כל הפוסטים במאמרים

                                                עיכוב לשם בדיקת שכרות

סעיף 64ב(ב5) לפקודת התעבורה קובע כי לצורך בדיקת נשיפה אקראית לגילוי רמת האלכוהול בגוף לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.

כאשר העיכוב הוא עקב חשד לנהיגה בשכרות או לנהיגה תחת השפעת סמים מוסמך השוטר לעכב את הנהג לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשמ"ן-1966. על פי סעיף זה עיכוב יהא רק לפרק הזמן הסביר הדרוש בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב, ובכל מקרה לא מעבר ל- 3 שעות. הקצין הממונה רשאי להאריך את העיכוב ב- 3 שעות נוספות, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים: העיכוב קשור למספר רב של מעורבים ומנימוקים שיירשמו. מבצע העיכוב חייב לערוך דו"ח על העיכוב שבו יפורטו שם המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם מתקיימת אחת מהנסיבות הבאות: האדם הובא לתחנת המשטרה או זומן אליה, או אם האדם עוכב לפרק זמן של 20 דקות או יותר.

מכיוון שלפי נוהלי המשטרה צריך לחכות 15 דקדות  מרגע העיכוב עד בדיקת הנשיפה עצמה, אנחנו מצפים לראות דו"ח עיכוב בכל תיק שכרות. אם לא מצוי דו"ח עיכוב בתיק אז מדובר בפגם רציני למדי (שאין בו לבדו להביא לזיכוי).

במידה והנהג עוכב מעל 3 שעות לשם בדיקת נשיפה, ללא אישור קצין, ניתן לטעון כי הליך העיכוב פגום. הדבר לא יביא ישר לזיכוי בשל כלל הפסלות היחסית, אך אם מצטרפים לפגם זה פגמים נוספים אז

הנאשם יכול להתחיל לחייך (אולי הוא בדרך להסדר נוח).

במידה ומדובר בבדיקה שגרתית, למשל ביציאה ממקום בילויים, ואין לנהג כל מאפיין של נהג שיכור אז השוטר חייב לסיים את העיכוב תוך חצי שעה, ואם הוא לא עושה כן העיכוב פגום.

השאלה הנשאלת לגבי עיכוב הנהג היא מתי מדובר בבדיקה שגרתית ומתי מדובר בבדיקה עקב חשד, כאשר הזמנים המותרים לעיכוב על פי חוק בשני המקרים שונים לחלוטין (חצי שעה לעומת 3 שעות). הגבולות בין בדיקה עקב חשד לבין בדיקה אקראית מטושטשים ולא ברורים, שכן אין להם הגדרה מדוייקת בחוק. אם למשל, נהג נעצר לביקורת שגרתית ואקראית ללא כל חשד שנהיגתו היא נהיגה המאפיינת נהג שיכור, וברגע בו השוטר פונה לנהג הוא מריח ריח של אלכוהול האם עסקינן בבדיקה אקראית או עקב חשד? האם המבחן הוא הרגע בו מורה השוטר לנהג לעצור לבדיקה או שמא ההליך דינאמי, ויכול להיווצר מצב שתחילתו של העיכוב באקראיות ואילו המשכו הוא עקב חשד?.

 האם הנאשם הכופר בעבירה של נהיגה בשכרות צריך להביא לעדות את חבריו שנכחו באירוע?

אם הנאשם לא היה לבד במכוניתו שעה שעוכב לבדיקת שכרות, עליו להביא את חבריו שישבו ברכב לעדות בפני בית המשפט. יש לציין כי בדו"ח זיכרון דברים על בדיקת שכרות לפי סעיף 64ג לפקודת התעבורה ישנו סעיף בו על השוטר למלא מי נכח עם הנאשם בשעת הבדיקה, אם בכלל.

 איזו כמות של שתייה חריפה מותר לשתות לפני שנוהגים ולפני שהשוטר רושם דו"ח על נהיגה בשכרות?

יש לציין כי החוק לגבי נהיגה בשכרות אינו אוסר על שתייה טרם נהיגה, אלא מגביל את כמות השתייה לסף מסוים. ריכוז האלכוהול שממנו והלאה אסור לנהוג שממנו והלאה מקבלים דו"ח בגין נהיגה בשכרות, מוגדר בתקנה 169א כדלקמן:

(1) 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם, או

(2)  240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אורי נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה.

