נאשם העומד בפני משפט תעבורה יכול להעלות טענות מקדמיות שונות. ניתן להעלות טענות אלה לאחר תחילת המשפט וכן בכל שלב שבו, אפילו בשלב הערעור. טענות של חוסר סמכות מקומית ושל פגם או פסול בכתב האישום יש להעלות בתחילת המשפט, אולם ניתן להעלות אותם במועד מאוחר יותר ברשות בית המשפט לתעבורה.
הטענות המקדמיות הן:
חוסר סמכות עניינית – בית המשפט אינו מוסמך לדון בעבירה בהתאם לסמכויותיו על פי חוק.
חוסר סמכות מקומית – בית המשפט המוסמך לדון הוא בית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה או נמצא מקום מגוריו של הנאשם. נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא מוסמכים להורות על העברת הדיון לבית משפט לתעבורה אחר. הוראה זו לא תינתן לאחר הדיון אם אין את הסכמתו של השופט שדן בתיק לכך.
פגם או פסול בכתב האישום – השמטת פרט ענייני מכתב האישום הנוגע ליסודות העבירה ונסיבות ביצועה או להוראות החיקוק. בית המשפט לתעבורה יבדוק האם הנאשם אכן הוטעה בגין הפגם והאם קופחה בעקבות כך הגנתו. הכוונה בפסול בכתב אישום שהוא אינו עומד בדרישות החוק, למשל שכתב האישום הוגש שלא בידי תובע מוסמך. אם הטענה תתקבל יתוקן כתב האישום או יבוטל.
העובדות מתוארות אינן מהוות עבירה. גם אם הנאשם יודה בכל העובדות שמיוחסות לו עדיין אין בכך כדי להרשיעו. במידה והטענה מתקבלת יתוקן כתב האישום או יבוטל.
זיכוי קודם או הרשעה קודמת – ולכן אין מקום להגיש שוב כתב אישום בנדון.
משפט אחר תלוי ועומד – ולכן אין מקום להגשת כתב אישום נוסף.
התיישנות – אם תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לעבירה תמה וחלפה אז צריך לבטל את כתב האישום בגינה. בעבירות פשע – 10 שנים, בעבירות עוון – 5 שנים – כאשר רוב עבירות התעבורה הם מסוג עוון. יש לציין, כי יש להגיש כתבי אישום בתעבורה תוך שנה מביצוע העבירה אם לא מדובר בתאונות דרכים. חקירה או שליחת הודעה בדבר ביצוע העבירה מפסיקות את תקופת ההתיישנות.
כאשר נאשם לא מתייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה הוא ידון בהעדרו וצפוי למלוא חומרת הדין, שכן בית המשפט לתעבורה רואה בכך זלזול מצידו של הנאשם שאפילו לא טרח להגיע למשפטו (בעיות חנייה…?)
ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר תוך חודש ימים למזכירות בית המשפט שבו נדון הנאשם. יש לצרף לבקשה תצהיר ולנמק מדוע הנאשם לא התייצב למשפטו (משחק כדורגל חשוב..) או מדוע נגרם לו עיוות דין כתוצאה מההליך.
בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט המחוזי הגישה ערעור נהגת שנשפטה בהעדרה בגין עבירה של נהיגה בשכרות ונשללה לשנתיים. קודם לכן, היא הגישה בקשה לביטול פסק דין שנדחה. הנהגת טענה כי נגרם לה עיוות דין, שכן היא בכלל לא נהגה ברכב, אלא ישבה במושב שליד הנהג כאשר השוטר ניגש אליה. השוטר ביקש ממנה להזיז את הרכב שלא החנה היטב והפריע לתנועה ולאחר מכן התעורר בליבו של השוטר חשד כי המערערת שיכורה ואז רשם לה דוח בגין נהיגה בשכרות וזאת לאחר שסירבה להיבדק. בית המשפט סבר כי הדברים אכן נכונים נגרם למערערת עיוות דין. אשר על כן, ביטל את פסק הדין והחזיר את הדיון מראשיתו לבית המשפט לתעבורה, כל זאת בכפוף לתשלום הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.
