הימנעות הנאשם מלהשיב לאישום או לשאלות ההבהרה של בית המשפט יכולה לשמש חיזוק למשקלן הראייתי של ראיות התביעה. על בית המשפט לתעבורה להסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מלהשיב. אם בית המשפט לתעבורה לא הסביר – אין בכך חיזוק לחומר הראיות.
לאחר תחילת משפט התעבורה רשאי בית המשפט לקיים מיוזמתו בירור עם הנאשם או בא כוחו על מנת לבדוק אם ניתן להגיע לכלל הסכמה בנוגע לעובדות או לקבילותם של מסמכים ומוצגים, לרבות הצגתם כראיה שלא באמצעות עדים. בית המשפט לתעבורה רשאי לעשות שימוש בסמכות זו רק אם הנאשם מיוצג על ידי עורך דין.
נאשם הרוצה לטעון טענת אליבי, כלומר שהוא נמצא במקום אחר בעת ביצוע העבירה, חייב להעלותה בפני בית המשפט לתעבורה מייד לאחר התשובה לאישום ולפרט היכן בדיוק הוא נמצא. אם הנאשם לא העלה טענה זו בשלב זה, הוא יצטרך את הסכמתו של בית המשפט לתעבורה להעלותה בשלב מאוחר יותר של המשפט.
במידה והנאשם הודה במיוחס לו, יראו את העובדות שהנאשם הודה בהן כראיות מוכחות והתביעה לא פטורה מלהוכיחן במשפט התעבורה. יש לציין כי ההודיה היא רק בעובדות ולא באשמה, שכן בית המשפט לתעבורה יכול לזכות נאשם שהודה בעובדות המיוחסות לו.
נאשם במשפט תעבורה רשאי לחזור בו מהודיה שנתן, בכל שלב של המשפט ובתנאי שקיבל את רשות בית המשפט לתעבורה לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו. הנאשם רשאי לבקש לחזור בו מהודיתו גם במסגרת הערעור, לאחר שהערכאה הדיונית גזרה את דינו.
במידה והנאשם כופר במיוחס לו, ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה אשר מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות ההגנה ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום.
עם סיום פרשת התביעה זכאי הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה", וזאת משום שבראיות התביעה אין אפילו הוכחה לכאורה של האשמה המיוחסת לו בכתב האישום.
אם טענה זו לא מועלית או נדחית מתחיל שלב פרשת ההגנה, כאשר הנאשם מעיד ראשון. אם הנאשם בוחר לשתוק ולא להעיד יש בכך משום חיזוק או סיוע לראיות התביעה.
לאחר מכן מגיע שלב הסיכומים שבסופו בית המשפט לתעבורה מחליט אם להרשיע את הנאשם או לזכותו. במידה והנאשם הורש
טרם בדיקת השכרות יש לבצע שתי פעולות חיוניות. תקנות התעבורה קובעות כי הבדיקה במכשיר הינשוף של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
א.בדיקת אויר חפשי מאלכוהול ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהל בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב100 מילילטר של דם. בפועל בדיקה כזו לא נעשית, וזאת מאחר והמכשיר עצמו מבצע בדיקת כזו טרם מדידת האויר הנשוף מהנבדק.
ב.בדיקה כפולה לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף ובלבד שמקדם השונות של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10%.
באשר לבדיקת השכרות עצמה – יש לבצע בדיקה כפולה לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ולוודא שמקדם השונות של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10%.
על השוטר לוודא כי הנבדק לא שתה או הקיא 15 דקות לפני המדידה ולא עישן 5 דקות לפניה. אי שמירה על נהלי הבדיקה יכול להביא לזיכוי הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות.
