בתיק שנשמע לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בת"א הואשם נהג בכך שנהג שיכור במכונית המרצדס שלו ברח' כצנסלון בגבעתיים, עקף מכונית מאזדה שנסעה לפניו תוך חציית קו הפרדה רצוף, פגע בה וגרם לתאונה בה נפגעו נהגת המאזדה והנוסעת עמה. הנאשם המשיך בנסיעה בלי לעצור, לא הגיש עזרה, לא מסר פרטים ולא דווח על התאונה למשטרה. אחרי שאותר שיכור בביתו הוא סרב בטענה ששתה משקאות חריפים בביתו. לנאשם יוחסו ביצוע העבירות הבאות: נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, חציית קו הפרדה רצוף, אי מסירת פרטים ואי הגשת עזרה.
מברור העובדות בתיק התגלה כי השוטרים קיבלו דווח מנהגת המאזדה על מכונית מרצדס שפגעה בה וברחה. אחרי סריקות במקום נמצאה מכונית המרצדס כשהכנף הקדמי השמאלי שלה מעוך ומנועה עדיין חם. השוטרים עלו לבית הנאשם, מצאו אותו ישן במיטתו. מאחר ונדף ממנו ריח אלכוהול חזק ביקשו ממנו כי יעבור בדיקת שכרות, אך הוא סרב בכל תוקף.
ביום ההקראה הודה הנאשם בפני בית המשפט לתעבורה בנהיגת הרכב אך כפר במוערבות בתאונה ובשכרות. במהלך המשפט חזר בו הנאשם מכפירתו באחריותו לגרימת התאונה, ורק טען כי לא היה שיכור בעת התאונה, אלא שתה שתייה חריפה כאשר הגיע לבייתו.
בית המשפט לתעבורה מצא סתירות רבות בעדותו בבית המשפט לבין הודאותיו בחקירותו במשטרה. העובדה כי הודה בשלבים בעבירות שיוחסו לו בהן כפר בתחילה ערערה את אמינותו לגמרי. בית המשפט לתעבורה קבע כי הנאשם שיקר לאורך כל הדרך, והרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו.
עו"ד תעבורה הוא המפתח להצלחה בתיקי תעבורה
עורך דין לתעבורה מציל רישיונות ומונע עונשי מאסר
עורך דין תעבורה פותר כל בעייה
לא הולכים למשפט תעבורה בלי להיות מיוצגים כמו שצריך על ידי עורך דין לענייני תעבורה
הימנעות הנאשם מלהשיב לאישום או לשאלות ההבהרה של בית המשפט יכולה לשמש חיזוק למשקלן הראייתי של ראיות התביעה. על בית המשפט לתעבורה להסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מלהשיב. אם בית המשפט לתעבורה לא הסביר – אין בכך חיזוק לחומר הראיות.
לאחר תחילת משפט התעבורה רשאי בית המשפט לקיים מיוזמתו בירור עם הנאשם או בא כוחו על מנת לבדוק אם ניתן להגיע לכלל הסכמה בנוגע לעובדות או לקבילותם של מסמכים ומוצגים, לרבות הצגתם כראיה שלא באמצעות עדים. בית המשפט לתעבורה רשאי לעשות שימוש בסמכות זו רק אם הנאשם מיוצג על ידי עורך דין.
נאשם הרוצה לטעון טענת אליבי, כלומר שהוא נמצא במקום אחר בעת ביצוע העבירה, חייב להעלותה בפני בית המשפט לתעבורה מייד לאחר התשובה לאישום ולפרט היכן בדיוק הוא נמצא. אם הנאשם לא העלה טענה זו בשלב זה, הוא יצטרך את הסכמתו של בית המשפט לתעבורה להעלותה בשלב מאוחר יותר של המשפט.
במידה והנאשם הודה במיוחס לו, יראו את העובדות שהנאשם הודה בהן כראיות מוכחות והתביעה לא פטורה מלהוכיחן במשפט התעבורה. יש לציין כי ההודיה היא רק בעובדות ולא באשמה, שכן בית המשפט לתעבורה יכול לזכות נאשם שהודה בעובדות המיוחסות לו.
