נהג שהודע לו כי הוא בפסילה ולמרות זאת ממשיך לנהוג עובר עבירת תעבורה חמורה של נהיגה בזמן פסילה.
בתיק 278/08 הואשם נהג כי נסע בזמן הפסילה המנהלית לתקופה של חודש שהוטלה עליו על ידי קצין המשטרה, בגין עבירה של נהיגה בשכרות. הנהג טען כי מאחר והוא לא נכח בשימוע בפני קצין המשטרה הוא לא ידע כלל כי הוא פסול מנהיגה.
בית המשפט לתעבורה בדק את סעיף החוק הרלוונטי למקרה, וזו לשונו: "לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו… רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברישיון נהיגה גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רישיון נהיגה".
כלומר, הסעיף קובע חזקה כי מי שמבריז מהשימוע, רואים אותי כמי שנמסר לו כי הוא נפסל מנהיגה.
במקרה הנדון רואים את הנאשם כמי שנמסרה לו הודעה כי נפסל, וזאת מאחר והוא קיבל זימון לשימוע בשעת רישום הדוח עצמו שניתן לידיו, ואף חתם עליו, אך בחר שלא להתייצב אליו. אשר על כן, הנאשם הורשע במיוחס לו.
עורך דין לתעבורה מציל מפסילה
עורך דין תעבורה מביא להצלחה מסחררת בתיקי תעבורה
עו"ד לענייני תעבורה הוא דמות המפתח להצלחה בתיקי תעבורה
תאונת דרכים – רמזור אדום – תעבורה- עורך דין תעבורה
הנאשם הואשם בבית המשפט לתעבורה בחיפה כי חצה צומת דרכים באור ירוק וגרם לתאונת דרכים בה הוא עצמו נפגע וכן הנהגת המעורבת וביתה.
הנהגת המעורבת טענה בעדותה בבית המשפט כי חצתה את הצומת באור ירוק וכי הנאשם פגע בה וגרם לה לנזק אדיר. כך גם העידו שני עדים אשר ראו את המתרחש. מצד שני כפר הנאשם במיוחס לו וטען כי עבר את הצומת באור ירוק.
לאחר שבית המשפט בחן את מכלול הראיות שהובאו לפניו הוא אעדיף את גרסת התביעה על פני גרסת הנאשם.סלע המחלוקת בתיק זה הוא, האם הנאשם נכנס לצומת כשאור אדום דלק ברמזור שבכיוון נסיעתו. מקובלים על בית המשפט לתעבורה לחלוטין דברי העדים של התביעה, אשר תיארו בזה אחר זה את התרחשותה של התאונה, מיקומם של הרכבים, המקום בו נפגעו הרכבים ותיאור זירת התאונה.
בית המשפט לתעבורה האמין לגרסת הנהגת המעורבת כי היא נכנסה לצומת לאחר שהרמזור שבכיוון נסיעתה דלק באור אדום, היא נעצרה, המתינה בקו העצירה עד שהתחלף האור לאור ירוק, ורק כאשר התחלף הרמזור לאור ירוק, נכנסה לצומת כשהיא פונה שמאלה, ואז התנגש בה רכב הנאשם בחלק הימני-קדמי של רכבה בעוצמה רבה.
בית המשפט לתעבורה מצא את עדותה כמהימנה – היא לא נחפזה להקצין את האירוע או למסור פרטים שלא ידעה, נתנה תיאור מלא ומדויק של מה שהיא חשה וכיצד היא ראתה את הדברים. גם כאשר נשאלה לגבי מהירות נסיעתו של הנאשם, לא טענה כי הוא נסע במהירות מופרזת והיא ציינה כי לא ראתה באיזו מהירות הוא נוסע, אך שמעה את המכה החזקה שפגעה בה, אותה המשילה לטיל שנחת עליה. המתלוננת סיפרה כי במקום היו אנשים שהיא לא מכירה, אשר ניסו לעזור לה וציינה כי היא לא מכירה אותם. המתלוננת חזרה ואישרה כי עמדה ברמזור האדום שדלק בכיוון נסיעתה ונכנסה לצומת רק בחסות האור ירוק. גירסתה זו, כאמור, לא הופרכה בחקירה הנגדית.