התביעה אינה חייבת להגיש תע"צ תקינות מכשיר אם לא נתבקשה לכך מטעם ההגנה, אולם במקרה בו הנאשם טוען כי המכשיר שבו נערכה בדיקת הנשיפה היה בלתי תקין ומבקש מהתביעה להציג תע"צ תקינות – עליה להגיש ראיה זו, אחרת הנאשם יזוכה ולו מחמת הספק. בתיק 13144/06 (מדינת ישראל נ' מונדזא אוסקר) הואשם הנהג כי נסע ברכבו בעודו שיכור, כאשר בבדיקת הנשיפה שבוצעה לו נמדדה כמות של 485 מיקרוגרם. ההגנה טענה, בין היתר, כנגד תקינות מכשיר הינשוף, אולם המאשימה לא הגישה לבית המשפט תע"צ תקינות המכשיר וביקשה לעשות כן רק לאחר שנשמעו הסיכומים. בית המשפט קבע כי המאשימה אינה יכולה לבקש להגיש את התע""צ לאחר שנסתיים שלב ההוכחות כיוון שלא יהיה ניתן לבצע חקירה נגדית לגביו. בית המשפט סבר כי "בעת שטוען ב"כ הנאשם כנגד התקינות שומה על המאשימה להגיש תע"צ תקינות ומשלא עשתה כן אין לה אלא להלין על עצמה". מברור העובדות בתיק זה עלה כי לנאשם בוצעו 4 בדיקות נשיפות, אולם פלטי מספרי הבדיקות שהוצגו לא היו בסדר עוקב. עובדה זו מעוררת ספק לגבי תקינות המכשיר ובהעדר תע"צ תקינות הספק רב עוד יותר. נוכח זאת, קבע בית המשפט כי לא ניתן להסתמך על בדיקת הינשוף וזיכה את הנאשם מעבירת השכרות. בתיק תד 11015/05 (מדינת ישראל נ' היווזן מרדכי) החליט בית המשפט שלא להתייחס לממצאי מכשיר הינשוף וזאת לנוכח מחדל המאשימה להביא לפניו ראיה לתקינות המכשיר לפי דרישת ב"כ הנאשם בתשובתו לכתב האישום, ראיה ממנה יכל ללמוד כי המכשיר נבדק במעבדה הרלוונטית בדיקה תקופתית ונמצא תקין.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – נהיגה בקלות ראש וברשלנות, נהיגה בשכרות, מהירות בלתי סבירה, סטייה מנתיב נסיעה והתנהגות הגורמת נזק. על פי כתב האישום, נהג הנאשם ביום 4.3.2007, בסמוך לשעה 22:00, בעפולה. הנאשם נהג במהירות בלתי סבירה, ובהגיעו לעקומה ימנית איבד שליטה על הרכב, סטה ימינה, עלה על המדרכה התנגש בעץ ובקיר בית. רכב הנאשם בער וחלקיו הועפו ופגעו ברכב שחנה במקום. כתוצאה מן התאונה, נחבל הנאשם בחבלות של ממש שכללו פגיעה ריאתית ושברים בעמוד השדרה ובבית החזה והוא אושפז למשך 12 יום. הנאשם נהג ברכבו בנסיבות האמורות כשהוא שיכור, כשבדגימת דמו נמצאה כמות אלכוהול בריכוז של 127 מיליגרם לכל 100 מ"ל.
הנאשם אוחז ברישיון נהיגה מזה 14 שנים ולחובתו 5 הרשעות קודמות, 4 מתוכן הינן עבירות מסוג ברירת משפט והעבירה האחרונה, משנת 2006, הינה עבירת מהירות ובגינה תלויה נגד הנאשם פסילה על תנאי בת הפעלה, של 4 חודשים. לא רשומות לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות של נהיגה בשכרות או גרימת תאונת דרכים או עבירות חמורות מסוג זה. מבחינה זו, יש לראות בביצוע העבירות במקרה דנן, משום מעידה חד פעמית ולא עניין של דפוס התנהגות.
המאשימה ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם בשל החומרה שבביצוע העבירות על ידו – נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים קשה, שרק בנס לא גרמה לתוצאות חמורות יותר. על בית המשפט להטיל ענישה המשקפת את החומרה שבמעשים אלה, ובתוכה – עונש מרתיע שיכלול מרכיב של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות ופסילה בפועל ארוכה ומשמעותית.
