חובת הזהירות של הנהג כלפי הולכי רגל במעבר חצייה קבועה בתקנות הבאות (המצטרפות זו לזו):
א.תקנה 67(א) לתקנות התעבורה קובעת כי: "נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך". התביעה תצטרך להוכיח כי הולך הרגל הפסיק את החצייה וכי המכונית גרמה להולך הרגל סכנה או הפרעה של ממש.
ב.תקנה 52(6) לתקנות התעבורה קובעת כי "חייב נוהג רכב להאט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד בהתקרבו למעבר חצייה".(משרד עורכי דין)
מעבר חצייה הוא מקום מבטחו של הולך הרגל. כאשר הולך הרגל טרם החל בחציית הכביש מוטלת על הנהג חובת זהירות. כאשר הולך רגל מתחיל לחצות את הכביש הנהג חייב לאפשר לו להשלים את החצייה בבטחה ובמקרה הצורך יעצור את רכבו לשם כך. נהג שלא מאפשר להולכי הרגל להשלים בבטחה את חציית הכביש במעבר חצייה, וגורם לסיכונם, צפוי לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שלו (סעיף 8 לתוספת הרבעית בפקודת התעבורה).החובה המוטלת על הנהג היא כלפי הולך רגל המצוי בעיצומה של חציית הכביש. כאשר הולך הרגל טרם החל בחצייה, הנהג חייב לנסוע במהירות אשר תאפשר בלימת הרכב במקום במקרה הצורך.
נהגים רבים ממשיכים לנסוע בזמן פסילה מתוך תקווה שהם לאייתפסו. חלקם עושים זאת כבר מהיום הראשון לפסילה וחלקם לא יכולים להתאפק עד סוףתקופת הפסילה ומקצרים אותה במעט. התירוץ השכיח בפי הנהגים הוא שהם נסעו בזמן פסילהבשל מצב חירום שהצריך נסיעה דחופה, אולם בית המשפט יזכיר להם שתמיד אפשר לקחתמונית…
המשטרה נלחמת בתופעה זו ומציבה מארבים לנהגים שנשלל רישיונם וצפויים לנהוג בזמן פסילה (המארבים מוצבים בעיקר כלפי נהגים שכבר נתפסו בעבירה זו יותר מפעם אחת).
כאשר מוצב בפני הנהג תמרור עצור מוטלות עליו שתי חובות: חובת עצירה וחובת מתן זכות קדימה. נהג המבחין במרחק בלתי מוערך על ידו התקרבות של כלי רכב במהירות בלתי מוערכת על ידו , אינו רשאי להיכנס לצומת בטרם כלי הרכב המתקרבים לצומת יחלפו על חזיתו.
אם מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור את המכונית לפני קו העצירה בלי קשר לתנועה בכביש ואין הנהג רשאי לעצור במקום שלדעתו שדה הראיה מספיק טוב.
במקרה בו לא מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור במקום בו יוכל לראות את התנועה היטב בדרך החוצה ולתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת.
כאשר מוצב בפני הנהג תמרור תן זכות קדימה מוטלת עליו חובה אחת – לתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת מכביש אחר או הבא אל הצומת.
נהג המואשם באי עצירה מוחלטת למרות תמרור עצור המוצב לפניו בכביש, יוכל לצאת זכאי מכל אשמה במשפט תעבורה אם יוכיח כי נסע אחרי מכונית שעצרה לפני קו העצירה. נהג אינו חייב לעצור פעם נוספת, אפילו במקרה שבו העצירה בוצעה מאחורי רכב המסתיר את הנעשה בדרך החוצה, שכן העצירה מתבצעת בקרבה מספקת לקו באופן שיש בו כדי למלא אחר תכלית העצירה. אולם נהג העוצר לפני מעבר חציה וכעבור כמה מטרים מוצב מולו תמרור עצור וקו עצירה, חייב לעצור שוב עצירה מלאה.
נהג אשר לא עצר עצירה מוחלטת למרות שלפניו הוצב תמרור עצור יקבל דו"ח קנס מסוג ברירת משפט, ואילו נהג שלא קיים את חובת מתן זכות קדימה (במקרה של תמרור "עצור" או "האט") יוזמן למשפט. יש לציין כי אי מתן זכות קדימה היא אחת העבירות בגינן ניתן לפסול רישיונו של נהג פסילה מנהלית.
תהיה זו הגנה טובה במשפט תעבורה אם הנאשם יוכיח כי לא היה קשר עין רצוף בין השוטר למכונית בשעת ביצוע העבירה. כאשר השוטר שנכח במקום לא מציין ולא זוכר את המרחק ממנו הבחין בביצוע העבירה הוא בעצם מונע מבית המשפט להשתכנע כי ממרחק נקודת תצפיתו ניתן היה להבחין בביצוע העבירה. שוטר צריך לערוך סקיצה בה מצויינים: א) נקודת התצפית שלו ב)שדה הראיה שלו לעבר המקום הרלוונטי לביצוע העבירה ג) העדר כל מפגע בשדה הראיה
הנאשם הודה כי נסע במהירות מופרזת של 168 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪, פסילה על תנאי, פסילה לתקופה של 5 חודשים בניכוי חודש הפסילה המנהלי אותו הוא כבר ריצה.
