הנהג הגיש בקשה לביטול השבתת הרכב בגין נהיגה בשכרות. המבקש סומך בקשתו על פגם של העדר אזהרת המבקש מפני הסירוב להיבדק במכשיר ינשוף לקביעת רמת האלכוהול בריאותיו, לנוכח החשד שהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול.
יתרה על כך, לטענתו, בהיות הרכב רכב שכור, למבקש נגרם נזק רציני ובפועל הסעיף הרלוונטי בפקודת התעבורה אינו מתייחס לכך שניתן לאסור שימוש ברכב מהשכרה, שכן חברת ההשכרה אין לה כל שליטה על שוכר הרכב– ולכן אין תחולה לאותו סעיף.
המשטרה התנגדה לבקשה, ולטענתה אין מקום לפרשנות שהמבקש נותן לסעיף המתיר את איסור השימוש ברכבו של המבקש. לטענתה יש די בראיות המצויות בתיק החקירה כדי לבסס את כתב האישום שהוגש בפועל.
לאחר שבית המשפט לתעבורה שמע את טענות באי כוח הצדדים ולאחר שעיין בתיק החקירה הגיעלמסקנות כדלקמן:
1)כבר הוחלט בבקשת המבקש להחזר רשיון הנהיגה, כי קיימות ראיות לכאורה על היותו שיכור במועד הרלוונטי ונתון להשפעת אלכוהול. אין ולא יכולה להיות מחלוקת שכתב האישום מבוסס לא רק על סירוב המבקש להיבדק בדיקת שכרות, אלא גם על העובדה שבדו"ח המאפיינים יש רגליים לחשד השוטר שמדובר בנהג שיכור או נהג הנתון להשפעת משקה אלכוהולי.
2)לדעת בית המשפט לתעבורה העובדה שהרכב מושכר אין בה כדי להוציא מכלל פעולה את יכולת המשטרה להשבית רכבים. אין זה רצון המחוקק כלל וכלל.
הנהג הודה כי נהג במהירות של 160 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד. הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2007 וביצע את העבירה בתחילת שנת 2009 כאשר לחובתו עבירה אחת מסוג ברירת משפט. בית המשפט לתעבורה בחיפה (כבוד השופט יציב) גזר על הנאשם 6 חודשי פסילה בניכוי חודש הפסילה המנהלית שכבר רוצה, פסילה על תנאי וקנס.
נהג עם רישיון מזוייף בהיותו בלתי מורשה, אך שוחרר למעצר בית
התביעה הגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד הנאשם שנהג בעודו בלתי מורשה לנהיגה, כאשר הוא הציג לשוטרים שעצרו אותו רישיון נהיגה מזוייף. למשיב מאסר על תנאי בר הפעלה לתקופה של 10 חודשים בגין עבירה דומה בעבר, שבגינה נגזר עליו עונש של עבודות שירות.
בית המשפט לתעבורה לקח בחשבון את העובדה כי התקבל בעניינו תסקיר מעצר חיובי, בעובדה כי הוא כבר שהה במעצר 41 ימים, ובכך שאין לנאשם עבר פלילי.
בית המשפט לתעבורה שחרר את הנאשם למעצר בית מלא בפיקוח של אשתו ואחיו, ובנוסף הורה לנאשם להפקיד 6,000 ₪ במזומן, וכן דרש כי הנאשים אחיו ואשתו יחתמו על ערבות בסך 10,000 ₪.
פסילה לתקופה של שנתיים בגין נהיגה בשכרות
הנהג הודה כי נהג בשכרות בכמות של 560 מק"ג – כמות כפולה מהמותר על פי חוק. לנאשם נסיבות אישיות מיוחדות שכן אחד מבניו זקוק לטיפול רפואי שוטף וכמו כן הוא עצמו עובד בתור מפיק אירועים דבר המצריך נסיעות שוטפות. בית המשפט לתעבורה בחיפה סבר כי אין בכך כדי להפחית מעונש המינימום אותו ציווה המחוקק, וגזר עליו, בין היתר שנתיים פסילה בפועל.
הנאשם הובא לדין על כך שבנוהגו את רכבו במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום, לא עצר את רכבו לפני מעבר חציה, כאמור בתקנה 47 (ז) לתקנות התעבורה.