ההגנה ביקשה להקל עם הנאשם, אשר לקח אחריות מלאה על האירוע והביע חרטה עמוקה. לטענתו, הנאשם כלל אינו נוהג לשתות וזו אינה דרכו במשך כל שנות נהיגתו כנהג משאית, במשך 13 שנים. האירוע נשוא כתב האישום נבע בשל הימים הקשים שעברו על הנאשם מבחינה אישית ומשפחתית, עקב אשפוזה של אשתו בבית החולים בשל היריון בסיכון גבוה. גיליון הרשעותיו של הנאשם מלמד על כך שנהיגתו בשכרות באותו יום איננה משקפת כלל את דפוס נהיגתו וכי דובר באירוע חד פעמי.
ב"כ הנאשם ביקש להתחשב עוד בפציעתו הקשה של הנאשם, שהיה הנפגע היחיד בתאונה. לנאשם נגרמו נזקי גוף חמורים לרבות שבר בצלעותיו, בשלוש חוליות בגבו ופגיעות בכל חלקי גופו. לנאשם הותקן גבס מספר חודשים ועד היום הוא סובל מכאבי גב ומכאבים בכל חלקי גופו ובעקבות זאת, הוא גם איבד את מקור פרנסתו.
לטענת הסנגור, די בכל המכות הכלכליות, האישיות המשפחתיות והגופניות אשר נגרמו לנאשם בשל מחדלו, כדי לענות על האינטרס הציבורי וההרתעתי, ומן הראוי שלא לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, אף לא בדרך של עבודות שירות, שספק אם יוכל לבצען בשל מוגבלותו, אלא להסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור.
לאחר כל זאת, גזר בית המשפט לתעבורה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 30 חודשים, 80 שעות של"צ, שנת מבחן אצל קצין מבחן וקנס בסך 800 ₪.
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירת תנועה מסויימת המוגדרת בחוק (כגון: עקיפה מסוכנת, נהיגה במהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה, נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה, מטען חורג), או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר ליטול את רישיון הנהיגה של הנהג המעורב ולזמנו בתוך שלושה ימים לשימוע בפני קצין משטרה במסגרתו יוכל הנהג להשמיע את טענותיו.
בסמכותו של קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה, כאשר יש יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע אחת מן העבירות האמורות, לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופה שבין 30 ל- 90 ימים – בהתאם לחומרת העבירה וסוגה.
התנאים להפעלת הסמכות לפסילה מנהלית בנויים משני מרכיבים: האחד – מרכיב הראיות, המבקש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה המופיעה ברשימת העבירות המצדיקות פסילה מנהלית.
המרכיב השני עניינו בשאלה האם קיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של הנהג בכביש. עיקרו של תנאי זה בכך שהוא משתית את הפסילה המנהלית על שיקול של מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג ואין הוא סממן של ענישה בטרם המשפט.
במקרה שהנהג לא הופיע לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית בהעדרו. בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נפסל הרישיון מנהלית, רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין. (משרד עורכי דין)
הנהג שרישיונו נפסל רשאי לפנות לבית המשפט לתעבורה בבקשה לבטל את הפסילה. כמובן שיש להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי, אחרת אין לה טעם. מזכירות בית המשפט תקבע מועד קרוב ככל הניתן לדיון בבקשה.
בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית אם ישוכנע כי לא יהיה בכך משום פגיעה בביטחון הציבור. לחומרת העבירה ונסיבותיה ועברו התעבורתי של הנהג משקל מכריע לקביעת מסוכנותו לביטחון הציבור. בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית גם במקרה בו ימצא כי הליך השימוע במשטרה לא היה תקין. יש לציין כי אין מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה לבדוק את הראיות ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי הראיות.