הטבלה הבאה משקפת את מידת ההשפעה של שתיית משקאות משכרים על ריכוז האלכוהול בדם אצל גברים:

1. משקה אחד – מביא לריכוז אלכוהול של 20 מיליגרם במאה מיליליטר של דם.


2. שתי משקאות – מביא לסף הריכוז האוסר נהיגה, כלומר 50 מיליגרם במאה מיליליטר של דם.


3. שלוש משקאות – מביא לריכוז אלכוהול של 80 מיליגרם במאה מיליליטר של דם.


4. ארבע משקאות – מביא לריכוז אלכוהול של 100 מיליגרם במאה מיליליטר של דם.


5. חמש עד שש משקאות – מביא לריכוז של 150 מיליגרם במאה מיליליטר של דם.

הטבלה מתבססת על כך שמשקה אחד ערכו –

1. כוס בירה (שליש ליטר) בריכוז 5% אלכוהול, או


2. כוס יין בריכוז 13% אלכוהול בנפח של 120 מיליליטר, או


3.  כוסית ליקר/קוקטל קל בריכוז של 20% בנפח 60 מיליליטר, או


4. כוסית וויסקי/וודקה בריכוז 40% אלכוהול בנפח 30 מיליליטר.

קרא עוד ←

תיק 2601/07 – הנאשם הורשע בעבירות של התחזות כאדם אחר והכשלת שוטר במילוי תפקידו המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר חיובי בו המלצה לעונש הצופה פני העתיד שלצידו צו של"צ תוך כדי העמדת הנאשם במבחן לשנה. בית המשפט אימץ את ההסדר וגזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ₪, צו של"צ בהיקף של 180 שעות וצו מבחן לתקופה של שנה.

                                                 תעבורה – פסיקה

להל"ן פסקי דין מבתי המשפט לתעבורה השונים, בהם נתנו עונשים קלים במעט מהמקובל.

זכרו תמיד, עו"ד תעבורה עשוי להציל את רישיון הנהיגה שלכם.

1366/09 הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: נהיגה בשכרות ונהיגה ללא רישיון נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה כלל. בית המשפט קיבל את ההסדר שהוצג על ידי עו"ד התעבורה וגזר על הנאשם את העונשים הבאים: פסילה לתקופה של 3 שנים, כאשר מניין ימי הפסילה יתחיל מיום גזר הדין ללא צורך בהפקדת רישיון, פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים, התחייבות בסך 2,000 ₪ למשך 3 שנים שלא לעבור עבירות בהן הורשע וקנס בסך 100 ₪ בלבד.

פל 47/08 הנאשם חזר בו מכפירתו הראשונית ובעצת עורך דינו לתעבורה הודה בעבירה של נהיגה

בשכרות מכורח סירובו להיבדק ולעבור בדיקת נשיפה לגילוי רמת השכרות בגופו. בית המשפט התרשם מהעובדה כי בשנים האחרונות ניכר כי הנאשם שיפר את נהיגתו ומיעט לעבור עבירות תנועה וכן התחשב בהודייתו ובתסקיר החיובי שהתקבל בעניינו. לאור זאת מצא בית המשפט לתעבורה מקום לסטות לקולא מעונש המינימום וגזר על הנאשם את העונשים הבאים: 19 חודשי פסילה בפועל, קנס בסך 1,000 ₪, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי.

1095/09 הנאשם הואשם שלא ציית לתמרור עצור ב-37 ובחר לכפור במיוחס לו. הנאשם טען כי עצר בטרם פנה שמאלה וכי עצר פעמים טרם פנייתו וכמובן שלפני קו העצירה. מנגד השוטר טען כי הנאשם המשיך בנסיעה רצופה דבר שגרם לרכב שלפניו לבלום בלימת חירום. בית המשפט לתעבורה מצא את גרסתו של הנאשם כאמינה, כך שבעצם נוצר מצב של גרסה מול גרסה. העובדה שלא יוחסה לנאשם עבירה של אי מתן זכות קדימה בצומת, והעובדה שיכול להיות שהרכב המעורב עצר כדי לפנות ימינה ולא בגלל נסיעת הנאשם הביאו בסופו של דבר את בית המשפט לתעבורה לזכות את הנאשם מחמת הספק.