בישיבת ההוכחות העידו עורך הדו"ח והנאשם. עורך הדו"ח ציין בעדותו בבית המשפט לתעבורה כי עמד סטטי כ-15 מטר מזרחה מהצומת של רח' ז'בוטינסקי עם רח' השומר, בבני ברק והבחין בנאשם כשהוא מגיע מרח' השומר לצפון ופונה ימינה – מזרחה – לרח' ז'בוטינסקי כשלפניו רכב דייהטסו כסוף. רכב הדייהטסו נעצר לפני מעבר חציה, על מנת לאפשר להולכת רגל שחצתה את רח' ז'בוטינסקי מצפון לדרום. לגירסת עורך הדו"ח, סטה הנאשם שמאלה, עקף את הדייהטסו ועשה את דרכו מזרחה.
במעמד עריכת הדו"ח הגיב הנאשם במילים: " ראיתי שהוא נותןלה לעבור אבל אני צריך לפנות שמאלה לחלוצים אז עברתי אותו כי כבר עברה את הצד שלי".
בבית המשפט לתעבורה ציין עורך הדו"ח שהעבירה שמיוחסת לנאשם היא עבירה של עקיפת רכב שעצר במעבר חציה.
בעדותו בפני בית המשפט לתעבורה ציין הנאשם שהדברים המיוחסים לו, כאילו נאמרו על ידיו. במעמד עריכת הדו"ח נרשמו על ידי עורך הדו"ח מיוזמתו. לדבריו, לא עקף את הרכב שבו מדובר וכל האירוע התנהל באיטיות. בעניין זה הוסיף הנאשם, שהרכב הראשון שבו מדובר לא עצר לפני מעבר החצייה, אלא המשיך לנסוע וכך המשיך גם הוא עצמו לעשות את דרכו מזרחה לכיוון הרמזור הבא.
בית המשפט לתעבורה בתל אביב החליט לזכות את הנאשם, שכן מתברר שלשיטתו של עורך הדו"ח, עקף הנאשם את הרכב שהיה לימינו, לאחר שהולכת הרגל חלפה כבר על פני רכבו שלו. בנסיבות אלה, לא היה צריך היה הנאשם להמשיך ולהמתין לפני מעבר החציה בהעדר הולכי רגל אחרים על המעבר. שהרי עורך הדו"ח לא ציין שהיו הולכי רגל אחרים על המעבר. בהעדרם של הולכי רגל אחרים, רשאי היה הנאשם להמשיך לעשות את דרכו מזרחה. לפיכך, אין נפקא מינא מה היא גירסת הנאשם, כאשר גירסת עורך הדו"ח מצדיקה את זיכויו של הנאשם.
עו"ד תעבורה – דואג לרישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה מביא את הידע והניסיון לבית המשפט לתעבורה
תקנה 144 לתקנות התעבורה מורה לנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם לפעול במספר מישורים:
לעצור את רכבו ולהמנע מלהזיזו. להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה. למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתם. להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.
נהגים שלא מצייתים לתקנה זו, מתרצים את בריחתם מזירת התאונה בכך שנשקפה להם סכנת חיים מתגובת הנפגע והסובבים אותו. יש לציין כי גם בהנחה שהנהג סבור שהוא נמצא בסכנה כלשהי, הוא יכול לנקוט בפעולות של הזעקת עזרה ומסירת פרטים למשטרה גם שהוא נמצא פיזית רחוק ממקום התאונה.
לשם הרשעה בסעיף זה התביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלהלן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה". יש לציין כי על פי החוק, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע לבררם.
על התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לטיב מעשיו כלומר, למשל, שהזיז את רכבו או שלא מסר את פרטיו, וגם מודע לנסיבות, כלומר שהיה מעורב בתאונת דרכים. התביעה לא צריכה להוכיח כי הנאשם גרם לתאונה, אלא רק שהיה מעורב בתאונת דרכים.
הנאשם הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לאחר שבחר לנהל הוכחות. התאונה קרתה כתוצאה מכך שהנאשם סטה עם רכב לנתיב הנגדי תוך כדי כך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף והביא למותה של הנהגת שהייתה ממולו.
בית המשפט לתעבורה בחדרה סבר כי שליחת נהגים המורשעים בעבירה כה חמורה תביא להפחתת תאונות הדרכים, אך מצד שני גם קיבל את הטענה כי במקרים מסויימים ניתן להסתפק בעונש של עבודות שירות בלבד, במיוחד כאשר רשלנות הנהג הינה מזערית, או כשיש נסיבות אישיות יוצאות דופן.
