העונש בגין נהיגה בשכרות הינו, בין היתר, פסילה שלא תפחת משנתיים. בתיקון מס' 72 לפקודת התעבורה, שנעשה בשנת 1995, נקבע בסעיף 39א' לפקודה עונש מינימום של פסילת רישיון נהיגה למי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיף 62(3): "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו בנוסף לכל עונש אחר פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקפה שלא תפחת משנתיים… אולם רשאי בית משפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין להורות על פסילה קצרה יותר".
ישנם שתי דרכים בהם עו"ד תעבורה יכול להביא לעונש מקל:
השגת הסדר טיעון מקל. עו"ד התעבורה יציג בפני התביעה את הקשיים והליקויים שבראיות לאחר שצילם את החומר ועבר עליו היטב. ישנה חשיבות כמובן גם לרמת האלכהול המיוחסת לנאשם,לעברו התעבורתי, ולנסיבות אישיות מיוחדות.
עו"ד התעבורה ינסה לשכנע את בית המשפט לתעבורה לחרוג מעונש המינימום וליצביע על נסיבות מיוחדות לשם כך. בתיק ע"פ 40335/07 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי ניתן להביא נתונים אלה בחשבון השיקולים להפחתת תקופת הפסילה ואיזונה ברכיבי עונש אחרים:
א. עבר תעבורתי נקי,
ב. רמה נמוכה של אחוז האלכוהול בדם או באויר נשוף מעל הרמה שנקבעה בדין
ג. נסיבות אישיות מיוחדות.
בתיק 13188/06 מצא בית המשפט לתעבורה את אותן "נסיבות מיוחדות" דווקא בהתנהגות השוטר שארב לנהג עד שיסיים לדבר בפלאפון וינהג במכוניתו, ורק אז עצר אותו וערך לו בדיקת שכרות שבגינה רשם לו את הדו"ח. בית המשפט סבר כי התנהגות השוטר אינה הולמת: "אציין כי השוטר יכל לדעתי לקחת את המפתחות מהנאשם, או להורות לו לנעול את המכונית או להתרחק ממנה… במקום זאת העדיף השוטר לארוב לנאשם ולהמתין שהלה ייחטא". לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין זה המקום להטיל את עונש המינימום, אלא ניתן להסתפק ב- 11 חודשי פסילה.
זכרו תמיד, עורך דין תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה של הנאשם.
הפרטים אותם חובה לכלול בכתב אישום המוגש לבית המשפט לתעבורה:
שם בית המשפט לתעבורה שאליו מוגש כתב האישום מבחינת סמכות מקומית ועניינית.
ציון מדינת ישראל כמאשימה.
פרטי הנאשם ומענו לרבות תעודת זהות.
תיאור העובדות המהוות את עבירת התעבורה. סיפור העובדות חייב להציג את כל מרכיבי העבירה המיוחסת לנאשם. חובה לציין בכתב האישום את המקום והזמן של האירוע, שכן הם נחשבים לחלק מיסודות העבירה שנטל הוכחתם על התביעה. בכך מאפשרים לנאשם להעלות טענת אליבי אם הוא יכול להוכיח כי הוא נמצא בשעת האירוע בכלל במקום אחר. נסיבות מחמירות חקוקות יש לציין באופן מפורש בפרשת העובדות, לשם הרשעה לפיהן. כאשר התביעה מבקשת להסתמך על הוראת חקיקה המחמירה בעונש, יש להפנות אליה במפורש.
הוראות החיקוק לפיו מואשם הנאשם. יש לציין כי אסור לכלול בכתב האישום את רשימת הרשעותיו הקודמות של הנאשם. במקרה ומדובר בעבירה אשר יסוד מיסותיה או קיומן של הרשעות קודמות ניתן לציין אותן.