פל 835/07 הנאשמת הודתה בפני בית המשפט לתעבורה כי נהגה בשכרות וזאת לאור בדיקת הנשיפה שנערכה לה שהצביעה על כמות של פי שתיים וחצי מהמותר על פי חוק. לאור עברה התקין והתסקיר החיובי שהוגש בעניינה גזר עליה בית המשפט את העונשים הבאים: 17 חודשי פסילה, צו של"צ בהיקף של 120 שעות,  פסילה על תנאי, והתחייבות כספית שלא לחזור לבצע אותה עבירה בה הורשעה וכן לא לעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

                                                         סדר הבאת עדים

ברור האשמה מתחיל בפרשת התביעה. התביעה מוגבלת להבאת הראיות המצויות בחומר החקירה אשר הועמד לרשות ההגנה ולהשמעת העדים ששמותיהם פורטו בכתב האישום. הוספת עדים לרשימת העדים נעשית על ידי תיקון כתב האישום  וכאשר התיקון נעשה לאחר הקראת כתב האישום הוא טעון היתר של בית המשפט.

התביעה מורשית לקרוא לעדיה לא לפי הסדר המפורט בכתב האישום – הכל לפי שיקול דעתו של התובע בתיק. התביעה רשאית גם להגיש חוות דעת של מומחה מטעמה במהלך האת הראיות ואת חוות הדעת יש להגיש בעת שמיעת המשפט עם העתק לכל אחד מבעלי הדין היריבים. על התביעה להכריז ולהודיע בסוף פרשת התביעה כי אלו הם עדיה בלבד.

לאחר מכן מגיע פרשת ההגנה. הנאשם שבחר להעיד יעד בתחילה הראיות מטעמם ההגנה, אח"כ ישמעו יתר עדיו. עם סיום שלב פרשת ההגנה יש להכריז ולהודיע כי אלו הם עדיו בלבד.

אפילו בשלב מאוחר זה של המשפט לתביעה יש זכות לבקש ולהביא ראיות נוספות בדמות עדויות הזמה. בית המשפט רשאי להתיר לתביעה ראיות נוספות בתום פרשת ההגנה כאשר הועלו במסגרת פרשת ההגנה טענות אשר התביעה לא יכולה הייתה לצפותן מראש. במקרה ובו בית המשפט מתיר לתביעה להביא ראיות נוספות – רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור, ללא צורך בהיתר בית המשפט.

בתיק 11893/07 התיר בית המשפט לתביעה להביא עד הזמה לאחר סיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה וזאת בשלב בו הובאו ראיות מטעם בית המשפט וזאת מאחר שלא ראה בכך משום פגיעה בהגנתה של הנאשמת, וכן לאור עיקרון חקר האמת שהוא מטרתו האמיתית של ההליך הפלילי אפילו במידה ואין הקפדה יתרה על סדרי דין.

לאחר שסיימו בעלי הדין להביא ראיותיהם רשאי בית המשפט מיוזמתו או לבקשת בעל דין: להורות על הזמנת עד, וזאת גם אם כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט, וכן להביא ראיות אחרות מטעמו. במקרים חריגים בהם הדבר דרוש למניעת עיוות דין רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות נוספות גם בשלב שבין מתן הכרעת הדין לבין מתן גזר הדין.

במדיה ואכן בית המשפט משתמש בסמכותו ומביא מטעמו עדים, רשאים בעלי הדין ברשות בית המשפט להביא ראיות לסתור את הראיות שהובאו על ידי בית המשפט. יש לציין כי בעלי הדין רשאים לחקור את העדים שהעידו מטעמם בי המשפט בחקירה נגדית. סדר החקירה ייקבע על ידי בית המשפט עצמו.