אולם, במקרה דנן רשלנותו של הנהג הייתה גבוהה שכן הוא סטה לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף, כלומר עשה זאת במקום שאפילו אסור לעקוף.
בית המשפט ציין כי תאונות קטלניות רבות נגרמות כתוצאה מסטייה מנתיב הנסיעה.
לנאשם עבר תעבורתי שאינו נאה. לחובתו 17 הרשעות קודמות ביניהן תאונת דרכים במהלכה הוא נהג תחת השפעת אלכוהול, אי ציות לתמרורים ולרמזור אדום ועוד ועוד. עבירות מעין אלה מצביעות על נהיגה רשלנית של הנאשם ומהוות שיקול לחומרא כך שיש לראות בנאשם באופן נהיגתו סיכון למשתמשים בדרך. בפני בית המשפט הוגש תסקיר מבחן חיובי אך כמובן שאינו מחייב את בית המשפט, שבסופו של דבר גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילה בפועל לתקופה של 10 שנים.
ב"כ הנאשם ביקש כי יינתן עיכוב ביצוע כדי שהנאשם יוכל להתארגן לקראת המאסר וכן כדי לשקול ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט לתעבורה נעתר לבקשה זו ועיכב את ביצוע גזר הדין בשבועיים, כאשר ציין כי ניתן לבקש בקשת עיכוב נוספת מבית המשפט המחוזי עצמו.
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' דואג לרישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה מונע פסילות רישיון
לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
העונש שיוטל, אם בכלל, על נאשם הניצב בפני משפט תעבורה תלוי במספר גורמים:
חומרת העבירה – העונש הינו מידיתי. ככל שהעבירה חמורה יותר כך יוטל עונש חמור יותר. כך לדוגמא, נהג שנתפס נוסע במהירות 180 קמ"ש כמובן צפוי לעונש כבד יותר מאשר נהג הנוסע במהירות של 140 קמ"ש. גם המזל משחק תפקיד. ראשית כל ישנם נהגים שמבצעים עבירות תעבורה אך אינם נתפסים. בנוסף לכך לעיתים חומרת העבירה נקבעת לפי התוצאות והדברים יפים במיוחד לתאונות דרכים. ככל שהפגיעות חמורות יותר יוטל על הנאשם עונש כבד יותר. כך למשל, אם אתרע מזלו של הנהג והוא פוגע דווקא בזקנה שחצתה את הכביש סביר להניח שהיא תיפגע בצורה קשה יותר מאשר גבר צעיר והעונש יוטל בהתאם.
עבר תעבורתי – התביעה מביאה למשפט התעבורה את גיליון הרשעות התעבורה של הנאשם, ומביאה אותו כמובן לידיעת בית המשפט. לעניין זה, חשוב אם מדובר בעבירה חוזרת ונשנית או אם לאו. גם אם לא מדובר בעבירה חוזרת התביעה נוהגת לומר כי הנהג צבר עבירות מכל קשת עבירות התעבורה כך שגם אם לא מדובר בעבירה חוזרת אין בכך משום הקלה. אם מדובר בעבירה קלה יחסית ועברו של הנאשם תקין בשנים האחרונות – ניתן אף להמיר את הדו"ח לאזהרה, כך גם במקרים של דוחות מסוג הזמנה למשפט.
נסיבות המקרה – לעיתים ישנן נסיבות מקלות לביצוע העבירה. כך לדוגמא, יש הבדל בין נהג הנוסע בזמן פסילה בדרך עפר צדדית, לבין נהג הנוסע בזמן פסילה בדרך ראשית. כך גם יש הבדל בין נהג הנוסע במהירות מופרזת בעיר בכביש בעל מאפיינים של כביש מהיר לבין נהג הנוסע במהירות מופרזת בעיר בדרך צרה באמצע העיר כאשר כל שני מטרים יש מעבר חצייה.
נסיבות אישיות מיוחדות – בתי המשפט לתעבורה והתביעה מתחשבים לעניין העונש בנאשמים הסובלים מבעיות אישיות מיוחדות – כמו מצב בריאותי קשה וכיוצ"ב.
פגמים בראיות – בכוחם של הפגמים המתגלים בתיק להביא לעונש מקל, או לעיתים לזיכוי הנאשם ולו מחמת הספק. כאן נכנס לתמונה עורך דין תעבורה שצריך למצוא את הפגמים לאחר צילום חומר הראיות ובכך להביא להסדר טיעון מקל או לניהול משפט שבסופו לקוחו ימצא זכאי.