על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה על החלטת בית משפט בבקשה זו ניתן לערור לבית המשפט המחוזי וכן ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה אם מתקיימות נסיבות חדשות.
קצין משטרה בדרגת מפקח רשאי לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של נהג שביצע עבירת תנועה חמורה המצויינת בפקודת התעבורה ככזאת.
ניתן להגיש בקשה לביטול הפסילה המנהלית לאותו בית משפט בו על הנאשם להתייצב למשפטו.
בית המשפט לתעבורה בוחן שני דברים מרכזיים: מידת מסוכנות הנהג הנלמדת מעברו התעבורתי ומהעבירה הספצפית וחוזקן של הראיות, כאשר מספיק ראיות לכאורה לביסוס האשמה.
בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט לתעבורה ברמלה הגיש נהג בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה עליו בגין סירובו להיבדק בדיקת שכרות.
עבירת השכרות גם נלמדת ממבחן המאפיינים שנערך לו על ידי השוטרים במקום. המבקש טען כי הוא לא נהג מסוכן וכי הוא בכלל לא סרב לבצע את בדיקת הנשיפה אלא היא פשוט נכשלה למרות רצונו הטוב.
מצד שני, התביעה טענה כי המבקש הכשיל בכוונה את הבדיקות ולא נשף כראוי למכשיר אלא בכוונה הפסיק את הנשיפות כך שלא תתקבלנה תוצאות.
מחומר החקירה עולה כי הנאשם נשף 15 פעמים אך לא נתקבלה ולו תוצאה אחת. בית המשפט סבר כי השוטרים יכלו לבקש ממנו לבצע בדיקת דם במקום שינשוף כל כך הרבה פעמים.
בכל מקרה, לדעת בית המשפט החלטתו של הקצין נכונה משום שישנם גם ראיות אחרות המלמדות על שכרות: הודייתו של המבקש בשתיית שתי בירות, ריח האלכוהול החריף שנדף ממנו, התנהגותו החריגה והמוזרה, עיניו האדומות והרושם הכללי של אדם שיכור שיצר.
בית המשפט סבר כי תקופת צינון של 30 ימים לא תזיק לנאשם שגם כך עברו התעבורתי מכביד (19 עבירות ב- 18 שנות נהיגה). אשר על כן, דחה בית המשפט לתעבורה את הבקשה.
עורך דין לתעבורה הוא המפתח להצלחה בתיקי תעבורה ובתיקי נהיגה בשכרות
עו"ד תעבורה יכול להחזיר לך את הרישיון
עורך לענייני תעבורה הוא דמות המפתח להצלחה כבירה במשפטי התעבורה.
כנגד הנהג הוגש דוח על כך שלא עצר בתמרור עצור. הנהג ביקש להישפט בפני בית המשפט לתעבורה בחיפה, שם טען כי עצר לפני קו העצירה ולכן הוא זכאי מכל אשמה.
מדו"ח השוטר עולה כי הוא הבחין בנאשם נוהג בכביש שירות המקביל לשדרות ההסתדרות שבחיפה. בהגיעו סמוך למספר 20 המשיך בנהיגה רצופה למרות שיש שם תמרור עצור. השוטר עצמו נמצא סמוך לתמרור כאשר פניו לכיוונו. במקום בו מצוינים דברי הנהג רשם: "א.מ.ל." כלומר – אין מה לדווח.
בחקירתו הנגדית לא יכל השוטר לעמוד את המרחק ממנו עמד עד לתמרור. כמו כן, הוא נשאל האם ייתכן כי רכב שנכנס לכביש השירות יכול לחצוץ בינו לבין המכונית של הנאשם – והשיב על כך שהדבר אכן אפשרי.
הנאשם העיד כי כאשר התקרב לצומת חצתה את כביש השירות משאית לכן הוא עצר, וכאשר המשאית חלפה על פניו הוא המשיך בנסיעה. הוא אמר לשוטר שרשם לו את הדוח שהוא עצר עצירה מלאה וכי בדיוק משאית נכנסה לכביש השירות, אך השוטר לא רשם את תגובתו.