נא לזכור:
עורך דין לתעבורה יכול אפילו לבטל פסקי דין
עורך דין לתעבורה הוא דמות מפתח במשפטי התעבורה
עורך דין לתעבורה מציל מפסילות רישיון נהיגה ומונע עונשי מאסר בפועל
לא מתייצבים למשפט תעבורה מבלי להיות מיוצגים על ידי עורך דין תעבורה
דיני התעבורה קובעים כי לאזרחים בעלי רישיון זר מותר לנהוג בארץ הקודש רק למי ששהו מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתם האחרונה לישראל. כמובן שהרכב צריך להיות מותאם לדרגת רישיונם ובלבד שנתקיימו תנאי הגיל הנדרשים, אחרת הם עלולים לקבל דוח תעבורה מהשוטר שיעכב אותו לבדיקת רישיונות.
דיני התעבורה קובעים כי מי שלא החזיק ברישיון נהיגה ישראלי צריך לעמוד בתנאים הבאים לשם המרת רישיונו: הצגת רישיון נהיגה זר בתוקף שהוצא לפחות שישה חודשים לפני הכניסה ארצה ותקף ליום הכניסה לארץ, הצגת דרכון להוכחת הכניסה לישראל והשהייה בחו"ל בתקופת הנהיגה ברישיון הזר, ביצוע בדיקות ראייה ובדיקות כלליות, עמידה בהצלחה במבחן שליטה ברכב. במקום הצגת דרכון ניתן להציג אישור כניסות ויציאות מאת משרד הפנים.
דיני התעבורה קובעים כי לשם המרת רישיון למי שהחזיק בעבר ברישיון נהיגה ישראלי יש להציג רישיון נהיגה זר בר תוקף, וכן להציג דרכון להוכחת הכניסה לישראל ושהייה בחול, ולבצע בדיקות ראייה ובדיקות כלליות, וכן להוכיח רצף רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים לפחות לפני כניסתו ארצה. לאחר כל האישורים יקבל הנהג רישיון נהיגה ישראלי ללא מבחני תעבורה.
על פי דיני התעבורה, כאשר דרגתהרישיון הזר נמוכה מדרגת הרישיון הישראלי לא ניתן לבצע המרה אלא לדרגה המקבילה לרישיון הזר. על המבקש לעמוד בכל התנאים כמבקש ישראלי.
לצורך עריכת חיפוש ללא צו של בית המשפט יש צורך בהקניית סמכות מפורשת בחיקוק.
שוטר מוסמך לערוך חיפוש ללא צו בכל בית ובכל מקום אחר באחד מהמקרים הבאים: א) יש לו יסוד סביר להניח שמבצעים שם עבירה מסוג פשע או שפשע בוצע שם זה מקרוב, או שבוצעה או מבוצעת שם עבירה מסוג עוון על פי פקודת הסמים המסוכנים. ב) תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה. ג) אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה. ד) השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר.
חיפוש על פי צו שופט בפלילי ותעבורה
בית משפט שלום ובית משפט מחוזי מוסמכים ליתן צו חיפוש.
הבקשה לצו חיפוש צו תכלול: א) המקום בו מבקשים לערוך חיפוש. ב) שם החשוד. ג) החשד. ד) לצורך מה החיפוש נחוץ והחפצים אותם מבקשים לתפוס.
הצו יינתן כאשר החיפוש נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך חקירה או המשפט, או כאשר יש מקום להניח כי המקום משמש לאחד מאלה: א) להחסנת או מכירת חפץ גנוב. ב) להחסנת או שמירת חפץ שנעברה בו עבירה. ג)להחסנת או שמירת חפץ ששימש או ישמש למטרה לא חוקית, או כאשר יש יסוד להניח שנעברה עבירה או מתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא במקום.
סמכויות שוטר המבצע צו חיפוש בפלילי ותעבורה
עריכת חיפוש בבית או במקום.
לתפוס כל חפץ המתואר בצו, או חפץ שנראה כי נעברה בו עבירה או שמתכוונים לעבור בו עבירה.
לעצור כל אדם הנמצא בבית או במקום הנחזה כמי שיש לו חלק בעבירה שנעברה או מתכוונים לעבור בחפץ.