שמות עדי התביעה. התביעה לא תוכל להזמין למשפט התעבורה את העדים אשר אינם מופיעים ברשימה, אלא אם תתקן את כתב האישום. לאחר כי לאחר תחילת המשפט תיקון כתב האישום מצריך אישור של בית המשפט. עורך הדין של הנאשם רשאי ברשות בית המשפט להזמין עדים שנכללו ברשימה והתביעה לא זימנה אותם לעדות ולחקור אותם בחקירה ראשית כאילו הייתה חקירה נגדית. כאשר התביעה אינה מזמינה את כל העדים שברשימה הדבר
בדיקת נשיפה ניתן לעשות באופן אקראי, אולם בדיקת דם ניתן לערוך רק כאשר יש חדש סביר לשכרות או כאשר הנהג נמצא מעורב בתאונת דרכים. לגבי האפשרויות של בדיקת דם לגילוי שכרות ניתן ללמוד מתיק התעבורה הבא שנדון בפני בית המשפט לתעבורה בתל אביב: הנהג הואשם כי סרב לבצע בדיקת דם לצורך קביעה אם הוא שיכור או אם לאו למרות שהוסברה לו המשמעות המשפטית. שני הצדדים הסכימו כי הנאשם נלקח לבדיקת נשיפה אקראית אשר לא הצליחה מסיבות אובייקטיביות. לאחר שכשל בביצוע הבדיקה נדרש לבצע בדיקת דם וסרב. לטענת המאשימה הנהג אשם במיוחס לו שכן לא ניתן להתחמק מבדיקת דם לגילוי שכרות באמצעות טענה סתמית של פחד ממחטים במיוחד כאשר מוסבר לו המשמעות המשפטית של כך. לטענת ההגנה לא הייתה סמכות לשוטרים לדרוש מהנאשם בדיקת דם, שכן בדיקת הנשיפה הייתה אקראית, מבחני המאפיינים שנערכו לו במקום נמצאו תקינים ולא הייתה כל אינדיקצייה לשכרות, כמו כן לא בדקו אותו כלל באמצעות שקית הנשיפון שיכלה להעלות חשש כי הוא אכן שיכור. כמו כן נטען כי לא הוסברה לנאשם המשמעות המשפטית של הבדיקה. בית המשפט לתעבורה קיבל את הטענה כי לא התגבש חשד סביר לשכרות המצדיק דרישה לעבור בדיקת דם. בי המשפט לתעבורה קבע כי השוטרים יכלו לפחות לעשות לנאשם בדיקת נשיפון לפני דרישתם. העובדה כי נדף מהנאשם ריח של אלכוהול וכי עיניו אדומות עדיין לא מגבשות חשד סביר לשכרות, במיוחד לאור העובדה כי נטל אנטיביוטיקה בעת האירוע. מאחר ולא היה מקום לדרוש מהנאשם בדיקת דם, זוכה הנאשם מהמיוחס לו מחמת הספק. זכרו תמיד: עורך דין תעבורה
עשוי להציל את רישיון הנהיגה שלכם הוא דמות מפתח במשפט התעבורה לא מתייצבים למשפט תעבורה ללא עו"ד תעבורה עורך דין לתעבורה דואג שרישיון הנהיגה של לקוחו יישאר אצלו בכיס ולא במזכירות בית המשפט לתעבורה.
העונש בגין עבירה של נהיגה בשכרות הינו פסילה לתקופה שלא תפחת משנתיים. אולם יש לזכור כי לבית המשפט לתעבורה ישנה סמכות להטיל עונש קל יותר כאשר ישנן נסיבות מיוחדות אותן עליו לציין בפסק הדין.
דרך המלך להשגת עונש מופחת הינה להגיע להסדר טיעון מקל. כדי להשיג הסדר מקל יש צורך להצביע בפני גורמי התביעה על פגמים בראיות. במידה ולא מצליחים להגיע להסדר ניתן לטעון חופשי במסגרת שלב גזר הדין בפני בית המשפט לתעבורה ולנסות לשכנע אותו שלא יטיל את עונש פסילת המינימום, בדיוק כפי שנעשה בתיק 30871/08. בתיק זה הנאשם הודה בעובדות כתב האישום אשר ייחסו לו עבירה של נהיגה בשכרות בכמות של 545 מק"ג. התביעה ביקשה כי העונש לא יופחת משנתיים פסילה בפועל, ואילו הנאשם ביקש שיוטל עליו עונש פסילה מצומצם, וזאת לאור עברו התעבורתי התקין (שתי עבירות מסוג ברירת משפט בחמש שנות נהיגה), נסיבות אישיות מיוחדות, וכן לאור העובדה כי צלח את מבחן המאפיינים שנעשה לו במקום,דבר המעיד על כך שהוא סבר לתומו כי הוא כשיר לנהיגה. בית המשפט לתעבורה התרשם לחיוב מהנאשם וראה במקרה מעידה חד פעמית. לאור זאת, גזר עליו את העונשים הבאים: פסילה בפועל לתקופה של 320 ימים, פסילה על תנאי, קנס בסך 1,500 והטלת התחייבות שלא לבצע שוב את העבירה של נהיגה בשכרות.