נאשם במשפט תעבורה רשאי לחזור בו מהודיה שנתן, בכל שלב של המשפט ובתנאי שקיבל את רשות בית המשפט לתעבורה לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו. הנאשם רשאי לבקש לחזור בו מהודיתו גם במסגרת הערעור, לאחר שהערכאה הדיונית גזרה את דינו.
במידה והנאשם כופר במיוחס לו, ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה אשר מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות ההגנה ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום.
עם סיום פרשת התביעה זכאי הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה", וזאת משום שבראיות התביעה אין אפילו הוכחה לכאורה של האשמה המיוחסת לו בכתב האישום.
אם טענה זו לא מועלית או נדחית מתחיל שלב פרשת ההגנה, כאשר הנאשם מעיד ראשון. אם הנאשם בוחר לשתוק ולא להעיד יש בכך משום חיזוק או סיוע לראיות התביעה.
לאחר מכן מגיע שלב הסיכומים שבסופו בית המשפט לתעבורה מחליט אם להרשיע את הנאשם או לזכותו. במידה והנאשם הורש
טרם בדיקת השכרות יש לבצע שתי פעולות חיוניות. תקנות התעבורה קובעות כי הבדיקה במכשיר הינשוף של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
א.בדיקת אויר חפשי מאלכוהול ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהל בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב100 מילילטר של דם. בפועל בדיקה כזו לא נעשית, וזאת מאחר והמכשיר עצמו מבצע בדיקת כזו טרם מדידת האויר הנשוף מהנבדק.
ב.בדיקה כפולה לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף ובלבד שמקדם השונות של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10%.
באשר לבדיקת השכרות עצמה – יש לבצע בדיקה כפולה לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ולוודא שמקדם השונות של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10%.
על השוטר לוודא כי הנבדק לא שתה או הקיא 15 דקות לפני המדידה ולא עישן 5 דקות לפניה. אי שמירה על נהלי הבדיקה יכול להביא לזיכוי הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות.
התביעה אינה חייבת להגיש תע"צ תקינות מכשיר אם לא נתבקשה לכך מטעם ההגנה, אולם במקרה בו הנאשם טוען כי המכשיר שבו נערכה בדיקת הנשיפה היה בלתי תקין ומבקש מהתביעה להציג תע"צ תקינות – עליה להגיש ראיה זו, אחרת הנאשם יזוכה ולו מחמת הספק. בתיק 13144/06 (מדינת ישראל נ' מונדזא אוסקר) הואשם הנהג כי נסע ברכבו בעודו שיכור, כאשר בבדיקת הנשיפה שבוצעה לו נמדדה כמות של 485 מיקרוגרם. ההגנה טענה, בין היתר, כנגד תקינות מכשיר הינשוף, אולם המאשימה לא הגישה לבית המשפט תע"צ תקינות המכשיר וביקשה לעשות כן רק לאחר שנשמעו הסיכומים. בית המשפט קבע כי המאשימה אינה יכולה לבקש להגיש את התע""צ לאחר שנסתיים שלב ההוכחות כיוון שלא יהיה ניתן לבצע חקירה נגדית לגביו. בית המשפט סבר כי "בעת שטוען ב"כ הנאשם כנגד התקינות שומה על המאשימה להגיש תע"צ תקינות ומשלא עשתה כן אין לה אלא להלין על עצמה". מברור העובדות בתיק זה עלה כי לנאשם בוצעו 4 בדיקות נשיפות, אולם