חדירה לחומר מחשב
חדירה לחומר מחשב הוא בגדר חיפוש וצריך צו שופט המציין ב
במידה ומידת רשלנותו של הנאשם בגרימת תאונה קטלנית הינה גבוהה יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי באשמת הריגה, כאשר העונש שנקבע על עבירה זו עומד על עד 20 שנות מאסר.
תפקידו של עורך הדין לתעבורה במקרים כאלה לנסות ולשנות את סעיף האישום לגרימת מוות ברשלנות, כאשר העונש בגין סעיף זה הינו עד 3 שנות מאסר.
בתיק 8025/08 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של הריגה בשל כך שנסע בעודו שיכור, איבד את השליטה על מכוניתו שסטתה לנתיב הנגדי פגעה במעקה הבטיחות והמשיכה להתדרדר לתהום מטה. כתוצאה מהתאונה הקשה נהרגה חברתו של אחיו של הנאשם ואילו שאר הנוסעים נחבלו. לאור העובדה כי אחיו של הנאשם התאבד זמן קצר לאחר התאונה על רקע מות אהובתו והתאונה הקשה, הסכימה התביעה להגיע להסדר בו תוקן סעיף האישום מהריגה לגרימת מוות ברשלנות וכן סוכם כי העונש לא יפחת מ- 8 חודשי מאסר בפועל ולא יעלה על שנה וחצי. באשר לשאר הרכיבים סוכם כי כל צד יטען חופשי. התביעה ניסתה לשכנע את בית המשפט להטיל על הנאשם את העונש המרבי במסגרת הסדר הטיעון וזאת לאור רשלנתו הגבוהה, ואילו ההגנה ביקשה כי יוטל העונש הקל ביותר האפשרי בנסיבות העניין ובמסגרת ההסדר לאור הנסיבות המאוד מיוחדות ולאור הודאתו המיידית ולקיחת האחריות של הנאשם. יש לציין כי הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם שהמליץ כי העונש אף ירוצה בעבודות שירות. בית המשפט שקל את השיקולים השונים לקולא ולחומרא ובסופו של דבר גזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 8 חודשים ופסילה לתקופה של 7 שנים שתחל מיום השחרור מהכלא.
יש לזכור:
עורך דין לתעבורה מציל נאשמים מעונשי מאסר ומעונשי פסילה
החוק רואה נהג המסרב לבצע בדיקת שכרות כנהג הנוהג בשכרות וזאת בתנאי שהשוטרים מזהירים את הנהג כי במידה ויסרב לבדיקה הוא ייחשב כנהג הנוהג בשכרות. כלומר האזהרה היא תנאי בל יעבור לתוקפה של החזקה.
בתיק 5097-08 הואשם נהג כי נהג בתאריך 16/11/07 בשעה 00:24 מראש העין לכיוון כביש 444 לדרום, ומשנדרש לבצע בדיקת שכרות סרב, ולכן למעשה נהג בשכרות. המשפט התנהל בבית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, כאשר מברור העובדות התגלה כי השוטר שהיה אמור להסביר לנאשם את ההליך ואת משמעות הסירוב מילא רק דף אחד מתוך שני דפים שיש למלא לנהג המסרב לבצע בדיקת שכרות. הדו" כמובן גם לא נחתם על ידי הנאשם. כמו כן, הרושם שהתקבל הוא שלא הייתה דרישה ברורה מהנאשם לבצע בדיקת נשיפה, ובודאי שלא ניתן הסבר לגבי משמעות הסירוב. בית המשפט לתעבורה קבע כי התביעה לא הוכיחה במידה הנדרשת במשפט פלילי את הדרישות ההכרחיות לגבי סירוב להיבדק בדיקת שכרות. מאחר ודוח המאפיינים נמצא תקין, למעט ריח של אלכוהול שנדף מפיו של הנאשם, זיכה בית המשפט לתעבורה את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות.
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' קורא לנהגי ישראל לנסוע בזהירות.
נהגים מוזמנים לחקירת משטרה בתחום התעבורה בעיקר כאשר הם נמצאו מעורבים בתאונות דרכים או כשהם נוהגים בזמן פסילה, ומתוחקרים במקום האירוע בעבירות של נהיגה בשכרות.
חוק סדר הדין (חקירת חשודים) מסדיר את נושא חקירת החשודים על ידי המשטרה.
החקירה המשטרתית בעקבות עבירת תעבורה צריכה להיעשות במסגרת הבאה:
חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה.
