כל הפוסטים במאמרים

                                                    הבעל האלים יישאר במעצר

בית המשפט העליון סבר כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים ומבטאים אלימות קשה נגד אשתו וילדיו שבאה לידי ביטוי בחבלות ובמכות שספגו ממנו על פני תקופה ממושכת של 5 שנים. בנוסף בית המשפט לקח בחשבון את העובדה ששירות המבחן מציין כי המשיב מתקשה להתרחק מאשתו ואף ניסה ליצור עימה קשר ולאיים עליה מבית המעצר. לדעת שירות המבחן מסוכנות של המשיב גבוהה והוא עלול לפגוע שוב באשתו במיוחד לאחר עדותה בבית המשפט. בית המשפט סבר כי אין בחלופות המעצר השונות שהוצעו כדי לאיין את מסוכנותו הגבוהה של המשיב ולכן קיבל את בקשת המדינה להארכת המעצר.

                                                         מעשה מגונה

עבירת המעשה המגונה שבסעיף 348(ג) לחוק העונשין הינה עבירת התנהגות, שאינה דורשת תוצאה בצידה, וזו לשונה:

(ג) "העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו… דינו מאסר שלוש שנים".

(ו) "בסימן זה "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי סיפוק או ביזוי מיניים".

המבחן להתקיימות היסוד העובדתי של עצם הגיוני שבמעשה הינו אובייקטיבי, כלומר: האם בנסיבות העניין מהווה המעשה הנטען בעיני האדם הסביר מעשה מגונה, כלומר שנעשה למטרת גירוי סיפוק או ביזוי מיניים. המטרה היא חלק מהיסוד הנפשי של העבירה ונבחנת בצורה סובייקטיבית בעיני הנאשם.

בתיק 2688/08 הואשם מתקין טלוויזיות בביצוע מעשים מגונים במתלוננת. מברור העובדות עולה כי המתלוננת שכבה במיטת התאוששות לאחר ניתוח בבית החולים. לאחר עשיית צרכיה בתוך סיר היא לחצה על לחצן האיתות כדי שאחת מהאחיות תבוא לעזור לה שעה שמכנסיה ותחתוניה מופשלים על רגליה ללא יכולת להרימם. הנאשם הגיח למיטה ושאל אם היא צריכה עזרה. המתלוננת, בסוברה כי מדובר באח בית החולים השיבה בחיוב, והלה ה

                                          העונש הקל שהוטל על הדוקר יעוכב

הדוקר הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, הנאשם, אשר סבר כי בעלה של אחותו התבטא במילים קשות כנגד אחת מאחיותיו, הגיע אל חנותו של המתלונן והמתין במקום כדי לתקוף אותו, כשהוא מצויד בסכין ובמיכל גז מדמיע. כשהגיע המתלונן לחנות הוא דקר אותו ובכך "לימד אותו לקח".

בית המשפט המחוזי גזר עליו, בין היתר, עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וזאת בשל העובדה כי לנאשם אין עבר פלילי וכן בשל נסיבותיו האישיות המיוחדות והתסקיר החיובי שניתן בעניינו. התביעה הגישה ערעור על גזר הדין וטענה כי העונש חורג לקולא ואינו הולם את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה המתוכנן. התביעה ביקשה כי עבודות השירות יעוכבו שכן אם הנאשם יתחיל לבצע אותם תהיה לכך השפעה מכרעת על תוצאות הערעור.

בית המשפט מנה את השיקולים בהם יעוכב עונש המאסר לרבות עבודות השירות – מהות העבירה, נסיבותיה, סיכויי הערעור, עינוי הדין שיכול להיגרם לנאשם מעצם דחיית ריצוי העונש, האינטרס של המדינה למצות את הליך הערעור. כאשר מדובר בעבודות שירות תטה הכף לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש אך לא באופן אוטומטי, שכן במקרים מסוימים יש להעדיף כי העונש יוטל באופן מיידי בסמוך לגזר הדין. על בית המשפט לשקול את מידת הפגיעה של עיכוב הביצוע על מהלך חייו ושיקומו של הנאשם.

בית המשפט העליון החליט לעכב את ביצוע עבודות השירות של הדוקר, מאחר ומצא כי הסיכויים לקבלת הערעור טובים, ומצד שני לא מצא כי יש מקום שגזר הדין ירוצה באופן מיידי. 

                                                             הטרדת עד

סעיף 249 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שכותרתו הטרדת עד קובע כי "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים".