בית המשפט לתעבורה ציין כי עדות המתלוננת נתמכת בחוות דעת הבוחן ובתמונות שהוצגו בפניו, מהן עולה כי אכן רכבה נפגע בצורה קשה ביותר בחלק הקדמי-ימני, דבר המשתלב היטב עם תיאוריה בדבר עוצמת הפגיעה שפגע בה רכב הנאשם, פגיעה אותה תיארה העדה כ"טיל שפגע בה".
עדותה זו של המתלוננת, בצירוף תע"צ המראה כי לא היתה קיימת כל תקלה במערכת הרמזור, מלמדת כי אכן הנאשם נכנס לצומת כאשר אור אדום דלק ברמזור שבכיוון נסיעתו.
תמיכה לגרסתה מצא בית המשפט לתעבורה בעדותם של העדים של ההגנה אותה מצא כמהימנה.
מצד שני עדותו של הנאשם לא הותירה רושם מהימן. ראשית כל בחקירתו במשטרה טען שאין ברשותו כל עדים שיתמכו בגרסתו אך מאוחר יותר הביא עד מטעמו לבית המשפט. כמו כן, הוא הודה כי התנצל בפני הנהגת המתלוננת כאשר הבחין בה בבית החולים כאשר
הנהג קיבל הזמנה למשפט תעבורה והואשם בנהיגה בשכרות, זאת על סמך התנהגותו ועל סמך סירובו לערוך בדיקת שכרות. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי לא סרב לבדיקה ופשוט ביקש כי יערכו לו את הבדיקה בתחנת המשטרה ולא בחוץ וזאת בשל הקור העז ששרר במקום בעודו מחכה מעל חצי שעה שיביאו את מכשיר הינשוף.
בית המשפט לתעבורה קיבל את גרסתו של הנאשם וקבע כי לא הייתה כל מניעה לאפשר לו לערוך את הבדיקה בתחנת המשטרה וכי הנאשם לא סרב לבצע את הבדיקה. לאור זאת, זוכה הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות וזאת מחמת הספק.
המרדף נגמר בכלא
הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה בשכרות, בנהיגה בזמן פסילה, בנהיגה בקלות ראש, ובנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. נסיבות המקרה מלמדות כי ניידת משטרה הוזעקה לחוף תל ברוך בעקבות דיווח על רכב המשתולל במקום. השוטרים זיהו את הרכב והורו לו לעצור אך זה ניסה להימלט מהם. בסופו של דבר איבד הנהג שליטה והתנגש בעץ. הוא ניסה להימלט רגלית אך השוטרים תפסו אותו והשתלטו עליו בעזרת גז מדמיע. בבדיקת נשיפה שנערכה לו במעמד זה נמצאה כמות אלכוהול של 780 מ"ג. כנגד הנאשם עמד עונש מאסר על תנאי לתקופה של שנה בגין עבירה של נהיגה בשכרות קודמת. בית המשפט גזר על הנאשם, בין היתר, 13 חודשי מאסר בפועל, ושלילה לתקופה של 4 שנים שתחול בתום תקופת מאסרו.
נפילה כואבת
הנהג הואשם בגרימת תאונת דרכים ליד רחוב המסגר בתל אביב. מסיפור העובדות עולה כי אחד מחבריו התיישב על מכסה המנוע וכשהנאשם הבחין בכך הוא בלם בלימת חירום והביא לנפילתו ארצה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לחבר חבלות של ממש, נשברו לו השיניים והוא עבר ניתוח לקיבוע הלסת. הנאשם טען כי הוא לא אשם כלל בתאונה מאחר והוא לא שם לב כי החבר עלה על מכסה המנוע של מכוניתו. בית המשפט לתעבורה הרשיע אותו בגרימת התאונה וציין כי נהג צריך להיות ער לנעשה בדרך ובמכונית בכל שנייה נתונה.