לאור גזר דינו של בית המשפט לתעבורה הנאשם לא הצטרך לעבור שוב מבחן מעשי ומבחן תיאוריה מטעם משרד הרישוי.
זכרו תמיד:
עורך דין תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלכם.
עורך דין תעבורה הוא דמות המפתח להצלחה במשפט התעבורה.
העונש שיוטל, אם בכלל, על נאשם הניצב בפני משפט תעבורה תלוי במספר גורמים:
חומרת העבירה – העונש הינו מידיתי. ככל שהעבירה חמורה יותר כך יוטל עונש חמור יותר. כך לדוגמא, נהג שנתפס נוסע במהירות 180 קמ"ש כמובן צפוי לעונש כבד יותר מאשר נהג הנוסע במהירות של 140 קמ"ש. גם המזל משחק תפקיד. ראשית כל ישנם נהגים שמבצעים עבירות תעבורה אך אינם נתפסים. בנוסף לכך לעיתים חומרת העבירה נקבעת לפי התוצאות והדברים יפים במיוחד לתאונות דרכים. ככל שהפגיעות חמורות יותר יוטל על הנאשם עונש כבד יותר. כך למשל, אם אתרע מזלו של הנהג והוא פוגע דווקא בזקנה שחצתה את הכביש סביר להניח שהיא תיפגע בצורה קשה יותר מאשר גבר צעיר והעונש יוטל בהתאם.
עבר תעבורתי – התביעה מביאה למשפט התעבורה את גיליון הרשעות התעבורה של הנאשם, ומביאה אותו כמובן לידיעת בית המשפט. לעניין זה, חשוב אם מדובר בעבירה חוזרת ונשנית או אם לאו. גם אם לא מדובר בעבירה חוזרת התביעה נוהגת לומר כי הנהג צבר עבירות מכל קשת עבירות התעבורה כך שגם אם לא מדובר בעבירה חוזרת אין בכך משום הקלה. אם מדובר בעבירה קלה יחסית ועברו של הנאשם תקין בשנים האחרונות – ניתן אף להמיר את הדו"ח לאזהרה, כך גם במקרים של דוחות מסוג הזמנה למשפט.
נסיבות המקרה – לעיתים ישנן נסיבות מקלות לביצוע העבירה. כך לדוגמא, יש הבדל בין נהג הנוסע בזמן פסילה בדרך עפר צדדית, לבין נהג הנוסע בזמן פסילה בדרך ראשית. כך גם יש הבדל בין נהג הנוסע במהירות מופרזת בעיר בכביש בעל מאפיינים של כביש מהיר לבין נהג הנוסע במהירות מופרזת בעיר בדרך צרה באמצע העיר כאשר כל שני מטרים יש מעבר חצייה.
נסיבות אישיות מיוחדות – בתי המשפט לתעבורה והתביעה מתחשבים לעניין העונש בנאשמים הסובלים מבעיות אישיות מיוחדות – כמו מצב בריאותי קשה וכיוצ"ב.
פגמים בראיות – בכוחם של הפגמים המתגלים בתיק להביא לעונש מקל, או לעיתים לזיכוי הנאשם ולו מחמת הספק. כאן נכנס לתמונה עורך דין תעבורה שצריך למצוא את הפגמים לאחר צילום חומר הראיות ובכך להביא להסדר טיעון מקל או לניהול משפט שבסופו לקוחו ימצא זכאי.
מותב בית המשפט לתעבורה – לעיתים הדין הולך אחר הדיין. ישנם שופטים מקלים יותר ומקלים פחות.
הנאשם – אם הוא בוחר לייצג את עצמו לבד כדי לחסוך כסף, סביר להניח שהוא ישלם על כך מאוחר יותר במשפט התעבורה עצמו. אם הוא בוחר להיות מיוצג על ידי עורך דין תעבורה סיכוייו לצאת בזול מהמשפט גדלים לעין שיעור.
החוק רואה בנהג המסרב לבצע בדיקת שכרות כמי שנוהג בשכרות, אם הוא הוזהר לגבי המשמעות המשפטית של סירובו. החוק מתיר לערוך בדיקת נשיפה אקראיות לנהגים גם ללא חשד לשכרות באמצעות מכשיר הינשוף. בדיקת דם היא פולשנית יותר ולכן ניתן לערוך בדיקה כזו רק כאשר הנאשם נמצא מעורב בתאונת דרכים או כאשר ישנו חשד סביר לכך שהוא שיכור על פי התנהגותו.
בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב עלתה השאלה באילו תנאים ניתן לדרוש בדיקת דם.
בתיק המדובר, הנהג הואשם בכך שסרב לבצע בדיקת דם למרות שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הדברים. שני הצדדים הסכימו כי הנאשם נעצר לבדיקת שכרות אקראית, נתבקש לבצע בדיקת נשיפה אשר נכשלה בשל חוליו ומסיבות אובייקטיביות.
התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם בשל סירובו לבצע בדיקת דם לאחר שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב. מנגד, טענה ההגנה כי לא היה בכלל חשד סביר לשכרות ולכן הדרישה לבצע בדיקת דם הייתה בלתי מוצדקת בנסיבות העניין. מאחר והנאשם נעצר לבדיקה אקראית ומאחר וצלח את מבחני המאפיינים שנערכו לו במקום לא נמצאה כל אינדיקציה לשכרות ולכן לשוטרים לא הייתה סמכות לדרוש ממנו לבצע בדיקת דם. העובדה כי לא בוצעה לנאשם בדיקה בנשיפון מוכיחה כי לשוטרים לא הייתה כל אינדיקציה לשכרות. בית המשפט לתעבורה קיבל טענה זו, מאחר ולדעתו ריח האלכהול שניגר מהנאשם ועיניו האדומות עדין אינם מלמדים על חשד סביר לשכרות, במיוחד כאשר הנאשם השתמש באנטיביוטיקה באותו היום.
אשר על כן, זוכה הנאשם מהמיוחס לו.
נא לזכור:
עו"ד תעבורה הוא המפתח להצלחה גדולה בתיק תעבורה
עורך דין תעבורה עשוי להציל את רישיון הנהיגה שלך
לא מגיעים למשפט תעבורה בלי להתכונן קודם ובלי ייצוג של עורך דין תעבורה
משפט תעבורה בלי עורך דין תעבורה זה כמו מסעדה בלי טבח
כבר בפגישה הראשונה הלקוחות שואלים אותי מה מצבם המשפטי ואיזה עונש הם אמורים לקבל בגין עבירה של נהיגה בשכרות. על פי כמות האלכהול המיוחסת להם בכתב האישום ובהתאם לעברם התעבורתי כבר אפשר לקבל תמונה כללית על המצב בתיק. אולם, אני מסביר לכולם כי כל מקרה ייבחן לגופו וכי המרכיב החשוב ביותר הוא חומר הראיות שבתיק. רק לאחר שאני מצלם ולומד את חומר הראיות אני יכול לקבל תמונה שלמה יותר ונכונה יותר.
הדבר דומה מאוד למשחק קלפים, בו לא יודעים איזה קלפים יחולקו במהלכו. רק אחרי שמקבלים את הקלפים לידיים ניתן לפתח אסטרטגיה ולהצהיר הצהרות. עורך דין תעבורה טוב יודע איך לשחק עם הקלפים שניתנו לידיו האמונות והוא ימצא את הפגמים שבתיק חיש מהר.
אם הוא קיבל לידיו קלפים חזקים, בדמות פגמים חמורים בתיק, אז הוא יכפור במיוחס בכתב האישום וינהל הוכחות במטרה להשיג זיכויי למרשו.
אם הוא קיבל קלפים בינוניים, בדמות פגמים שאינם כל כך משמעותיים ויורדים לשורשו של עניין, אז הוא ינסה לסיים את התיק במסגרת הסדר טיעון מקל.
אם הוא קיבל לידיו קלפים חלשים, בדמות דו"ח חזק ותקין, אז הוא יבין כי אין כלטעם לנהל משפט, מאחר ובסופו של דבר אם מרשו ימצא אשם – בית המשפט ימצה עימו את הדין. במקרה מעין זה הדרך הטובה ביותר היא לסיים את התיק במסגרת הסדר מקל בעיקר על סמך עבר תעבורתי תקין ונסיבות אישיות מיוחדות.
מניסיוני אוכל לומר בפה מלא כי כמעט בכל תיקי השכרות ישנם פגמים כלשהם. בחלקם פגמים קטנים ובחלקם פגמים מהותיים יותר. לעורך דין תעבורה תפקיד מרכזי במשחק הקלפים. הוא צריך למצוא את הפגמים ולהציגם בפני התביעה כדי להשיג הסדר נוח או להציגם בפני בית המשפט לתעבורה במטרה להשיג זיכויי למרשו.