בתיק רע"פ 9685/09 דן בית המשפט העליון בשאלה האם אנס מורשע השולח לקורבנו, מס' שנים לאחר ביצוע העבירה, מכתב הכולל בין היתר דברי התנצלות יכול להיחשב כמי שביצע עבירה של הטרדת עד? בית משפט השלום זיכה את האנס מעבירה זו, אולם בערעור הוא הורשע ולכן הוא הגיש בקשת רשות ערעור שהתקבלה.

בית המשפט קבע שתכליתה של ההוראה היא לאסור על כל הטרדה בנוגע לעדות בלא צורך להוכיח את כוונתו של המטריד להכשיל את העדות. ההטרדה יכולה להתרחש גם לאחר שהעדות נמסרה, ואין חשיבות אם למעשה העד הוטרד או שלהטרדה הייתה השפעה על העדות שמסר. די בהוכחות מעשה ההטרדה הנוגע לעדות מתוך מודעות למהות המעשה לטיבו ולנסיבות הכרוכות בו.

ההטרדה יכולה להיות רחבת היקף ויכולה להכיל מגוון דרכי התנהגות ומעשים. ההטרדה כוללת כל פנייה בדיבור או במעשה שי שבו כדי להטריד אדם ממנוחתו או מעיסוקו. גם מכתב הכולל דברי התנצלות נכנס להגדרה של הטרדה במיוחד כאשר הוא מעלה ומזכיר את אירוע האונס הטראומטי כמו במקרה זה בו שחזר האנס את האירוע. בית המשפט קבע כי יש במכתב כדי להחיות אצל הקורבן את רגעי האימה ותחושת אובדן השליטה אל מול כוחו ותחכומו של האנס.

עוד קבע בית המשפט כי לעבירה זו אין מגבלה של זמן. האיסור הפלילי של הטרדת עד נועד, בין היתר, להגן על מוסרי העדויות מפני הנאשם בשלב לפני העדות עצמה, במהלכה ואף שנים לאחריה לאחר שהסתיים ההליך המשפטי. המטרה היא לעודד אנשים להתלונן על מעשים פליליים ולא לפחד שהעבריין ירדוף אחריהם גם שנים לאחר המשפט.

בית המשפט סבר כי האנס נמצא מודע לכך שיש במכתב משום הטרדה, שכן ההליך הפלילי לימד אותו עד כמה סבלה המתלוננת ממנו ולאיזה נזק נפשי הוא גרם לה וברור שהזכרת האירוע תגרום למפח נפש אצל המתלוננת.

אשר על כן, דחה בית המשפט העליון את הערעור בעניינו. 

פסילה על תנאי

אבקש לפתוח בשיר שכתבתי לכבוד נושא זה:

פסילה על תנאי, פסילה על תנאי

הלוואי שנקבל פסילה על תנאי

כך רוצה הסנגור, כך רוצה הנאשם

שבית המשפט יסתפק בפסילה על תנאי

פסילה על תנאי, פסילה על תנאי

העם רוצה פסילה על תנאי

עו"ד גורביץ', קח מיליון דולר

רק תוציא אותי על תנאי

במידה והנאשם ביצע עבירה נוספת, לפני שתקופת התנאי החלה להימנות, התנאי לא ייחשב כבר הפעלה, אף לא במקרה בו המשפט בגין העבירה הנוספת חל במרוצת תקופת התנאי.

נהג שעומד נגדו עונש פסילה על תנאי וביצע עבירה נוספת עדין יכול להימלט מפסילה בפועל, שכן לבית המשפט לתעבורה סמכות להאריך את תקופת התנאי, מטעמים שיירשמו, אם הוא סבור שבנסיבות העניין לא צודק להפעיל את התנאי, אולם הוא רשאי לעשות כן פעם אחת בלבד.

יש לציין, כי אף עבירה מסוג ברירת משפט אשר מגיעה לפתחו של בית המשפט לתעבורה, בעקבות בקשתו של הנאשם להישפט בגינה, נחשבת כעבירה נוספת ועלולה להפעיל את התנאי.

קרא עוד ←

נהיגה בשכרות – תעבורה – בחן את עצמך

1. מאז שהותרה בדיקת שכרות אקראית לנהגים, שיעור חולי האסטמה בקרב נהגי ישראל עלה:

1. ב- 10%


2. ב-20%


3. ב-30%


4. ב-780%

2. מאז שהותרה בדיקת שכראות אקראית לנהגים, שיעור "המפחדים ממחטים" בקרב נהגי ישראל עלה:

1. ב- 5%

2. ב-15%

3. ב-20%

4. ב-800%

3. מה הסיכוי שנגלה פגמים בחומר הראיות בתיק תעבורה של נהיגה בשכרות?