בית המשפט אף רשאי למנות מומחה מטעמו, וזאת בהתקיים התנאים הבאים: מדובר בעניין הדורש בדיקה טכנית או חישוב, מינוי המומחה דרוש לצורך הבהרת חומר הראיות שבפני בית המשפט, המינוי יעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

                                                    הבעל האלים יישאר במעצר

בית המשפט העליון סבר כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים ומבטאים אלימות קשה נגד אשתו וילדיו שבאה לידי ביטוי בחבלות ובמכות שספגו ממנו על פני תקופה ממושכת של 5 שנים. בנוסף בית המשפט לקח בחשבון את העובדה ששירות המבחן מציין כי המשיב מתקשה להתרחק מאשתו ואף ניסה ליצור עימה קשר ולאיים עליה מבית המעצר. לדעת שירות המבחן מסוכנות של המשיב גבוהה והוא עלול לפגוע שוב באשתו במיוחד לאחר עדותה בבית המשפט. בית המשפט סבר כי אין בחלופות המעצר השונות שהוצעו כדי לאיין את מסוכנותו הגבוהה של המשיב ולכן קיבל את בקשת המדינה להארכת המעצר.

                                                         מעשה מגונה

עבירת המעשה המגונה שבסעיף 348(ג) לחוק העונשין הינה עבירת התנהגות, שאינה דורשת תוצאה בצידה, וזו לשונה:

(ג) "העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו… דינו מאסר שלוש שנים".

(ו) "בסימן זה "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי סיפוק או ביזוי מיניים".

המבחן להתקיימות היסוד העובדתי של עצם הגיוני שבמעשה הינו אובייקטיבי, כלומר: האם בנסיבות העניין מהווה המעשה הנטען בעיני האדם הסביר מעשה מגונה, כלומר שנעשה למטרת גירוי סיפוק או ביזוי מיניים. המטרה היא חלק מהיסוד הנפשי של העבירה ונבחנת בצורה סובייקטיבית בעיני הנאשם.

בתיק 2688/08 הואשם מתקין טלוויזיות בביצוע מעשים מגונים במתלוננת. מברור העובדות עולה כי המתלוננת שכבה במיטת התאוששות לאחר ניתוח בבית החולים. לאחר עשיית צרכיה בתוך סיר היא לחצה על לחצן האיתות כדי שאחת מהאחיות תבוא לעזור לה שעה שמכנסיה ותחתוניה מופשלים על רגליה ללא יכולת להרימם. הנאשם הגיח למיטה ושאל אם היא צריכה עזרה. המתלוננת, בסוברה כי מדובר באח בית החולים השיבה בחיוב, והלה ה

                                          העונש הקל שהוטל על הדוקר יעוכב

הדוקר הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, הנאשם, אשר סבר כי בעלה של אחותו התבטא במילים קשות כנגד אחת מאחיותיו, הגיע אל חנותו של המתלונן והמתין במקום כדי לתקוף אותו, כשהוא מצויד בסכין ובמיכל גז מדמיע. כשהגיע המתלונן לחנות הוא דקר אותו ובכך "לימד אותו לקח".

בית המשפט המחוזי גזר עליו, בין היתר, עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וזאת בשל העובדה כי לנאשם אין עבר פלילי וכן בשל נסיבותיו האישיות המיוחדות והתסקיר החיובי שניתן בעניינו. התביעה הגישה ערעור על גזר הדין וטענה כי העונש חורג לקולא ואינו הולם את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה המתוכנן. התביעה ביקשה כי עבודות השירות יעוכבו שכן אם הנאשם יתחיל לבצע אותם תהיה לכך השפעה מכרעת על תוצאות הערעור.

בית המשפט מנה את השיקולים בהם יעוכב עונש המאסר לרבות עבודות השירות – מהות העבירה, נסיבותיה, סיכויי הערעור, עינוי הדין שיכול להיגרם לנאשם מעצם דחיית ריצוי העונש, האינטרס של המדינה למצות את הליך הערעור. כאשר מדובר בעבודות שירות תטה הכף לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש אך לא באופן אוטומטי, שכן במקרים מסוימים יש להעדיף כי העונש יוטל באופן מיידי בסמוך לגזר הדין. על בית המשפט לשקול את מידת הפגיעה של עיכוב הביצוע על מהלך חייו ושיקומו של הנאשם.

בית המשפט העליון החליט לעכב את ביצוע עבודות השירות של הדוקר, מאחר ומצא כי הסיכויים לקבלת הערעור טובים, ומצד שני לא מצא כי יש מקום שגזר הדין ירוצה באופן מיידי. 

