כל הפוסטים במאמרים

                                            תעבורה – הגנות מחוק העונשין

קיימות הגנות שונות בחוק העונשין תשל"ז-1977 העשויות לעזור ולסייע אף במשפטי תעבורה.

1. נקיטת אמצעים מתאימים למניעת עבירה – נהג אינו נושא באחריות לעבירה אם נקט באמצעים מתאימים למונעה. סעיף 22(ב) לחוק העונשין קובע: "לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה ככל שניתן למנוע את העבירה". הטוען טענה כאמור – עליו הראיה". לדוגמא, נהג הואשם שנסע ברכב שאינו תקין. הנאשם כפר בעובדות וטען כי העביר חודש לפני רישום הדוח את הרכב טסט. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנאשם לאחר שקבע כי אין זה סביר ומעשי לדרוש מנהג לשאת באחריות בגין אותם ליקויים שתוקנו במסגרת הטסט
   
2. טעות במצב דברים – סעיף י"ח לחוק העונשין קובע כי העושה מעשה בדמות מצב דברים שאינו קיים , לא ישא באחריות פלילית. אם למשל נהג נאשם בעבירה של התרת נהיגה למי שאין לו רישיון נהיגה, כאשר אותו אדם הציג בפניו רישיון נהיגה, אפילו אם הרישיון מזויף, יכול ליהנות מהגנה זו.
   
3. זוטי דברים – סעיף 34 י"ז לחוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה , אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי המעשה הוא קל ערך. לדוגמא, בית המשפט לתעבורה זיכה נאשם אשר לא ציית להוראות שוטר להתקדם במחסום. הנאשם טען כי הוא ביקש שיזיזו את המחסומים מפלסטיק כדי שיוכל לעבור וזו הסיבה לסירובו. בית המשפט לתעבורה קבע כי מכיוון שמדובר במחסומים קלים מפלסטיק השוטרים יכלו להזיזם בקלות, ולכן טענתו של הנאשם מוצדקת והמקרה הוא פחות ערך.
   
4. הגנת הצורך – סעיף 34 י"א לחוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו. לדוגמא, רק עכשיו שמענו כי נהג משדרות שלא חגר חגורת בטיחות בגלל שרצה להספיק להגיע למקום מבטח כשנשמעת התרעה של ירי טילים זוכה בדין.
   
5. פרשנות לקולא – סעיף 34 כ"א

   קרא עוד ←

   תעבורה – של"צ

                                                      תעבורה – של"צ

   
   

    

   
   

   ניתן להמתיק את העונשים בעבירות תנועה על ידי ביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור. במידה והנאשם מתחייב לבצעם ולאחר מכן מבריז מהם, כדאי שיידע כי בית המשפט לתעבורה יכול לגזור שוב את דינו, רק הפעם לחומרא, ממש כפי שניתן ללמוד מהתיק הבא:

   
   

   בתיק 15084/06 הורשע הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות כאשר נמדדה בנשימתו כמות של 440 מק"ג. הנאשם הורשע ובמסגרת הסדר טיעון הוחלט כי ייפסל לחמישה חודשים בלבד ובנוסף יבצע 250 שעות של"צ, וזאת אף ללא קנס. הנהג הבריז מעבודות השל"צ ותירץ זאת בעומס הרב שיש לו בעבודה ובכאבי הראש שאשתו גורמת לו.

   
   

   בית המשפט לתעבורה הזכיר לנאשם כי על פי חוק "אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר – רשאי בית המשפט לבטל את צו השירות  ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב בין השאר בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית".

   
   

   בית המשפט ביטל את צו השירות וגזר על הנאשם עונש פסילה לתקופה של שנתיים.

   
   

   יש לזכור:

   
   

   עורך דין לענייני תעבורה מציל רישיונות

   
   

   עו"ד תעבורה יציל אותך במשפט התעבורה

   
   

   עורך דין לתעבורה שומר על רישיון הנהיגה שלך

   
   

   לא מגיעים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה

   
   

    

   
   

    

   קרא עוד ←

   עו"ד תעבורה – תאונות

                                                   עו"ד תעבורה – תאונה קטלנית

   
   

    

   
   

   במידה ומידת הרשלנות של הנהג קטנה יוגש נגדו כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות, כאשר העונש בגין עבירה זו עומד על עד 3 שנות מאסר.

   
   

   במידה ומידת הרשלנות של הנהג הינה רבתי יוגש נגדו כתב אישום בגין הרישה, כאשר העונש בגין עבירה זו עומד על עד 20 שנו מאסר. במקרה כזה יוגש כתב האישום ישירות לבית המשפט המחוזי.