בתאריך 25/12/08 בבית המשפט לתעבורה בנצרת (3995/07)
הנאשם הורשע על פי הודאתי בנהיגה במהירות מופרזת של 124 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 60 קמ"ש בלבד. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 1,000 ש", פסילה על תנאי ופסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים.
בתאריך 17/12/08 בבית המשפט לתעבורה בחיפה
הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה במהירות מופרזת של 107 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 50 קמ"ש בלבד. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: פסילה לתקופה של 5 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית אותה הוא ריצה, פסילה על תנאי, וקנס בסך 2,000 ₪.
הנאשם הורשע על פי הודאתו, בנהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבלו שישה אנשים בחבלה של ממש, וזאת בהיותו שיכור ונתון להשפעת משקאות משכרים, וללא ביטוח תקף לשימוש ברכב. על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכבו ביום 1.8.06, סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב שהגיע בנתיב הנגדי. כתוצאה מהתאונה נגרמו חבלות של ממש לנאשם עצמו וכן לחמישה אנשים נוספים, 4 נוסעים ברכבו ונהג הרכב המעורב. בבדיקה שנערכה לנאשם בבית החולים נמצא בדמו ריכוז של 61 מיליגרם אחוז אלכוהול, וזאת לעומת כמות של 50 מיליגרם אחוז המותרת בחוק. הנאשם הודה באישומים והורשע עוד ביום 18.9.07 והטיעון לעונש נדחה על מנת לשמוע עמדת הנפגעים בתאונה. לאחר שהנאשם לא דאג להופעת הנפגעים לישיבה שנערכה בחודש נובמבר 2007, זומנו אלה באמצעות המזכירות לדיון שנערך בחודש ינואר 2008. הנאשם עצמו נפגע אף הוא וסבל משברים בעמוד השדרה וברגליים, אושפז לשבועיים בביה"ח רמבםן והועבר לשיקום בביה"ח אלישע. לא הוגשו מסמכים בדבר המשך הטיפול שקיבל הנאשם, אך סנגורו טען כי הוא סובל מנכות עד היום.
בעניינו של הנאשם נערך תסקיר מבחןממנו עלה כי הנאשם מסרב לקבל אחריות מלאה על התנהגותו וטוען כי הנפגע מר קבלאן סימם אותו, וזאת הגם שהוא הודה כי שתה שני בקבוקי בירה טרם תחילת הנסיעה והמשיך ושתה יחד עם חברו תוך כדי הנסיעה. הנאשם הופנה לעמות אפש"ר על מנת לאבחן מצבו מבחינת שימוש לרעה באלכוהול. מהתסקיר המשלים שהוגש בחודש ספטמבר 2009 עלה כי תוצאות האבחון היו כי הנאשם סובל מתלות בשימוש באלכוהול וכי בחודש אפריל 2008, דהיינו לאחר שהודה והורשע ובעוד עניינו תלוי בפני בית המשפט, נתפס פעם נוספת כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול.
המלצת שירות המבחן הייתה להטיל על הנאשם "ענישה מוחשית אשר תיצור עבורו גבול והרתעה חיצוניים". התסקיר המשלים נערך בידי קצין מבחן שונה מזה שערך את התסקיר הראשון, ולפיכך ביקש הסנגור לפנות לשירות המבחן בשאלות הבהרה. בחודש אוקטובר התקבלה הבהרה בדבר החלפת הטיפול עקב חופשת לידה אליה יצאה הקצינה שהחלה בטיפול.
לאור כל האמור לעיל ביקשה המאשימה כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילת רשיון לתקופה של 3 שנים לפחות ועונשים נלווים.
על נהג המתקרב למפגש מסילת ברזל מוטלות שתי חובות – חובת האטה וחובת עצירה.
חובת האטה – נוהג רכב המתקרב למפגש ברזל צריך להאט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה. כמו כן, עליו לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.
חובת עצירה – נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל חייב לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של א יפחת מ – 4 מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שהרכבת עברה. ואלו נסיבות העצירה:
א. רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה.
ב. מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה.
ג. ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש, ובין בכל דרך אחרת.
ד. המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.
מי שאינו עוצר את רכבו בניגוד לחוק צפוי לקבל זימון למשפט תעבורה, וכמו כן קצין משטרה רשאי לפסול את רישיונו מנהלית לתקופה של 30 ימים.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים. הטענה העובדתית היא כי ביום 27.06.2007 בסמוך לשעה 03:45 לפנות בוקר נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מיצובישי כאשר הוא נמצא תחת השפעה של משקאות משכרים מעל לרמה המותרת בחוק.עקב נהיגה זונגרמה תאונת דרכים כאשר רכב הנאשם נכנס לצלע ההר שבשולי הכביש.