1. אין סיכוי


2. סיכוי קלוש


3. 30%


4. 63%

4. נגזרו על נהג שנתפס נוהג בשכרות 8 חודשי פסילה בפועל. כיצד יגיבו תביעות ירושלים?

1. לא יעשו דבר.

2. ימליצו לנאשם לערער על חומרת העונש.

3. יגישו ערעור תוך 45 ימים

4. יגישו ערעור תוך שעה

קרא עוד ←

                                                            אי ציות להוראות שוטר

תקנה 23(א) לתקנות התעבורה קובעת כי עובר דרך חייב לציית:

1. להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה.


2. להוראות שנותן עבוד מע"צ במדים או עבוד מטעמה במדים, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מתבצעת עבודת סלילה או אחזקה של כביש, שהוסמכו בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה.


3. על פי תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה מלבד חובת הציות להוראות חייב עובר דרך לציית לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים, או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד מע"צ.

יש לציין כי החובה לציית לשוטר קיימת גם במקרה בו ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בעניין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך. מי שעובר על עבירה זו יוזמן למשפט תעבורה וצפוי לעונש פסילה בפועל של רישיון הנהיגה. תהיה זו הגנה טובה אם הנאשם יוכיח כי אחד מהמצבים הבאים התקיימו בעניינו:

1. השוטר במקום לא לבש מדי משטרה ולה הציג בפני הנהג תעודת שוטר.


2. ההוראה שניתנה על ידי השוטר לא הייתה ברורה וחד משמעית, וזו הסיבה שהנהג לא הבין אותה כהלכה.


3. בנסיבות המקרה חובת המזהירות הכללית גברה על חובת הציות לשוטר. אם הנהג סבור לדוגמא כי ציות להוראת השוטר יגרום לתאונת דרכים עליו להימנע מלציית להן.


4. לא ניתן להבחין בהוראות השוטר במקום האירוע.

לדוגמא, בית המשפט לתעבורה זיכה נהג שטען כי לא הבחין בהוראות השוטר מכיוון שנהג במסלול השמאלי מתוך שלושה נתיבים, בעוד השוטר עמד מימין הדרך כאשר נמצאו רכבים במסלול הקרוב לו.

&nbsp

                                    תעבורה – שכרות – ענישה

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות.  הנאשם נתפס כאשר בגופו נמצאה כמות גבוהה מאוד של אלכוהול העומדת על 875 מיקרוגרם.

בין שני הצדדים הושג הסדר טיעון לפיו הנאשם ירצה עונש פסילה של שנתיים. מדובר בנהג בעל רישיון נהיגה מלפני 10 שנים שיש לחובתו 4 הרשעות בתעבורה, ואין לו כל עבר פלילי.

ההגנה ביקשה לכבד את ההסדר וזאת בשל הפגמים לפי דעתם בראיות שבתיק. למרות הכשלים הראייתים הנאשם לטענתם ביקש לסיים את התיק ולהודות במיוחס לו. מכיוון שמדובר בתקופת פסילה ניכרת ביקשו כי בית המשפט לתעבורה לא יכביד ביתר רכיבי הענישה. כמו כן, ביקשו כי תינתן לנאשם ארכה לשם הפקדת רישיון במשך 10 ימים.

בית המשפט החליט לכבד את הסדר הטיעון וזאת בשל העובדה כי אין לנאשם עבר תעבורתי מכביד ואין לו כלל עבר פלילי. בית המשפט הוסיף כי הענישה הראויה במקרים מעין אלו צריכה להיות נוקשה הרבה יותר כך שתביא לפסילה במשך שנים ארוכות.

בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 2,000 ₪

פסילה על תנאי

מאסר על תנאי

24 חודשי פסילה בפועל ללא ניכוי חודש הפסילה המנהלית אותה כבר ריצה הנאשם.

עורך דין תעבורה מציל רישיונך

עו"ד תעבורה הוא איש המפתח להצלחה במשפטי תעבורה

לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין לתעבורה

                               תעבורה – פסילה עד תום ההליכים בעבירת נהיגה בשכרות

התביעה יכול לבקש מבית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה של אדם שעבר לכאורה עבירת תנועה חמורה עד לתום הדיון במשפטו. כשהאישום הוא בגין נהיגה בשכרות, בדרך כלל תגיש התביעה בקשה כזו, כאשר מיוחסת לנאשם רמת שכרות גבוהה, או כאשר מדובר בסירוב לבדיקה, או כאשר מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה תוך כדי נהיגה בשכרות.