בתיק שנשמע לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בת"א הואשם נהג בכך שנהג שיכור במכונית המרצדס שלו ברח' כצנסלון בגבעתיים, עקף מכונית מאזדה שנסעה לפניו תוך חציית קו הפרדה רצוף, פגע בה וגרם לתאונה בה נפגעו נהגת המאזדה והנוסעת עמה. הנאשם המשיך בנסיעה בלי לעצור, לא הגיש עזרה, לא מסר פרטים ולא דווח על התאונה למשטרה. אחרי שאותר שיכור בביתו הוא סרב בטענה ששתה משקאות חריפים בביתו. לנאשם יוחסו ביצוע העבירות הבאות: נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, חציית קו הפרדה רצוף, אי מסירת פרטים ואי הגשת עזרה.
מברור העובדות בתיק התגלה כי השוטרים קיבלו דווח מנהגת המאזדה על מכונית מרצדס שפגעה בה וברחה. אחרי סריקות במקום נמצאה מכונית המרצדס כשהכנף הקדמי השמאלי שלה מעוך ומנועה עדיין חם. השוטרים עלו לבית הנאשם, מצאו אותו ישן במיטתו. מאחר ונדף ממנו ריח אלכוהול חזק ביקשו ממנו כי יעבור בדיקת שכרות, אך הוא סרב בכל תוקף.
ביום ההקראה הודה הנאשם בפני בית המשפט לתעבורה בנהיגת הרכב אך כפר במוערבות בתאונה ובשכרות. במהלך המשפט חזר בו הנאשם מכפירתו באחריותו לגרימת התאונה, ורק טען כי לא היה שיכור בעת התאונה, אלא שתה שתייה חריפה כאשר הגיע לבייתו.
בית המשפט לתעבורה מצא סתירות רבות בעדותו בבית המשפט לבין הודאותיו בחקירותו במשטרה. העובדה כי הודה בשלבים בעבירות שיוחסו לו בהן כפר בתחילה ערערה את אמינותו לגמרי. בית המשפט לתעבורה קבע כי הנאשם שיקר לאורך כל הדרך, והרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו.
עו"ד תעבורה הוא המפתח להצלחה בתיקי תעבורה
עורך דין לתעבורה מציל רישיונות ומונע עונשי מאסר
עורך דין תעבורה פותר כל בעייה
לא הולכים למשפט תעבורה בלי להיות מיוצגים כמו שצריך על ידי עורך דין לענייני תעבורה
הימנעות הנאשם מלהשיב לאישום או לשאלות ההבהרה של בית המשפט יכולה לשמש חיזוק למשקלן הראייתי של ראיות התביעה. על בית המשפט לתעבורה להסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מלהשיב. אם בית המשפט לתעבורה לא הסביר – אין בכך חיזוק לחומר הראיות.
לאחר תחילת משפט התעבורה רשאי בית המשפט לקיים מיוזמתו בירור עם הנאשם או בא כוחו על מנת לבדוק אם ניתן להגיע לכלל הסכמה בנוגע לעובדות או לקבילותם של מסמכים ומוצגים, לרבות הצגתם כראיה שלא באמצעות עדים. בית המשפט לתעבורה רשאי לעשות שימוש בסמכות זו רק אם הנאשם מיוצג על ידי עורך דין.
נאשם הרוצה לטעון טענת אליבי, כלומר שהוא נמצא במקום אחר בעת ביצוע העבירה, חייב להעלותה בפני בית המשפט לתעבורה מייד לאחר התשובה לאישום ולפרט היכן בדיוק הוא נמצא. אם הנאשם לא העלה טענה זו בשלב זה, הוא יצטרך את הסכמתו של בית המשפט לתעבורה להעלותה בשלב מאוחר יותר של המשפט.
במידה והנאשם הודה במיוחס לו, יראו את העובדות שהנאשם הודה בהן כראיות מוכחות והתביעה לא פטורה מלהוכיחן במשפט התעבורה. יש לציין כי ההודיה היא רק בעובדות ולא באשמה, שכן בית המשפט לתעבורה יכול לזכות נאשם שהודה בעובדות המיוחסות לו.
נאשם במשפט תעבורה רשאי לחזור בו מהודיה שנתן, בכל שלב של המשפט ובתנאי שקיבל את רשות בית המשפט לתעבורה לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו. הנאשם רשאי לבקש לחזור בו מהודיתו גם במסגרת הערעור, לאחר שהערכאה הדיונית גזרה את דינו.