                                                             הטרדת עד

סעיף 249 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שכותרתו הטרדת עד קובע כי "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים".

בתיק רע"פ 9685/09 דן בית המשפט העליון בשאלה האם אנס מורשע השולח לקורבנו, מס' שנים לאחר ביצוע העבירה, מכתב הכולל בין היתר דברי התנצלות יכול להיחשב כמי שביצע עבירה של הטרדת עד? בית משפט השלום זיכה את האנס מעבירה זו, אולם בערעור הוא הורשע ולכן הוא הגיש בקשת רשות ערעור שהתקבלה.

בית המשפט קבע שתכליתה של ההוראה היא לאסור על כל הטרדה בנוגע לעדות בלא צורך להוכיח את כוונתו של המטריד להכשיל את העדות. ההטרדה יכולה להתרחש גם לאחר שהעדות נמסרה, ואין חשיבות אם למעשה העד הוטרד או שלהטרדה הייתה השפעה על העדות שמסר. די בהוכחות מעשה ההטרדה הנוגע לעדות מתוך מודעות למהות המעשה לטיבו ולנסיבות הכרוכות בו.

ההטרדה יכולה להיות רחבת היקף ויכולה להכיל מגוון דרכי התנהגות ומעשים. ההטרדה כוללת כל פנייה בדיבור או במעשה שי שבו כדי להטריד אדם ממנוחתו או מעיסוקו. גם מכתב הכולל דברי התנצלות נכנס להגדרה של הטרדה במיוחד כאשר הוא מעלה ומזכיר את אירוע האונס הטראומטי כמו במקרה זה בו שחזר האנס את האירוע. בית המשפט קבע כי יש במכתב כדי להחיות אצל הקורבן את רגעי האימה ותחושת אובדן השליטה אל מול כוחו ותחכומו של האנס.

עוד קבע בית המשפט כי לעבירה זו אין מגבלה של זמן. האיסור הפלילי של הטרדת עד נועד, בין היתר, להגן על מוסרי העדויות מפני הנאשם בשלב לפני העדות עצמה, במהלכה ואף שנים לאחריה לאחר שהסתיים ההליך המשפטי. המטרה היא לעודד אנשים להתלונן על מעשים פליליים ולא לפחד שהעבריין ירדוף אחריהם גם שנים לאחר המשפט.

בית המשפט סבר כי האנס נמצא מודע לכך שיש במכתב משום הטרדה, שכן ההליך הפלילי לימד אותו עד כמה סבלה המתלוננת ממנו ולאיזה נזק נפשי הוא גרם לה וברור שהזכרת האירוע תגרום למפח נפש אצל המתלוננת.

אשר על כן, דחה בית המשפט העליון את הערעור בעניינו. 

פסילה על תנאי

אבקש לפתוח בשיר שכתבתי לכבוד נושא זה:

פסילה על תנאי, פסילה על תנאי

הלוואי שנקבל פסילה על תנאי

כך רוצה הסנגור, כך רוצה הנאשם

שבית המשפט יסתפק בפסילה על תנאי

פסילה על תנאי, פסילה על תנאי

העם רוצה פסילה על תנאי

עו"ד גורביץ', קח מיליון דולר

רק תוציא אותי על תנאי

במידה והנאשם ביצע עבירה נוספת, לפני שתקופת התנאי החלה להימנות, התנאי לא ייחשב כבר הפעלה, אף לא במקרה בו המשפט בגין העבירה הנוספת חל במרוצת תקופת התנאי.

נהג שעומד נגדו עונש פסילה על תנאי וביצע עבירה נוספת עדין יכול להימלט מפסילה בפועל, שכן לבית המשפט לתעבורה סמכות להאריך את תקופת התנאי, מטעמים שיירשמו, אם הוא סבור שבנסיבות העניין לא צודק להפעיל את התנאי, אולם הוא רשאי לעשות כן פעם אחת בלבד.

יש לציין, כי אף עבירה מסוג ברירת משפט אשר מגיעה לפתחו של בית המשפט לתעבורה, בעקבות בקשתו של הנאשם להישפט בגינה, נחשבת כעבירה נוספת ועלולה להפעיל את התנאי.

קרא עוד ←