   
   

   תפקידו של עו"ד תעבורה לשנות את סעיף האישום במקרה בו מיוחסת לנאשם עבירה של הריגה, וכן לבקש כי במקרה של גרימת מוות ברשלנות העונש ירוצה בעבודות שירות (עד חצי שנה( ולא בבית הסוהר.

   
   

   בתיק 743-02-09 הואשם נהג בגרימת מוות ברשלנות עקב אחריותו לתאונה הקטלנית. על פי כתב האישום המתוקן, בו הודה במסגרת טיעון, הוא נהג ברכב מסחרי מכיוון עפולה לכיוון כפר תבור. עקב עייפות, הוא לא שם לב לדרך וסטה לנתיב הנגדי באחת העקומות שניצבו לפניו. כאשר עבר לנתיב הנגדי פגע ברכב פרטי שנהגו נהרג במקום. בנוסף לכך, 4 נוסעים ברכב הנאשם נפגעו.

   
   

   הנאשם, בעל עבר תעבורתי תקין ונסיבות אישיות מיוחדות, הגיע כאמור להסדר טיעון עם התביעה שבית המשפט לתעבורה בחר לכבדו. בסופו של יום, גזר עליו בית המשפט לתעבורה את העונשים הבאים: פסילה בפועל לתקופה של 10 שנים, קנס בסך 1,000 ₪, צו לשישה חודשי עבודות שירות שירוצו בתחנת המשטרה, וכן מאסר על תנאי שלא לנהוג בפסילה.

   
   

   זכרו תמיד:

   
   

   עורך דין לתעבורה הוא דמות מפתח במשפט התעבורה

   
   

   עו"ד תעבורה יכול להציל מעונשי מאסר ומעונשי פסילה בפועל

   
   

   עו"ד תעבורה הוא מנהיג את הדרך בה יש לפעול בתיק התעבורה

   
   

   לא הולכים למשפט תעבורה בלי עו"ד תעבורה.

   
   

    

   
   

    

   קרא עוד ←

   מעצר ימים

    

   
   

    

   
   

   מעצר בטרם הגשת כתב אישום בתעבורה/פלילי

   
   

    

   
   

   מעצר חשודים ללא צו שיפוטי:

   
   

   
   
   1. שוטר מוסמך לעצור אדם ללא צו כאשר יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיימה אחת מעילות המעצר: ביצוע עבירה בפני שוטר העלולה לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה. אי התייצבות להליכי חקירה. שיבוש הליכי משפט. סכנה לביטחון. ביצוע עבירה חמורה. הפרת תנאי שחרור או הימלטות ממשמורת חוקית. הפרעה לסמכות העיכוב.
   
   
   2. השלב השני – הבאת העצור לתחנת המשטרה ללא דיחוי, העברתו לקצין הממונה ועריכת דו"ח מעצר על ידי השוטר. הקצין הממונה ישחרר את החשוד או יחליט על המשך מעצרו וימלא דו"ח.
   
   
   3. השלב השלישי – אם הקצין הממונה החליט על מעצרו של החשוד – יש חובה להביא את העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ולכל היותר תוך 24 שעות. לעצור יש שתי זכויות בסיסיות במצב זה – הזכות כי תימסר הודעה על מצערו לאדם קרוב ולעורך דין, והזכות להיפגש עם עורך דין.

   
   

    

   
   

   מעצר על פי צו שיפוטי:

   
   

   
   
   1. הסמכות העניינית לדון במצער לפני הגשת כתב אישום מסורה לבית משפט השלום.
   
   
   2. שופט יוציא צו מעצר כאשר: קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה מסוג פשע או עוון ומתקיימת אחת מעילות המעצר, וכל זאת כאשר לא ניתן להסתפק בדרך של קביעת ערובה. עילות המעצר: שיבוש הליכי חקירה או משפט, פגיעה בביטחון שלא אדם או של הציבור או המדינה, נקיטת הליכי חקירה אשר ניתן לקיימם רק כאשר החשוד במעצר.
   
   
   3. כאשר ניתן צו מעצר שלא בנוכחות החשוד מוגבל צו המעצר ל- 24 שעות.
   
   
   4. תקופת המצער הראשונית מוגבלת ל- 15 ימים, כאשר מעצר בעילה של נקיטת הליכי חקירה מוגבל ל- 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריכו ל- 15 ימים.
   
   
   5. בית המשפט רשאי להאריך את המעצר מעת לעת ב- 15 ימים נוספים, אך סך כל תקופת המעצר מוגבל ל- 30 ימים.
   
   
   6. בית המשפט רשאי לצוות על הארכת מעצר ב- 15 ימים בכל פעם כאשר הבקשה מוגשת באישור היועץ המשפטי לממשלה או באישור פרקליט המדינה או משנהו.
   
   

   קרא עוד ←

   • 2
   • 3
   • 4
   • 5
   • 6
   • 7
   • 8
   גלילה לראש העמוד
   דילוג לתוכן