בית המשפט סבר כי על השוטר היה לרשום את תגובת הנהג ולא א.מ.ל.. תוך כדי כך שהוא אימץ את גרסת הנאשם שהוא אכן טען בפני השוטר כי משאית חלפה במקום אך הדברים פשוט לא נרשמו. מאחר ומדובר בעדות יחידה של השוטר, קבע בית המשפט כי אין מקום להסתמך רק על עדות השוטר לשם הרשעה מעל לכל ספק סביר וזיכה את הנאשם.
תעבורה – מהירות מופרזת – מהירות כפולה בעיר – זיכוי
הנאשם הובא לדין על כך שנהג את רכבו, במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום במהירות של 105 קמ"ש, במקום 50 קמ"ש המותרים במקום. כבר בישיבת ההקראה בפני בית המשפט לתעבורה בת"א, ציין הנאשם שסוג הרכב שנרשם בדוח אינו תואם את האמור ברישיון הרכב שלו. רק המספר תואם למספר הרכב.
בישיבת ההוכחות העידו עורך הדוח והנאשם. מטעם התביעה הוגשו הדוח מזכר וכן יומן ההפעלה. בדוח עצמו רשם השוטר כי מדובר ברכב מתוצרת מאזדה ואילו הנאשם הציג תמונות של רכבו מסוג הונדה. לדברי הנאשם ישנה גם טעות בצבע הרכב – בדוח נרשם שמדובר בצבע בז' ואילו רכבו הוא בצבע מטאלי זהב.
לדוח הוסף מזכר תיקון שנערך שנה לאחר הדוח המקורי בו תיקן השוטר את צבע הרכב שנרשם אך הותיר על כנו את סוג הרכב. השוטר הסביר זאת בכך שכשעצר את הרכב לא הסתכל ברישיון הרכב.
בית המשפט לתעבורה שוכנע שאין בידי התביעה ראיות שדי בהם כדי להרשיע את הנאשם. הניסיון לתקן את הטעויות בדוח על ידי עריכת מזכר שנה לאחר אירוע מגוחך למדי, שכן עורך הדוח איננו מסוגל לזכור את האירוע ואת הסיבות לטעות ברישום השגוי בדוח.
בית המשפט לתעבורה שוכנע כי נפלה טעות בזיהוי וזיכה את הנאשם מהמיוחס לו.
עורך דין לתעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך
הנאשם הורשע לאחר שהודה בשלושה כתבי אישום נגדו שעניינם נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, כאשר באחד המקרים אף נהג בזמן פסילה.תוקף רשיון הנהיגה שלו פקע לפני 12 שנה. יש לציין כי ישנו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה לחובתו למשך של שנה, לכן התביעה ביקשה כי בית המשפט ישלח את הנאשם לכלא.
הנאשם מצידו, ביקש כי תינתן לו הזדמנות חביבה ואחרונה. בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר חיובי המלמד על כך שהנאשם החל בטיפול גמילה מסמים במוסד וכעת הוא נקי מסמים ואף הפלא ופלא התחיל לעבוד ולהדק את הקשרים עם משפחתו הקרובה. המלצתו של השירות היא שלא לשלוח את הנאשם לכלא דבר שיביא להתדרדרותו אלא להאריך את המאסר המותנה.
בית המשפט לתעבורה בנתניה קיבל את המלצת שירות המבחן ואפשר לנאשם להמשיך בתהליך החיובי אותו הוא עובר בהצלחה. אחר כל זאת גזר עליו את העונשים הבאים:
הארכת המאסר המותנה בשנתיים נוספות
פסילה לתקופה של 3 שנים
פסילה על תנאי
קנס בסך 1,500 ₪
צו שירות מבחן למשך שנה שיפקח על הליך השיקום במוסד לגמילה מסמים ויבצע לו בדיקות סמים בעצמו.