במידה והנאשם כופר במיוחס לו, ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה אשר מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות ההגנה ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום.
עם סיום פרשת התביעה זכאי הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה", וזאת משום שבראיות התביעה אין אפילו הוכחה לכאורה של האשמה המיוחסת לו בכתב האישום.
אם טענה זו לא מועלית או נדחית מתחיל שלב פרשת ההגנה, כאשר הנאשם מעיד ראשון. אם הנאשם בוחר לשתוק ולא להעיד יש בכך משום חיזוק או סיוע לראיות התביעה.
לאחר מכן מגיע שלב הסיכומים שבסופו בית המשפט לתעבורה מחליט אם להרשיע את הנאשם או לזכותו. במידה והנאשם הורש
טרם בדיקת השכרות יש לבצע שתי פעולות חיוניות. תקנות התעבורה קובעות כי הבדיקה במכשיר הינשוף של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
א.בדיקת אויר חפשי מאלכוהול ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהל בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב100 מילילטר של דם. בפועל בדיקה כזו לא נעשית, וזאת מאחר והמכשיר עצמו מבצע בדיקת כזו טרם מדידת האויר הנשוף מהנבדק.
ב.בדיקה כפולה לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף ובלבד שמקדם השונות של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10%.
באשר לבדיקת השכרות עצמה – יש לבצע בדיקה כפולה לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ולוודא שמקדם השונות של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10%.
על השוטר לוודא כי הנבדק לא שתה או הקיא 15 דקות לפני המדידה ולא עישן 5 דקות לפניה. אי שמירה על נהלי הבדיקה יכול להביא לזיכוי הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות.
התביעה אינה חייבת להגיש תע"צ תקינות מכשיר אם לא נתבקשה לכך מטעם ההגנה, אולם במקרה בו הנאשם טוען כי המכשיר שבו נערכה בדיקת הנשיפה היה בלתי תקין ומבקש מהתביעה להציג תע"צ תקינות – עליה להגיש ראיה זו, אחרת הנאשם יזוכה ולו מחמת הספק. בתיק 13144/06 (מדינת ישראל נ' מונדזא אוסקר) הואשם הנהג כי נסע ברכבו בעודו שיכור, כאשר בבדיקת הנשיפה שבוצעה לו נמדדה כמות של 485 מיקרוגרם. ההגנה טענה, בין היתר, כנגד תקינות מכשיר הינשוף, אולם המאשימה לא הגישה לבית המשפט תע"צ תקינות המכשיר וביקשה לעשות כן רק לאחר שנשמעו הסיכומים. בית המשפט קבע כי המאשימה אינה יכולה לבקש להגיש את התע""צ לאחר שנסתיים שלב ההוכחות כיוון שלא יהיה ניתן לבצע חקירה נגדית לגביו. בית המשפט סבר כי "בעת שטוען ב"כ הנאשם כנגד התקינות שומה על המאשימה להגיש תע"צ תקינות ומשלא עשתה כן אין לה אלא להלין על עצמה". מברור העובדות בתיק זה עלה כי לנאשם בוצעו 4 בדיקות נשיפות, אולם פלטי מספרי הבדיקות שהוצגו לא היו בסדר עוקב. עובדה זו מעוררת ספק לגבי תקינות המכשיר ובהעדר תע"צ תקינות הספק רב עוד יותר. נוכח זאת, קבע בית המשפט כי לא ניתן להסתמך על בדיקת הינשוף וזיכה את הנאשם מעבירת השכרות. בתיק תד 11015/05 (מדינת ישראל נ' היווזן מרדכי) החליט בית המשפט שלא להתייחס לממצאי מכשיר הינשוף וזאת לנוכח מחדל המאשימה להביא לפניו ראיה לתקינות המכשיר לפי דרישת ב"כ הנאשם בתשובתו לכתב האישום, ראיה ממנה יכל ללמוד כי המכשיר נבדק במעבדה הרלוונטית בדיקה תקופתית ונמצא תקין.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – נהיגה בקלות ראש וברשלנות, נהיגה בשכרות, מהירות בלתי סבירה, סטייה מנתיב נסיעה והתנהגות הגורמת נזק. על פי כתב האישום, נהג הנאשם ביום 4.3.2007, בסמוך לשעה 22:00, בעפולה. הנאשם נהג במהירות בלתי סבירה, ובהגיעו לעקומה ימנית איבד שליטה על הרכב, סטה ימינה, עלה על המדרכה התנגש בעץ ובקיר בית. רכב הנאשם בער וחלקיו הועפו ופגעו ברכב שחנה במקום. כתוצאה מן התאונה, נחבל הנאשם בחבלות של ממש שכללו פגיעה ריאתית ושברים בעמוד השדרה ובבית החזה והוא אושפז למשך 12 יום. הנאשם נהג ברכבו בנסיבות האמורות כשהוא שיכור, כשבדגימת דמו נמצאה כמות אלכוהול בריכוז של 127 מיליגרם לכל 100 מ"ל.
