשכרות. מחומר הראיות עלה כי הקצין שערך לנאשם את השימוע מילא את טופס השימוע הלא נכון, כך שבטופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, הוא התייחס לשימוע ביחס לרישיון הנהיגה, אולם בבית המשפט הוצג הפלא ופלא הטופס הנכון.

                                                            אי ציות להוראות שוטר

תקנה 23(א) לתקנות התעבורה קובעת כי עובר דרך חייב לציית:

1. להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה.


2. להוראות שנותן עבוד מע"צ במדים או עבוד מטעמה במדים, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מתבצעת עבודת סלילה או אחזקה של כביש, שהוסמכו בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה.


3. על פי תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה מלבד חובת הציות להוראות חייב עובר דרך לציית לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים, או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד מע"צ.

יש לציין כי החובה לציית לשוטר קיימת גם במקרה בו ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בעניין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך. מי שעובר על עבירה זו יוזמן למשפט תעבורה וצפוי לעונש פסילה בפועל של רישיון הנהיגה. תהיה זו הגנה טובה אם הנאשם יוכיח כי אחד מהמצבים הבאים התקיימו בעניינו:

1. השוטר במקום לא לבש מדי משטרה ולה הציג בפני הנהג תעודת שוטר.


2. ההוראה שניתנה על ידי השוטר לא הייתה ברורה וחד משמעית, וזו הסיבה שהנהג לא הבין אותה כהלכה.


3. בנסיבות המקרה חובת המזהירות הכללית גברה על חובת הציות לשוטר. אם הנהג סבור לדוגמא כי ציות להוראת השוטר יגרום לתאונת דרכים עליו להימנע מלציית להן.


4. לא ניתן להבחין בהוראות השוטר במקום האירוע.

לדוגמא, בית המשפט לתעבורה זיכה נהג שטען כי לא הבחין בהוראות השוטר מכיוון שנהג במסלול השמאלי מתוך שלושה נתיבים, בעוד השוטר עמד מימין הדרך כאשר נמצאו רכבים במסלול הקרוב לו.

&nbsp

                                    תעבורה – שכרות – ענישה

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות.  הנאשם נתפס כאשר בגופו נמצאה כמות גבוהה מאוד של אלכוהול העומדת על 875 מיקרוגרם.

בין שני הצדדים הושג הסדר טיעון לפיו הנאשם ירצה עונש פסילה של שנתיים. מדובר בנהג בעל רישיון נהיגה מלפני 10 שנים שיש לחובתו 4 הרשעות בתעבורה, ואין לו כל עבר פלילי.

ההגנה ביקשה לכבד את ההסדר וזאת בשל הפגמים לפי דעתם בראיות שבתיק. למרות הכשלים הראייתים הנאשם לטענתם ביקש לסיים את התיק ולהודות במיוחס לו. מכיוון שמדובר בתקופת פסילה ניכרת ביקשו כי בית המשפט לתעבורה לא יכביד ביתר רכיבי הענישה. כמו כן, ביקשו כי תינתן לנאשם ארכה לשם הפקדת רישיון במשך 10 ימים.

בית המשפט החליט לכבד את הסדר הטיעון וזאת בשל העובדה כי אין לנאשם עבר תעבורתי מכביד ואין לו כלל עבר פלילי. בית המשפט הוסיף כי הענישה הראויה במקרים מעין אלו צריכה להיות נוקשה הרבה יותר כך שתביא לפסילה במשך שנים ארוכות.

בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 2,000 ₪

פסילה על תנאי

מאסר על תנאי

24 חודשי פסילה בפועל ללא ניכוי חודש הפסילה המנהלית אותה כבר ריצה הנאשם.

עורך דין תעבורה מציל רישיונך

עו"ד תעבורה הוא איש המפתח להצלחה במשפטי תעבורה

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין לתעבורה

                               תעבורה – פסילה עד תום ההליכים בעבירת נהיגה בשכרות

התביעה יכול לבקש מבית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה של אדם שעבר לכאורה עבירת תנועה חמורה עד לתום הדיון במשפטו. כשהאישום הוא בגין נהיגה בשכרות, בדרך כלל תגיש התביעה בקשה כזו, כאשר מיוחסת לנאשם רמת שכרות גבוהה, או כאשר מדובר בסירוב לבדיקה, או כאשר מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה תוך כדי נהיגה בשכרות.

על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה רשאי בית המשפט לפסול נהג מלהחזיק ברישיון עדי לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי חוק. בדונו בבקשה זו, על בית המשפט לבחון תחילה קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנהג בעבירה המיוחסת לו, ואם מצא כי אלו מתקיימות , עליו לעבור ולבחון האם נהיגתו מסכנת את הציבור. כאן יש לאזן בין שיקולי ההגנה ונסיבותיו האישיות המיוחדות של הנהג, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה מסוכנת. על מסוכנותו של הנהג ניתן ללמוד מעברו התעבורתי ומנסיבות האירוע הספציפי גם יחד.

על פי סעיף 50(א) לפקודת התעבורה, אם עברו 3 חודשים מיום שנפסל בעל הרישיון ולא הוגש לבית המשפט כתב אישום נגדו – תבוטל הפסילה, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.