על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה רשאי בית המשפט לפסול נהג מלהחזיק ברישיון עדי לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי חוק. בדונו בבקשה זו, על בית המשפט לבחון תחילה קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנהג בעבירה המיוחסת לו, ואם מצא כי אלו מתקיימות , עליו לעבור ולבחון האם נהיגתו מסכנת את הציבור. כאן יש לאזן בין שיקולי ההגנה ונסיבותיו האישיות המיוחדות של הנהג, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה מסוכנת. על מסוכנותו של הנהג ניתן ללמוד מעברו התעבורתי ומנסיבות האירוע הספציפי גם יחד.

על פי סעיף 50(א) לפקודת התעבורה, אם עברו 3 חודשים מיום שנפסל בעל הרישיון ולא הוגש לבית המשפט כתב אישום נגדו – תבוטל הפסילה, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.

בכל מקרה, לפני סעיף 50(ב) לפקודת התעבורה, אם עברו 6 חודשים מיום שנפסל בעל רישיון ולא ניתן פסק דין לגביו – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט אחרת. זו הסיבה שכאשר בקשה כזו מוגשת, מבקשת התביעה לפסול את הנהג עד תום ההליכים ואף מעבר ל-6 חודשים.

במקרה בו בית המשפט החליט לפסול את רישיונו של הנהג מעבר לחצי שנה , עליו לקצוב את תקופת הפסילה, כך שתהיה מוגדרת וברורה ולא להורות,למשל, שהנהג יישאר פסול עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הנהג יכול לנצל את זכותו החוקית על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה, ולהגיש ערר ובקשה לעיון חוזר על ההחלטה לפסול אותו עד תום ההליכים. 

בתי המשפט בדרך כלל נענים לבקשות אלו ופוסלים את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופות שבין חצי שנה לשנה, הכל תלוי בנסיבות המקרה העבר התעבורתי וחוזקן של הראיות בתיק. כמובן שיש בכך סיכון מסויים, שכן לשם פסילה מנהלית די בהתקיימותן של ראיות לכאורה לאשמת הנאשם ואין צורך בראיות שיביאו להרשעה בהליך העיקרי. במקרה בו הנאשם, בסופו של יום , יימצא זכאי, אז בהחלט ניתן לומר כי נגרם לו עוול והוא נפסל שלא לצורך. פיצוי הוא לא יקבל ומסופקני אם מישהו יגיד לו סליחה. בתיק בש 1178/08 בית המשפט בכבודו ובעצמו השמיע דברי ביקורת על בקשות אלו באופן הבא: "בנסיבות מעין אלה אין מקום לפסילת המשיב עד תום ההליכים, אלא יש לברר את עובדות המקרה לאשורן בטרם תינקט כנגד המשיב סנקציה כה חריפה של פסילת רישיון עד תום ההליכים. במידה ובית המשפט יגיע למסקנה שאכן המשיב סרב לבצע בדיקת נשיפה והכשיל את הבדיקה במתכוון, חזקה על בית המשפט אשר ידון בתיק העיקרי שידע להטיל את העונש המתאים".

ערעור פלילי

1. החלטת ביניים במשפט פלילי אינה נתונה לערעור באופן עצמאי אלא ניתן לערער על החלטה כזו רק במסגרת הערעור על פסק הדין כולו..


2. ניתן לערער אך ורק על החלטות ביניים אלו: א) החלטה בטענת פסלות שופט, ב) החלטת ביניים אשר היא בעצם כמו פסק דין מאחר והיא מביאה לסיום ההליך, כמו קבלת הטענה של "אין להשיב לאשמה", ג) עיון בחומר החקירה של התביעה במידה והתביעה לא נענית לבקשה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט שדן בתיק ואם זה מסרב ניתן להגיש ערעור בנושא. ד) זכות ערעור הנתונה ליועץ המשפטי לממשלה כאשר החלטת הביניים פוגעת באינטרס ציבורי שכדי להגן עליו הוא בכלל התייצב לדיון. החלטה בעניין עיכוב ביצוע העונש – כאשר מוגש לבית המשפט המחוזי ערעור על גזר הדין ובית המשפט דוחה בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור, החלטה זו ניתנת לערעור.


3. פסק דין של ערכאה ראשונה נתון לערעור בזכות בפני ערכאה גבוהה יותר.


4. ערעור נוסף על פסק דין שניתן בערעור על הערכאה הראשונה טעון רשות. כך גם במקרה בו הנאשם מזוכה בבית משפט השלום ומורשע בבית המשפט המחוזי – הערעור לעליון הוא ברשות בלבד.


5. רשות ערעור ניתנת על ידי בית המשפט המחוזי שעל פסק דינו מבקשים לערער – בגוף פסק הדין או על ידי נשיא בית המשפט העליון או שופט בית המשפט העליון שנתמנה על ידו .