פלטי מספרי הבדיקות שהוצגו לא היו בסדר עוקב. עובדה זו מעוררת ספק לגבי תקינות המכשיר ובהעדר תע"צ תקינות הספק רב עוד יותר. נוכח זאת, קבע בית המשפט כי לא ניתן להסתמך על בדיקת הינשוף וזיכה את הנאשם מעבירת השכרות. בתיק תד 11015/05 (מדינת ישראל נ' היווזן מרדכי) החליט בית המשפט שלא להתייחס לממצאי מכשיר הינשוף וזאת לנוכח מחדל המאשימה להביא לפניו ראיה לתקינות המכשיר לפי דרישת ב"כ הנאשם בתשובתו לכתב האישום, ראיה ממנה יכל ללמוד כי המכשיר נבדק במעבדה הרלוונטית בדיקה תקופתית ונמצא תקין.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – נהיגה בקלות ראש וברשלנות, נהיגה בשכרות, מהירות בלתי סבירה, סטייה מנתיב נסיעה והתנהגות הגורמת נזק. על פי כתב האישום, נהג הנאשם ביום 4.3.2007, בסמוך לשעה 22:00, בעפולה. הנאשם נהג במהירות בלתי סבירה, ובהגיעו לעקומה ימנית איבד שליטה על הרכב, סטה ימינה, עלה על המדרכה התנגש בעץ ובקיר בית. רכב הנאשם בער וחלקיו הועפו ופגעו ברכב שחנה במקום. כתוצאה מן התאונה, נחבל הנאשם בחבלות של ממש שכללו פגיעה ריאתית ושברים בעמוד השדרה ובבית החזה והוא אושפז למשך 12 יום. הנאשם נהג ברכבו בנסיבות האמורות כשהוא שיכור, כשבדגימת דמו נמצאה כמות אלכוהול בריכוז של 127 מיליגרם לכל 100 מ"ל.
הנאשם אוחז ברישיון נהיגה מזה 14 שנים ולחובתו 5 הרשעות קודמות, 4 מתוכן הינן עבירות מסוג ברירת משפט והעבירה האחרונה, משנת 2006, הינה עבירת מהירות ובגינה תלויה נגד הנאשם פסילה על תנאי בת הפעלה, של 4 חודשים. לא רשומות לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות של נהיגה בשכרות או גרימת תאונת דרכים או עבירות חמורות מסוג זה. מבחינה זו, יש לראות בביצוע העבירות במקרה דנן, משום מעידה חד פעמית ולא עניין של דפוס התנהגות.
המאשימה ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם בשל החומרה שבביצוע העבירות על ידו – נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים קשה, שרק בנס לא גרמה לתוצאות חמורות יותר. על בית המשפט להטיל ענישה המשקפת את החומרה שבמעשים אלה, ובתוכה – עונש מרתיע שיכלול מרכיב של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות ופסילה בפועל ארוכה ומשמעותית.
ההגנה ביקשה להקל עם הנאשם, אשר לקח אחריות מלאה על האירוע והביע חרטה עמוקה. לטענתו, הנאשם כלל אינו נוהג לשתות וזו אינה דרכו במשך כל שנות נהיגתו כנהג משאית, במשך 13 שנים. האירוע נשוא כתב האישום נבע בשל הימים הקשים שעברו על הנאשם מבחינה אישית ומשפחתית, עקב אשפוזה של אשתו בבית החולים בשל היריון בסיכון גבוה. גיליון הרשעותיו של הנאשם מלמד על כך שנהיגתו בשכרות באותו יום איננה משקפת כלל את דפוס נהיגתו וכי דובר באירוע חד פעמי.
ב"כ הנאשם ביקש להתחשב עוד בפציעתו הקשה של הנאשם, שהיה הנפגע היחיד בתאונה. לנאשם נגרמו נזקי גוף חמורים לרבות שבר בצלעותיו, בשלוש חוליות בגבו ופגיעות בכל חלקי גופו. לנאשם הותקן גבס מספר חודשים ועד היום הוא סובל מכאבי גב ומכאבים בכל חלקי גופו ובעקבות זאת, הוא גם איבד את מקור פרנסתו.