הנאשם אוחז ברישיון נהיגה מזה 14 שנים ולחובתו 5 הרשעות קודמות, 4 מתוכן הינן עבירות מסוג ברירת משפט והעבירה האחרונה, משנת 2006, הינה עבירת מהירות ובגינה תלויה נגד הנאשם פסילה על תנאי בת הפעלה, של 4 חודשים. לא רשומות לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות של נהיגה בשכרות או גרימת תאונת דרכים או עבירות חמורות מסוג זה. מבחינה זו, יש לראות בביצוע העבירות במקרה דנן, משום מעידה חד פעמית ולא עניין של דפוס התנהגות.
המאשימה ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם בשל החומרה שבביצוע העבירות על ידו – נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים קשה, שרק בנס לא גרמה לתוצאות חמורות יותר. על בית המשפט להטיל ענישה המשקפת את החומרה שבמעשים אלה, ובתוכה – עונש מרתיע שיכלול מרכיב של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות ופסילה בפועל ארוכה ומשמעותית.
ההגנה ביקשה להקל עם הנאשם, אשר לקח אחריות מלאה על האירוע והביע חרטה עמוקה. לטענתו, הנאשם כלל אינו נוהג לשתות וזו אינה דרכו במשך כל שנות נהיגתו כנהג משאית, במשך 13 שנים. האירוע נשוא כתב האישום נבע בשל הימים הקשים שעברו על הנאשם מבחינה אישית ומשפחתית, עקב אשפוזה של אשתו בבית החולים בשל היריון בסיכון גבוה. גיליון הרשעותיו של הנאשם מלמד על כך שנהיגתו בשכרות באותו יום איננה משקפת כלל את דפוס נהיגתו וכי דובר באירוע חד פעמי.
ב"כ הנאשם ביקש להתחשב עוד בפציעתו הקשה של הנאשם, שהיה הנפגע היחיד בתאונה. לנאשם נגרמו נזקי גוף חמורים לרבות שבר בצלעותיו, בשלוש חוליות בגבו ופגיעות בכל חלקי גופו. לנאשם הותקן גבס מספר חודשים ועד היום הוא סובל מכאבי גב ומכאבים בכל חלקי גופו ובעקבות זאת, הוא גם איבד את מקור פרנסתו.
לטענת הסנגור, די בכל המכות הכלכליות, האישיות המשפחתיות והגופניות אשר נגרמו לנאשם בשל מחדלו, כדי לענות על האינטרס הציבורי וההרתעתי, ומן הראוי שלא לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, אף לא בדרך של עבודות שירות, שספק אם יוכל לבצען בשל מוגבלותו, אלא להסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור.
לאחר כל זאת, גזר בית המשפט לתעבורה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 30 חודשים, 80 שעות של"צ, שנת מבחן אצל קצין מבחן וקנס בסך 800 ₪.
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירת תנועה מסויימת המוגדרת בחוק (כגון: עקיפה מסוכנת, נהיגה במהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה, נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה, מטען חורג), או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר ליטול את רישיון הנהיגה של הנהג המעורב ולזמנו בתוך שלושה ימים לשימוע בפני קצין משטרה במסגרתו יוכל הנהג להשמיע את טענותיו.