6. הערעור יוגש תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.


7. בקשת רשות הערעור תוגש תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. הודעת הערעור תוגש תוך 30 יום מיום מתן רשות הערעור.


8. לבית המשפט סמכות להאריך את המועדים להגשת ערעור או בקשת רשות לערער גם כאשר מועדים אלו תמו.


9. הדיון בערעור מתקיים בנוכחות הצדדים. אי התייצבות המערער יכול להביא לדחיית הערעור. על כך גם ניתן לערער תוך 15 ימים.


10. בית המשפט שלערעור אינו מתערב בממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הראשונה, אלא אם הם אינם עומדים במבחן ההיגיון ויש לראותם כמופרכים. בית המשפט שלערעור גם לא מתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט שדן בתיק כערכאה ראשונה, אלא אם אין לעובדות שנקבעו בסיס בחומר הראיות, או שלא נקבעו עובדות שיש להן בסיס נאות בחומר הראיות. בית המשפט שלערעור גם לא יתערב בשיקול הדעת בכל הקשור להענקת משקל לראיות, אלא אם המשקל שהוענק לראיות אינו עומד במבחן הסבירות ההיגיון והשכל הישר, או שהוענק לראייה משקל הוכחתי בניגוד לדיני הראיות וכתוצאה מכך נגרם עיוות דין. רק לעניין טענות משפטיות אין סייגים להתערבותו של בית המשפט שלערעור.


11. קרא עוד ←

                                          טיפול למשתמשים בסמים

בית המשפט לתעבורה רשאי לתת צו מבחן לטיפול בקהילה לגמילה מסמים בהתקיים התנאים הבאים:

1. הנאשם נמצא אשם במיוחס לו, והוא משתמש בסמים מסוכנים.
   
2. הנאשם הסכים לעבור טיפול גמילה והבין את תנאי הטיפול.
   
3. מצבו של הנאשם מצדיק טיפול והוא מתאים לטיפול כזה.
   
4. נתקבל תסקיר קצין מבחן המעיד כי נעשו סידורים שיאפשרו לנאשם לקבל את הטיפול הנדרש.
   
5. ניתן לתת צו כאמור אפילו אם כנגד הנאשם יש עונש מאסר על תנאי בר הפעלה.

על החשיבות של הליך הטיפול לשם גמילה מסמים ניתן לראות בתיק פל 1316/07. בתיק זה הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת התיק העיקרי בעבירת תעבורה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב להיבדק ולעבור בדיקת שתן לגילוי סמים. הנאשם צירף תיק נוסף במסגרתו הורשע על פי הודאתו בעבירות תעבורה של נהיגה בשכרות, סירוב להיבדק, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח תקף. גם במקרה זה סרב הנאשם להיבדק ולעבור בדיקת סמים ויום אחד בלבד לאחר שנפסל מנהלית על ידי קצין משטרה המשיך לנהוג ברכבו ונתפס נוהג בזמן פסילה.

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים מהם עולה כי מדובר באדם כבן 38 אשר סובל מהתמכרות ארוכת שנים לסמים קשים. בתחילה הביע שירות המבחן אופטימיות באשר לסיכוייו של הנאשם לשנות מדרכיו ולהתנתק מהשימוש בסמים. הנאשם בעצמו ומיוזמתו פנה ליחידה לנפגעי סמים בראשון לציון על מנת להשתלב בטיפול גמילה מסמים. הנאשם התמיד בטיפול במשך חצי שנה ומסר במהלכם בדיקות שתן נקיות מסמים, אולם לאחר מכן החל להעדר מהפגישות בטענה כי עבודתו אינה מאפשרת זאת.

בעקבות כך ציווה בית המשפט לתעבורה ברמלה כי יינתן תסקיר משלים בעניינו. מהתסקיר המשלים עולה כי הנאשם ניתק כל קשר עם היחידה לנפגעי סמים ועם שירות המבחן וזאת למרות השתדלותה של קצינת המבחן שהפצירה בו לחזור לטיפול. הנאשם רק חזר לשתי פגישות במהלכן מסר שתי בדיקות שתן שהצביעו על שימוש בסמים.

בית המשפט לתעבורה זקף לחובת הנאשם את העובדה שהוא הפסיק את טיפוליי הגמילה מסמים, וציין במפורש כי עונש המאסר בפועל מאחורי סורג ובריח יכל להימנע לו הנאשם נמצא מתמיד בהליך הגמילה בו החל. בסופו של יום גזר עליו בית המשפט את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 4 שנים מיום שחרורו מהמאסר, ופסיל