נאשם ללא ייצוג משפטי מוצא עצמו מחוץ למשחק, שכן אין הוא יודע בכוחות עצמו למצוא את הפגמים ולהוכיחם בבית המשפט (לרוב נאשמים אינם יודעים אפילו כי זכותם לצלם את חומר החקירה נגדם). זו הסיבה ששופטי תעבורה בעצמם ממליצים לנאשמים שאינם מיוצגים (בשלב ההקראה) לפנות לעורכי דין לתעבורה לשם ייצוג נאות ומועיל בתיק השכרות. אין ספק שנאשם שמתמודד לבד עם התיק עלול לקבל עונש שעורך דין לתעבורה יכול למנוע.
סעיף 192 לחוק העונשין הפלילי קובע כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".
בתיק פלילי 20597/07 הודה הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק הפלילי. מכתב האישום עולה כי הנאשם אמר למאבטחי בית המשפט בבאר שבע בזו הלשון: "נסגור אתכם חשבון אחרי המשפט, מישהו פה ישלם את המחיר, אתם תסבלו". בהסדר הטיעון סוכם כי התביעה תעמוד על הרשעה בעוד ההגנה תבקש כי שירות המבחן יערוך תסקיר ויבחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם. שירות המבחן ביקש להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 240 שעות.
בית המשפט בחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם לפי הפרמטרים הבאים:
האם מדובר בעבירה יחידה או ראשונה של הנאשם – התשובה לכך חיובית, שכן לנאשם אין כל עבר פלילי, ומאז האירוע לא עבר עבירות נוספות.
חומרת העבירה והנסביות בהן בוצעה – מבלי להקל ראש בדברים, נוסח האיום אינו חמור באופן יחסי ונראה כי נולד עדנא דרתחא.
הקשר בין העבירה הפלילית לתפקידו ומעדו – אין כל קשר בין העבירה לעבודתו כמאבטח במקום אחר.
מידת הפגיעה של העבירה באחרים – הפגיעה במאבטחים לא הייה חמורה.
הסבירות שהנאשם יעבור עבירה נוספת – הסבירות נמוכה, שכן מדובר במעידה חד פעמית
לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין זה המקרה המתאים להכתים את הנאשם בביצוע עבירה פלילית, ולכן לא הרשיע אותו, אלא הטיל עליו לבצע 140 שעות של"צ בלבד.
הנהג הואשם בעיברה של נהיגה בשכרות בכך שנסע בכביש 5 לכיוון מזרח בשעה 05:30 לפנות בוקר כשהוא בגילופין. הנאשם כפר במיוחס לו והשוטרים זומנו להעיד בפני בית המשפט לתעבורה. השוטר שרשם את הדו"ח לנהג העיד כי קיבל הודעה בקשר שרכב עומד בנתיב הימיני בין צומת גלילות לצומת הכפר הירוק.
הוא הגיע למקום וראה את הנאשם יושב בכיסא הנהג. הנאשם טען בפניו שהוא נסע מהרצליה לכיוון ביתו בפתח תקוה ועצר בדרך כי לא הרגיש טוב. השוטר ערך לנהג בדיקה באמצעות שקית הנשיפון ומאחר והבדיקה הייתה חיובית הוא לקח אותו כדי שייבדק במכשיר הינשוף במשטרת בית דגן. תוצאות הבדיקה הראו על כמות של 455 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף שנתגלו בגופו של הנהג. השוטר הוסיף בעדותו כי לא ראה את הנאשם נוהג ברכב וכי ברגע שהוא ניגש אליו הרכב דמם והוא העיר אותו משנתו.
השוטרת שרשמה את דוח העיכוב העידה כי הנאשם ישן במכוניתו וכי המכונית הייתה מקולקלת ולא כשירה לנסיעה.
השוטר שערך את בדיקת הנשיפה עצמה העיד כי שני השוטרים הביאו את הנאשם לתחנה והוא ווידא כי הנאשם לא שתה או הקיא או עישון 15 דקות לפני בדיקת השכרות.
השוטר שערך בדיקת תקינות תקופתית למכשיר הינשוף העיד בפני בית המשפט על הבדיקה שערך וטען כי הוא בדק את המכשיר על פי הנהלים ומצא כי המכשיר תקין להפעלה ולאכיפת עבירת נהיגה בשכרות.