בסמכותו של קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה, כאשר יש יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע אחת מן העבירות האמורות, לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופה שבין 30 ל- 90 ימים – בהתאם לחומרת העבירה וסוגה.
התנאים להפעלת הסמכות לפסילה מנהלית בנויים משני מרכיבים: האחד – מרכיב הראיות, המבקש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה המופיעה ברשימת העבירות המצדיקות פסילה מנהלית.
המרכיב השני עניינו בשאלה האם קיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של הנהג בכביש. עיקרו של תנאי זה בכך שהוא משתית את הפסילה המנהלית על שיקול של מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג ואין הוא סממן של ענישה בטרם המשפט.
במקרה שהנהג לא הופיע לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית בהעדרו. בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נפסל הרישיון מנהלית, רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין. (משרד עורכי דין)
הנהג שרישיונו נפסל רשאי לפנות לבית המשפט לתעבורה בבקשה לבטל את הפסילה. כמובן שיש להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי, אחרת אין לה טעם. מזכירות בית המשפט תקבע מועד קרוב ככל הניתן לדיון בבקשה.
בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית אם ישוכנע כי לא יהיה בכך משום פגיעה בביטחון הציבור. לחומרת העבירה ונסיבותיה ועברו התעבורתי של הנהג משקל מכריע לקביעת מסוכנותו לביטחון הציבור. בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית גם במקרה בו ימצא כי הליך השימוע במשטרה לא היה תקין. יש לציין כי אין מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה לבדוק את הראיות ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי הראיות.
על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה על החלטת בית משפט בבקשה זו ניתן לערור לבית המשפט המחוזי וכן ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה אם מתקיימות נסיבות חדשות.
קצין משטרה בדרגת מפקח רשאי לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של נהג שביצע עבירת תנועה חמורה המצויינת בפקודת התעבורה ככזאת.
ניתן להגיש בקשה לביטול הפסילה המנהלית לאותו בית משפט בו על הנאשם להתייצב למשפטו.
בית המשפט לתעבורה בוחן שני דברים מרכזיים: מידת מסוכנות הנהג הנלמדת מעברו התעבורתי ומהעבירה הספצפית וחוזקן של הראיות, כאשר מספיק ראיות לכאורה לביסוס האשמה.
בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט לתעבורה ברמלה הגיש נהג בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה עליו בגין סירובו להיבדק בדיקת שכרות.
עבירת השכרות גם נלמדת ממבחן המאפיינים שנערך לו על ידי השוטרים במקום. המבקש טען כי הוא לא נהג מסוכן וכי הוא בכלל לא סרב לבצע את בדיקת הנשיפה אלא היא פשוט נכשלה למרות רצונו הטוב.
מצד שני, התביעה טענה כי המבקש הכשיל בכוונה את הבדיקות ולא נשף כראוי למכשיר אלא בכוונה הפסיק את הנשיפות כך שלא תתקבלנה תוצאות.
מחומר החקירה עולה כי הנאשם נשף 15 פעמים אך לא נתקבלה ולו תוצאה אחת. בית המשפט סבר כי השוטרים יכלו לבקש ממנו לבצע בדיקת דם במקום שינשוף כל כך הרבה פעמים.
בכל מקרה, לדעת בית המשפט החלטתו של הקצין נכונה משום שישנם גם ראיות אחרות המלמדות על שכרות: הודייתו של המבקש בשתיית שתי בירות, ריח האלכוהול החריף שנדף ממנו, התנהגותו החריגה והמוזרה, עיניו האדומות והרושם הכללי של אדם שיכור שיצר.
בית המשפט סבר כי תקופת צינון של 30 ימים לא תזיק לנאשם שגם כך עברו התעבורתי מכביד (19 עבירות ב- 18 שנות נהיגה). אשר על כן, דחה בית המשפט לתעבורה את הבקשה.
עורך דין לתעבורה הוא המפתח להצלחה בתיקי תעבורה ובתיקי נהיגה בשכרות
עו"ד תעבורה יכול להחזיר לך את הרישיון
עורך לענייני תעבורה הוא דמות המפתח להצלחה כבירה במשפטי התעבורה.