המשטרה נקראה למקום התאונה לאחר שנראה רכב מסתחרר ומתנגש בהר וכתוצאה מכך ניזוק.ניידת הגיעה המקום, ולאחר שהשוטר חשד כי הנאשם שיכור, ערך לו בדיקת מאפיינים, ולקח הנאשם לתחנת המשטרה להיבדק אצל מפעיל מכשיר הינשוף. לאחר שהפעיל את המכשיר גילה כי התוצאה היא מעל לכמות החוקית (610 בעוד שהכמות המותרת היא 240).
הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי בזמן שנסע בכביש מס' 1 מפסגת זאב לרמות חתך אותו במהירות רכב שנסע לפניו.כדי להימנע מלהתנגש בו בלם הנאשם בחוזקה, איבד שליטה על רכבו, והחליק מצד אל צד עד שנעצר ופגע בהר ורכבו ניזוק. לטענתו, היו במקום עובדי מע"צ שהיו עדים להתרחשות התאונה ואלו שהזעיקו את המשטרה והאמבולנס למקום.מכאן שהסתחררות הרכב אירעה עקב התאונה ולא כטענת המאשימה עקב ההשתכרות.
בית המשפט לתעבורה לא קיבל גרסה זו.נכון הוא שהעובדה שהנהג שיכור איננה בהכרח קובעת כי הוא אשם בתאונה.אולם במקרים כאלו עובר נטל הראיה עליו.לא זאת אלא אפילו לא היה שיכור כלל, הרי הכלל בפסיקה הוא שבכל מקרה של החלקה/הסתחררות עובר נטל הראיה על הנהג.במקרה שלפנינו על אחת כמה וכמה.לא הוכח כלל כי רכב חתך את הנאשם, והיות והנאשם לא הביא כל ראיה לגרסתו, הרי לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.אפילו הודעת איש מע"ץ שנכח במקום והוגשה בהסכמה לא תומכת בגרסת הנאשם.בנוסף לכל אלה, רמת השכרות שנמצאה בגופו של הנאשםהינה גבוהה ביותר (610 מק"ג) כך שנחה דעת בית המשפט לתעבורה לגבי אחריותו לתאונה.
לגבי השכרות – לטענת ההגנה, מיד עם הגיעו של הנאשם לתחנת המשטרה, ביצע הבוחן את הבדיקה וזאת ללא המתנה של 15 דקות ומכאן שהמשטרה לא פעלה כנדרש. עוד נטען כי מאחר שהאיסור בדבר השתיה והעישון בטרם בדיקת הינשוף לא הודגש לנאשם, הרי הנאשם שתה ועישן קודם לבדיקה. מכאן שאילו הנאשם היה יודע שיהא להתנהגות זו השלכות על הבדיקה עצמה הוא לא היה מעשן או שותה מים בטרם הבדיקה.
בית המשפט לתעבורה דחה טענה זו לפיה כביכול הבוחן לא שמר על מרווח זמן של 15 דקות בטרם הבדיקה מאחר והנאשם הגיע לתחנת המשטרה בשעה 4:15 ואלו הבדיקה הראשונה כפי שניתן לראות מצילום תעודת הכיול (ת/9) שאיננה תקינה בוצעה בשעה 04:36 מכאן שעברו למעלה 15 דק' בטרם ביצוע הבדיקה. בעוד הנ
תקנות התעבורה אוסרות עקיפות מסוכנות העלולות להסתיים בתאונות דרכים. העקיפה המסוכנת ביותר היא עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, המוגדרת בתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה כדלהלן: "נהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא".
חומרת העבירה היא בכך שהנהג רואה כי הדרך אינה פנויה ושרכב מהצד השני של הכביש מתקרב אליו, ולמרות שהוא מודע לכך שאינו יכול להשלים את העקיפה בבטחה הוא מחליט ללחוץ על הגז ולעקוף את המכונית שלפניו. בשל הסיכון הרב בעקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, נקבע לעבירה זו עונש פסילת מינימום לשלושה חודשים, וכמו כן ניתן לפסול בגינה את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית.(משרד עורכי דין)
עקיפות מסוכנות אחרות הינן:
1.עקיפה כאשר הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל. נהג המבצע עקיפה מסוג זה הינו נהג רשלן שכן, למרות התנאים הקשים הוא מתעקש לבצע עקיפה.
2.עקיפה כאשר הרכב נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל.
3 עקיפה לפני מעבר חצייה, כאשר הנהג מתקרב אל מעבר חצייה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור, ועד שעבר את מקום החצייה.
4.עקיפה כאשר הנהג עובר בתוך צומת, או שאינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת. אולם, העקיפה מותרת בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, או כאשר עוקפים בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה.
5. עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. איסור זה קיים בכל שלבי העקיפה ועל כן ייאושם נהג בעבירה זו גם במקרה שהוא יצא לעקיפה שאין קו הפרדה רצוף אך עם השלמת העקיפה הוא חצה בחזרה קו הפרדה רצוף. התביעה צריכה להוכיח אך ורק כי הנהג אכן עבר קו הפרדה רצוף כדי להרשיעו. העבירה היא עובדתית ולנהג אין כל שיקול דעת אם בכלל לחצות קו הפרדה רצוף. בשל עבירה זו ניתן לפסול את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית.