לטענת הסנגור, די בכל המכות הכלכליות, האישיות המשפחתיות והגופניות אשר נגרמו לנאשם בשל מחדלו, כדי לענות על האינטרס הציבורי וההרתעתי, ומן הראוי שלא לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, אף לא בדרך של עבודות שירות, שספק אם יוכל לבצען בשל מוגבלותו, אלא להסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור.
לאחר כל זאת, גזר בית המשפט לתעבורה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 30 חודשים, 80 שעות של"צ, שנת מבחן אצל קצין מבחן וקנס בסך 800 ₪.
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירת תנועה מסויימת המוגדרת בחוק (כגון: עקיפה מסוכנת, נהיגה במהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה, נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה, מטען חורג), או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר ליטול את רישיון הנהיגה של הנהג המעורב ולזמנו בתוך שלושה ימים לשימוע בפני קצין משטרה במסגרתו יוכל הנהג להשמיע את טענותיו.
בסמכותו של קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה, כאשר יש יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע אחת מן העבירות האמורות, לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופה שבין 30 ל- 90 ימים – בהתאם לחומרת העבירה וסוגה.
התנאים להפעלת הסמכות לפסילה מנהלית בנויים משני מרכיבים: האחד – מרכיב הראיות, המבקש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה המופיעה ברשימת העבירות המצדיקות פסילה מנהלית.
המרכיב השני עניינו בשאלה האם קיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של הנהג בכביש. עיקרו של תנאי זה בכך שהוא משתית את הפסילה המנהלית על שיקול של מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג ואין הוא סממן של ענישה בטרם המשפט.
במקרה שהנהג לא הופיע לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית בהעדרו. בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נפסל הרישיון מנהלית, רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין. (משרד עורכי דין)
הנהג שרישיונו נפסל רשאי לפנות לבית המשפט לתעבורה בבקשה לבטל את הפסילה. כמובן שיש להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי, אחרת אין לה טעם. מזכירות בית המשפט תקבע מועד קרוב ככל הניתן לדיון בבקשה.
בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית אם ישוכנע כי לא יהיה בכך משום פגיעה בביטחון הציבור. לחומרת העבירה ונסיבותיה ועברו התעבורתי של הנהג משקל מכריע לקביעת מסוכנותו לביטחון הציבור. בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית גם במקרה בו ימצא כי הליך השימוע במשטרה לא היה תקין. יש לציין כי אין מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה לבדוק את הראיות ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי הראיות.
על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה על החלטת בית משפט בבקשה זו ניתן לערור לבית המשפט המחוזי וכן ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה אם מתקיימות נסיבות חדשות.
עורך דין לתעבורה צריך לוודא כי עונש הפסילה שהוטל על מרשו מתחיל להימנות.
ריצוי עונש הפסילה מתחיל רק עם הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט לתעבורה בה נשפט הנאשם, אלא אם מצוין מפורשות אחרת בפסק הדין עצמו. לכן, כאשר בית המשפט לתעבורה מטיל עונש פסילה בפועל על הנהג להפקיד את רישיונו ולקבל בתמורה טופס הפקדת רישיון, אותו יש להציג שעה שמקבלים את הרישיון בחזרה ממשרד הרישוי. במקרה ואין לנהג רישיון נהיגה תקף, על עורך הדין לתעבורה לדאוג לתחליף המצאת רישיון בדמות – תצהיר בו מרשו מצהיר כי אין לו רישיון נהיגה בתוקף להפקיד וכן טופס מצב רישיון נהיגה מטעם משרד הרישוי.
עורך דין לתעבורה יכול לבקש מבית המשפט לתעבורה עיכוב ביצוע של העונש כך שהפקדת הרישיון תיעשה במועד מאוחר יותר. כעיקרון, פסילה שמטיל בית המשפט לתעבורה מתחילה ביום גזר הדין, אולם סעיף 46א לפקודת התעבורה מקנה לבית המשפט לתעבורה סמכות לדחות את הפסילה למועד שיקבע, מנימוקים שיפרש. עורך דין לתעבורה תמיד יוכל לטעון לעניין זה כי מרשו זקוק לתקופת התארגנות בעקבות הפסילה הצפויה. ניתן לבקש את הסכמת התביעה לכך.