אין להשתמש באמצעים פסולים השוללים מאדם את יכולתו לעשות שימוש בשתי זכויות היסוד הבאות: זכות השתיקה, זכות ההיוועצות בעורך דין.
שוטר החוקר אדם החשוד בביצוע עבירת תעבורה יזהירו תחילה כי אין הוא חייב לומר דבר העלול להפלילו, וכל דבר שייאמר יירשם ויוכל לשמש ראיה נגדו, וכי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.
פגיעה בזכות להיוועץ עם עורך דין אינה בהכרח פוסלת הודיה שמסר הנחקר, אולם בנסיבות מסוימות עשויה להפחית את משקלה במשפט התעבורה.
חקירת חשוד חייבת להיות מתועדת אך ורק באחת מהדרכים הבאות: תיעוד חזותי, תיעוד קולי, תיעוד בכתב.
תיעוד בכתב של חקירת החשוד יכלול את עיקר חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי דברים, שנעשו בין החוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה.
התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת החשוד בעבירת תעבורה או סמוך לה ככל האפשר.
התיעוד צריך להיעשות בשפה שבה התנהלה החקירה.
חקירת חשוד תתנהל בתחנת המשטרה, חוץ משני מקרים: אם סבר השוטר שלא ניתן לנהל את החקירה בתחנה או שיש צורך ענייני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה, וכן במקרה בו הקצין הממונה סבר כי קיים צורך ענייני בחקירת החשוד מחוץ לתחנה.
העונש בגין גרימת תאונת דרכים שהביא למותו של אדם עקב רשלנות הנהג הינו עד 3 שנות מאסר. תפקידו החשוב של עו"ד תעבורה הוא לשכנע את בית המשפט לתעבורה כי הרכיב של עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, ולשם כך כמובן אסור שעונש המאסר יעלה על תקופה של 6 חודשים.
בתיק שנדון לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב הורשע הנהג על פי הודאתו בגרימת מותו של הולך רגל כתוצאה מנסיעתו לאחור ופגיעתו בו בעת שחצה את הכביש במעבר החצייה. המנוח לא נפטר מייד אלא 8 חודשים לאחר התאונה.
התביעה ביקשה להטיל על הנאשם עונש הטומן בחובו עונש מאסר בפועל בבית הכלא וזאת לאור רמת רשלנותו בתאונה. התביעה הגישה לבית המשפט לתעבורה 11 פסקי דין התומכים בעמדתם לעונש.
מצד שני, ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן בכך שהעונש ירוצה בעבודות שירות. לדעת ההגנה זהו העונש המתאים וזאת לאור העובדה שמדובר בנאשם שעברו התעבורתי כמעט ללא רבב וכן לאור כך שרמת רשלנותו לא הייתה גבוהה וכי המנוח נפטר לא רק כתוצאה מהתאונה אלא גם בשל מצבו הרפואי עובר לתאונה. ההגנה צירפה 41 פסקי דין התומכים בעמדתם העונשית.
בית המשפט לתעבורה קיבל את עמדת ההגנה בעודו מציין כי פסקי הדין שהוגשו מטעם התביעה אינם תואמים את המצב בתיק בו עסקינן, שכן באף אחד מהם לנאשם אין עבר תעבורתי תקין לחלוטין.
לאחר כל זאת, גזר בית המשפט לתעבורה על הנאשם צו לעבודות שירות לתקופה של 6 חודשים, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של 6 שנים וקנס בסך 4,000 ₪. בית המשפט לתעבורה ציין כי אין זה המקרה בו יש לחייב את הנאשם לשלם פיצויים למשפחת המנוח. לשם כך יש ביטוח.
נא לזכור:
עו"ד תעבורה יכול להציל מעונשי מאסר בפועל ומעונשי פסילה
עורך דין לתעבורה הינו דמות מפתח במשפט התעבורה
עורך דין לתעבורה הוא ההבדל בין הצלחה לכשילון בתיק התעבורה
מכאן, ברור שלא הולכים למשפט תעבורה בלי "להצטייד" בעו"ד תעבורה
העונש בגין נהיגה בשכרות הינו, בין היתר, פסילה שלא תפחת משנתיים. בתיקון מס' 72 לפקודת התעבורה, שנעשה בשנת 1995, נקבע בסעיף 39א' לפקודה עונש מינימום של פסילת רישיון נהיגה למי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיף 62(3): "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו בנוסף לכל עונש אחר פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקפה שלא תפחת משנתיים… אולם רשאי בית משפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין להורות על פסילה קצרה יותר".