בכל מקרה, לפני סעיף 50(ב) לפקודת התעבורה, אם עברו 6 חודשים מיום שנפסל בעל רישיון ולא ניתן פסק דין לגביו – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט אחרת. זו הסיבה שכאשר בקשה כזו מוגשת, מבקשת התביעה לפסול את הנהג עד תום ההליכים ואף מעבר ל-6 חודשים.

במקרה בו בית המשפט החליט לפסול את רישיונו של הנהג מעבר לחצי שנה , עליו לקצוב את תקופת הפסילה, כך שתהיה מוגדרת וברורה ולא להורות,למשל, שהנהג יישאר פסול עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הנהג יכול לנצל את זכותו החוקית על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה, ולהגיש ערר ובקשה לעיון חוזר על ההחלטה לפסול אותו עד תום ההליכים. 

בתי המשפט בדרך כלל נענים לבקשות אלו ופוסלים את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופות שבין חצי שנה לשנה, הכל תלוי בנסיבות המקרה העבר התעבורתי וחוזקן של הראיות בתיק. כמובן שיש בכך סיכון מסויים, שכן לשם פסילה מנהלית די בהתקיימותן של ראיות לכאורה לאשמת הנאשם ואין צורך בראיות שיביאו להרשעה בהליך העיקרי. במקרה בו הנאשם, בסופו של יום , יימצא זכאי, אז בהחלט ניתן לומר כי נגרם לו עוול והוא נפסל שלא לצורך. פיצוי הוא לא יקבל ומסופקני אם מישהו יגיד לו סליחה. בתיק בש 1178/08 בית המשפט בכבודו ובעצמו השמיע דברי ביקורת על בקשות אלו באופן הבא: "בנסיבות מעין אלה אין מקום לפסילת המשיב עד תום ההליכים, אלא יש לברר את עובדות המקרה לאשורן בטרם תינקט כנגד המשיב סנקציה כה חריפה של פסילת רישיון עד תום ההליכים. במידה ובית המשפט יגיע למסקנה שאכן המשיב סרב לבצע בדיקת נשיפה והכשיל את הבדיקה במתכוון, חזקה על בית המשפט אשר ידון בתיק העיקרי שידע להטיל את העונש המתאים".

ערעור פלילי

1. החלטת ביניים במשפט פלילי אינה נתונה לערעור באופן עצמאי אלא ניתן לערער על החלטה כזו רק במסגרת הערעור על פסק הדין כולו..


2. ניתן לערער אך ורק על החלטות ביניים אלו: א) החלטה בטענת פסלות שופט, ב) החלטת ביניים אשר היא בעצם כמו פסק דין מאחר והיא מביאה לסיום ההליך, כמו קבלת הטענה של "אין להשיב לאשמה", ג) עיון בחומר החקירה של התביעה במידה והתביעה לא נענית לבקשה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט שדן בתיק ואם זה מסרב ניתן להגיש ערעור בנושא. ד) זכות ערעור הנתונה ליועץ המשפטי לממשלה כאשר החלטת הביניים פוגעת באינטרס ציבורי שכדי להגן עליו הוא בכלל התייצב לדיון. החלטה בעניין עיכוב ביצוע העונש – כאשר מוגש לבית המשפט המחוזי ערעור על גזר הדין ובית המשפט דוחה בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור, החלטה זו ניתנת לערעור.


3. פסק דין של ערכאה ראשונה נתון לערעור בזכות בפני ערכאה גבוהה יותר.


4. ערעור נוסף על פסק דין שניתן בערעור על הערכאה הראשונה טעון רשות. כך גם במקרה בו הנאשם מזוכה בבית משפט השלום ומורשע בבית המשפט המחוזי – הערעור לעליון הוא ברשות בלבד.


5. רשות ערעור ניתנת על ידי בית המשפט המחוזי שעל פסק דינו מבקשים לערער – בגוף פסק הדין או על ידי נשיא בית המשפט העליון או שופט בית המשפט העליון שנתמנה על ידו .


6. הערעור יוגש תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.


7. בקשת רשות הערעור תוגש תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. הודעת הערעור תוגש תוך 30 יום מיום מתן רשות הערעור.


8. לבית המשפט סמכות להאריך את המועדים להגשת ערעור או בקשת רשות לערער גם כאשר מועדים אלו תמו.


9. הדיון בערעור מתקיים בנוכחות הצדדים. אי התייצבות המערער יכול להביא לדחיית הערעור. על כך גם ניתן לערער תוך 15 ימים.


10. בית המשפט שלערעור אינו מתערב בממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הראשונה, אלא אם הם אינם עומדים במבחן ההיגיון ויש לראותם כמופרכים. בית המשפט שלערעור גם לא מתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט שדן בתיק כערכאה ראשונה, אלא אם אין לעובדות שנקבעו בסיס בחומר הראיות, או שלא נקבעו עובדות שיש להן בסיס נאות בחומר הראיות. בית המשפט שלערעור גם לא יתערב בשיקול הדעת בכל הקשור להענקת משקל לראיות, אלא אם המשקל שהוענק לראיות אינו עומד במבחן הסבירות ההיגיון והשכל הישר, או שהוענק לראייה משקל הוכחתי בניגוד לדיני הראיות וכתוצאה מכך נגרם עיוות דין. רק לעניין טענות משפטיות אין סייגים להתערבותו של בית המשפט שלערעור.


11. קרא עוד ←