הפקדה בכל מקרי הפסילות
שלושה גופים מוסמכים לשלול את רישיונו של נהג: משרד הרישוי (בד"כ בעקבות צבירת נקודות, או בשל אי התאמה אישיותית לנהיגה), המשטרה (פסילה מנהלית בגין עבירות תנועה חמורות) ובית המשפט (בגין עבירות תנועה הנשמעות באולמו ומגיעות לפתחו).
עורך דין לתעבורה צריף להקפיד כי מרשו מפקיד את רישיונו בכל המקרים הללו. אם מדובר בפסילה מטעם המשטרה אז יש להפקיד את הרישיון במשטרה, אם מדובר בפסילה מטעם משרד הרישוי אז יש להפקיד את הרישיון שם, ואם מדובר בפסילה מטעם בית המשפט לתעבורה אז יש להפקיד את הרישיון במזכירות בית המשפט לתעבורה.
הנהג הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב לפיו הוא הורשע לאחר שמיעת ראיות בעניינו בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש וסירוב לבצע בדיקת שכרות. על המערער הוטלו, בין היתר, 30 חודשי פסילה בפועל.
המערער חזר על טענתו כי לא סרב לבצע בדיקת דם, אלא רק התנה את הדבר בכך שייקח קודם לכן תרופה אנטיביוטית שכן הוא סובל ממחלה זיהומית. עוד טען כי במידה והערעור לעניין ההרשעה לא יתקבל הוא יבקש לפחות כי תקופת הפסילה תקוצר ותסווג כך שהוא יוכל להמשיך לעבוד בשעות היום, הרי במילא עבירת נהיגה בשכרות מתרחשת בלילה.
מנגד, התביעה ביקשה להשאיר את פסק הדין על כנו. הוכחת שכרותו נעשתה על ידי הבאת עדים אשר נחקרו בחקירה נגדית. כמו כן, בית המשפט לתעבורה דחה את גרסתו.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת בית משפט לתעבורה שהעדיף את גרסת השוטרים על פני גרסתו של המערער. ניכר מדוח המאפיינים שנערך לו כי התנהגותו הייתה של נהג שיכור לחלוטין. כמו כן הוא נדרש לבצע בדיקת נשיפה אך הכשיל אותה מספר פעמים. גם כשנלקח לתחנת המשטרה הכשיל שוב את הבדיקה ולא נשף למכשיר כמו שצריך למרות הסברי השוטרים. גם סירובו לעבור בדיקת דם מחזקת את הראיות נגדו. לעניין זה הובאה עדות של רופא אשר קבע כי בדיקת הדם לא הייתה פוגעת בבריאותו של המערער.
אף לעניין גזר הדין לא מצא בית המשפט המחוזי להקל בעונש ולקצרו. לדעתו גם אין כל מקום לסווג את הפסילה שכן הנאשם הודה שהוא גם שותה במהלך היום. בכלל, הפסיקה קבעה כי אין מקום להקל בעונשם של נהגים המסרבים לבדיקה ושאין תוצאה מדויקת לגבי שכרותם.
הערעור על כל חלקיו נדחה.
עורך דין תעבורה הוא דמות המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
הרבה נהגים מורשעים בעבירה של נהיגה בשכרות וזאת לאחר שהם מסרבים לבצע בדיקת שכרות.
בתיק שנשמע לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בת"א, זוכה הנאשם מעבירה של סירוב לבצע בדיקה, מאחר ובית המשפט נתן אמון בגרסתו כי לא הכשיל את בדיקת הנשיפה ולא סרב לבצע בדיקת דם.
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בעובדות הבאות:
הנאשם נעצר בסמוך לרחוב הרכבת בת"א.
הנאשם נתבקש לבצע בדיקת נשיפה. בתחילה הוא סרב, אך לאחר מכן הוא נשף למכשיר אך לא נתקבלה תוצאה.