ישנם שתי דרכים בהם עו"ד תעבורה יכול להביא לעונש מקל:
השגת הסדר טיעון מקל. עו"ד התעבורה יציג בפני התביעה את הקשיים והליקויים שבראיות לאחר שצילם את החומר ועבר עליו היטב. ישנה חשיבות כמובן גם לרמת האלכהול המיוחסת לנאשם,לעברו התעבורתי, ולנסיבות אישיות מיוחדות.
עו"ד התעבורה ינסה לשכנע את בית המשפט לתעבורה לחרוג מעונש המינימום וליצביע על נסיבות מיוחדות לשם כך. בתיק ע"פ 40335/07 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי ניתן להביא נתונים אלה בחשבון השיקולים להפחתת תקופת הפסילה ואיזונה ברכיבי עונש אחרים:
א. עבר תעבורתי נקי,
ב. רמה נמוכה של אחוז האלכוהול בדם או באויר נשוף מעל הרמה שנקבעה בדין
ג. נסיבות אישיות מיוחדות.
בתיק 13188/06 מצא בית המשפט לתעבורה את אותן "נסיבות מיוחדות" דווקא בהתנהגות השוטר שארב לנהג עד שיסיים לדבר בפלאפון וינהג במכוניתו, ורק אז עצר אותו וערך לו בדיקת שכרות שבגינה רשם לו את הדו"ח. בית המשפט סבר כי התנהגות השוטר אינה הולמת: "אציין כי השוטר יכל לדעתי לקחת את המפתחות מהנאשם, או להורות לו לנעול את המכונית או להתרחק ממנה… במקום זאת העדיף השוטר לארוב לנאשם ולהמתין שהלה ייחטא". לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין זה המקום להטיל את עונש המינימום, אלא ניתן להסתפק ב- 11 חודשי פסילה.
זכרו תמיד, עורך דין תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה של הנאשם.
הפרטים אותם חובה לכלול בכתב אישום המוגש לבית המשפט לתעבורה:
שם בית המשפט לתעבורה שאליו מוגש כתב האישום מבחינת סמכות מקומית ועניינית.
ציון מדינת ישראל כמאשימה.
פרטי הנאשם ומענו לרבות תעודת זהות.
תיאור העובדות המהוות את עבירת התעבורה. סיפור העובדות חייב להציג את כל מרכיבי העבירה המיוחסת לנאשם. חובה לציין בכתב האישום את המקום והזמן של האירוע, שכן הם נחשבים לחלק מיסודות העבירה שנטל הוכחתם על התביעה. בכך מאפשרים לנאשם להעלות טענת אליבי אם הוא יכול להוכיח כי הוא נמצא בשעת האירוע בכלל במקום אחר. נסיבות מחמירות חקוקות יש לציין באופן מפורש בפרשת העובדות, לשם הרשעה לפיהן. כאשר התביעה מבקשת להסתמך על הוראת חקיקה המחמירה בעונש, יש להפנות אליה במפורש.
הוראות החיקוק לפיו מואשם הנאשם. יש לציין כי אסור לכלול בכתב האישום את רשימת הרשעותיו הקודמות של הנאשם. במקרה ומדובר בעבירה אשר יסוד מיסותיה או קיומן של הרשעות קודמות ניתן לציין אותן.
שמות עדי התביעה. התביעה לא תוכל להזמין למשפט התעבורה את העדים אשר אינם מופיעים ברשימה, אלא אם תתקן את כתב האישום. לאחר כי לאחר תחילת המשפט תיקון כתב האישום מצריך אישור של בית המשפט. עורך הדין של הנאשם רשאי ברשות בית המשפט להזמין עדים שנכללו ברשימה והתביעה לא זימנה אותם לעדות ולחקור אותם בחקירה ראשית כאילו הייתה חקירה נגדית. כאשר התביעה אינה מזמינה את כל העדים שברשימה הדבר