מטעם ההגנה העידו הנאשם וחברו. שניהם העידו כי הם הגיעו למועדון בהרצליה כאשר החבר נוהג ברכב מאחר והנאשם שתה משקאות חריפים ולא נמצא כשיר לנהיגה. לאחר מכן התגלה תקלה ברכב לכן הם עצרו בצד הדרך והחבר יצא מהרכב כדי להשיג כבלים להתנעה. בינתיים עבר הנאשם למושב הקדמי מבלי יכולת כלל לנהוג ברכב שהתקלקל. הנאשם הודה שאמר לשוטר כי הוא זה שנהג, אך עשה זאת מכיוון שהיה בלחץ ולא רצה לסבך את חברו על כך שהחנה את הרכב בשולי הכביש.
בית המשפט לתעבורה התרשם כי הנאשם נמצא בגילופין אך קיים ספק רב אם הוא בכלל נהג ברכב שכן אף אחד מהשוטרים לא ראה אותו נוהג ברכב ומצד שני גרסתו של הנאשם כי חברו הוא זה שנהג ברכב לא נסתרה. זו הסיבה שהחליט בית המשפט בסופו של דבר לזכות את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות.
בגין עבירה של נהיגה בשכרות מוסמך קצין משטרה לפסול לנהג את רישיון הנהיגה לתקופה של חודש ימים וכן להשבית את הרכב בה בוצעה העבירה לתקופה דומה. השוטר במקום הוא זה שנותן את ההזמנה לנהג להתייצב לשימוע והוא זה שמחליט למעשה אם השימוע יתבצע לעניין רישיון הנהיגה בלבד או גם לעניין השבתת הרכב.
במידה והקצין החליט לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה ואולי גם להשבית את הרכב ניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול פסילה מנהלית וכן בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב. הבקשה תידון כשבוע לאחר הגשתה במזכירות בית המשפט לתעבורה.
הסיכויים להחזר הרישיון הם נמוכים למדי שכן עסקינן בעבירת תנועה חמורה של נהיגה בשכרות, אולם באשר להחזרת הרכב הסיכויים יותר גבוהים במיוחד אם מדובר ברכב שבעליו אינו מי שביצע את העבירה.
בתיק 5255-25-09 הגיש הנהג בקשה לביטול פסילה מנהלית וביטול איסור שימוש ברכב שניתנו לו עקב כך שנהג לכאורה בשכרות. הנהג טען כי יש לבטל את החלטת קצין המשטרה משני טעמים עיקריים, האחד בשל אי קיום שימוע לגבי פסילת רישיון הנהיגה והטעם השני בשל אי קיומן של ראיות לכאורה ביחס לנהיגה בשכרות. מחומר הראיות עלה כי הקצין שערך לנאשם את השימוע מילא את טופס השימוע הלא נכון, כך שבטופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, הוא התייחס לשימוע ביחס לרישיון הנהיגה, אולם בבית המשפט הוצג הפלא ופלא הטופס הנכון.
מבדיקת חומר הראיות עלה כי דוח הפעולה שערך השוטר לא מפרט את האזהרה שנמסרה למבקש אודות משמעות הסירוב והעובדה שהסירוב מקים כנגד המבקש עבירה של נהיגה בשכרות. בית המשפט לתעבורה סבר כי מדובר ברכיב מהותי ביסודותיה של העבירה של סירוב לבדיקת שכרות, כלומר: ללא אזהרה כדין לא קמה עבירה של נהיגה בשכרות. בית המשפט לתעבורה אף הוסיף כי "משאין תיעוד בדוח הפעולה שערך השוטר בדבר מתן אזהרה למבקש בהתאם להוראות החוק, לא ניתן להסתפק באזהרה הסטנדרטית המודפסת בדוחות האכיפה, כאשר בנסיבות שלפני יש יותר מספק אם ניתנה אזהרה זו למבקש. טעם הדבר הוא בכך שחזקה על השוטר שתיאר בדוח הפעולה את כל אשר התרחש, שיתאר גם את העובדה שהוא הזהיר את המבקש". הפגם בהליך השימוע וכן הפגמים שנמצאו בחומר הראיות הביאו את בית המשפט לתעבורה לקבל את שתי הבקשות ולהחזיר הן את רישיון הנהיגה והן את הרכב למבקש.