הוצע לנאשם לבצע בדיקת דם וכן נערכה לו בדיקת מאפיינים.
המחלוקת בין הצדדים נסבה על כך שההגנה טענה כי הנאשם לא סרב לבצע כל בדיקה, ואילו התביעה טענה כי הנאשם הכשיל במכוון את בדיקת הנשיפה וסרב לבצע בדיקת דם.
בית המשפט קבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח כי הנאשם נהג בשכרות. מבחן המאפיינים שלו היה תקין. ממצא על תוצאות בדיקת השכרות לא נמצא. סירוב לבדיקת נשיפה לא היה שכן הנאשם נשף למכשיר הינשוף. הנאשם גם לא סרב לבצע בדיקת דם אלא רק התווכח עם השוטרים מי יישא בעלויות הזמנת האמבולנס לבית החולים. בכל מקרה, השוטרים לא הסבירו לנאשם את המשמעות המשפטית של הסירוב לבדיקה.
אשר על כן זוכה הנאשם מחמת הספק.
יש לזכור:
עורך דין לענייני תעבורה מציל רישיון לא פעם
עורך דין לתעבורה הוא המפתח להצלחה בתיקי נהיגה בשכרות ובתיקי תעבורה
לא כדאי להגיע למשפט תעבורה בלי ייצוג הולם של עורך דין לענייני תעבורה
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בחיפה המייחס לו את העבירות הבאות:
סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה רשלנית, התנהגות שגרמה חבלה לגוף ונזק לרכוש, ונהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף.
על פי הנטען בכתב האישום נסע הנאשם ברכב משא בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים. הנתיב השמאלי הוא לנסיעה ישר ולפנייה שמאלה ואילו שני המסלולים האחרים הם לנסיעה ישר בלבד, כאשר בין הנתיב הימני לאמצעי ישנו קו הפרדה רצוף.
באותה עת נסע רכב פרטי בנתיב האמצעי אשר נסע ישר. הנאשם רצה לפנות שמאלה ולכן סטה באופן חד עם מכוניתו שמאלה תוך שהוא חוצה את קו ההפרדה הרצוף ופגע במכונית הפרטית.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי הרכב הפרטי סטה למסלולו הוא ואף הביא עד מומחה שתמך בגרסתו זו.
מנגד, התביעה הוכיחה את אשמתו של הנאשם גם באמצעות בוחן המשטרה שעל פי עדותו נמצאו שברי זכוכית בנתיב האמצעי, בנתיב השמאלי ומימין לרכב המעורב. כמו כן, נמצאו שני סימני בלימה מהגלגלים הקדמיים של הרכב המעורב. סימן ימני שאורכו כ- 6.5 מטרים וסימן שמאלי שאורכו 8.6 מטרים. בסימן השמאלי יש שבר שמאלה מההתחלה ועד 2 מטרים וזה מצביע על מקום ההתנגשות עצמה. לפי סימני הבלימה חישב הבוחן ומצא כי מהירות הרכב המעורב הייתה 40 קמ"ש.
מסקנתו של הבוחן היא שברגע האימפקט הרכב המעורב נמצא בין המסלול האמצעי לשמאלי ומכאן שרכב הנאשם סטה שמאלה מהנתיב הימני לאמצעי וגרם לתאונה.
בית המשפט לתעבורה העדיף את גרסת הבוחן המשטרתי על גרסת מומחה ההגנה מאחר וזו נסמכת על הממצאים שהובאו בפני בית המשפט, ואת גרסתו של הנהג המעורב על גרסת הנאשם שנמצאו בה סתירות (טען כי הנזקים שנגרמו לרכב הם ממקרים אחרים) והרשיע את הנאשם במיוחס לו.
עורך דין לתעבורה הוא המפתח להצלחה בתיקי תעבורה
תן את המפתחות שלך לעורך דין התעבורה שיוביל אותך בבטחה להצלחה בתיק התעבורה