מותב בית המשפט לתעבורה – לעיתים הדין הולך אחר הדיין. ישנם שופטים מקלים יותר ומקלים פחות.
הנאשם – אם הוא בוחר לייצג את עצמו לבד כדי לחסוך כסף, סביר להניח שהוא ישלם על כך מאוחר יותר במשפט התעבורה עצמו. אם הוא בוחר להיות מיוצג על ידי עורך דין תעבורה סיכוייו לצאת בזול מהמשפט גדלים לעין שיעור.
החוק רואה בנהג המסרב לבצע בדיקת שכרות כמי שנוהג בשכרות, אם הוא הוזהר לגבי המשמעות המשפטית של סירובו. החוק מתיר לערוך בדיקת נשיפה אקראיות לנהגים גם ללא חשד לשכרות באמצעות מכשיר הינשוף. בדיקת דם היא פולשנית יותר ולכן ניתן לערוך בדיקה כזו רק כאשר הנאשם נמצא מעורב בתאונת דרכים או כאשר ישנו חשד סביר לכך שהוא שיכור על פי התנהגותו.
בתיק שהתנהל לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב עלתה השאלה באילו תנאים ניתן לדרוש בדיקת דם.
בתיק המדובר, הנהג הואשם בכך שסרב לבצע בדיקת דם למרות שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הדברים. שני הצדדים הסכימו כי הנאשם נעצר לבדיקת שכרות אקראית, נתבקש לבצע בדיקת נשיפה אשר נכשלה בשל חוליו ומסיבות אובייקטיביות.
התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם בשל סירובו לבצע בדיקת דם לאחר שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב. מנגד, טענה ההגנה כי לא היה בכלל חשד סביר לשכרות ולכן הדרישה לבצע בדיקת דם הייתה בלתי מוצדקת בנסיבות העניין. מאחר והנאשם נעצר לבדיקה אקראית ומאחר וצלח את מבחני המאפיינים שנערכו לו במקום לא נמצאה כל אינדיקציה לשכרות ולכן לשוטרים לא הייתה סמכות לדרוש ממנו לבצע בדיקת דם. העובדה כי לא בוצעה לנאשם בדיקה בנשיפון מוכיחה כי לשוטרים לא הייתה כל אינדיקציה לשכרות. בית המשפט לתעבורה קיבל טענה זו, מאחר ולדעתו ריח האלכהול שניגר מהנאשם ועיניו האדומות עדין אינם מלמדים על חשד סביר לשכרות, במיוחד כאשר הנאשם השתמש באנטיביוטיקה באותו היום.
אשר על כן, זוכה הנאשם מהמיוחס לו.
נא לזכור:
עו"ד תעבורה הוא המפתח להצלחה גדולה בתיק תעבורה
עורך דין תעבורה עשוי להציל את רישיון הנהיגה שלך
לא מגיעים למשפט תעבורה בלי להתכונן קודם ובלי ייצוג של עורך דין תעבורה
משפט תעבורה בלי עורך דין תעבורה זה כמו מסעדה בלי טבח
כבר בפגישה הראשונה הלקוחות שואלים אותי מה מצבם המשפטי ואיזה עונש הם אמורים לקבל בגין עבירה של נהיגה בשכרות. על פי כמות האלכהול המיוחסת להם בכתב האישום ובהתאם לעברם התעבורתי כבר אפשר לקבל תמונה כללית על המצב בתיק. אולם, אני מסביר לכולם כי כל מקרה ייבחן לגופו וכי המרכיב החשוב ביותר הוא חומר הראיות שבתיק. רק לאחר שאני מצלם ולומד את חומר הראיות אני יכול לקבל תמונה שלמה יותר ונכונה יותר.
הדבר דומה מאוד למשחק קלפים, בו לא יודעים איזה קלפים יחולקו במהלכו. רק אחרי שמקבלים את הקלפים לידיים ניתן לפתח אסטרטגיה ולהצהיר הצהרות. עורך דין תעבורה טוב יודע איך לשחק עם הקלפים שניתנו לידיו האמונות והוא ימצא את הפגמים שבתיק חיש מהר.
אם הוא קיבל לידיו קלפים חזקים, בדמות פגמים חמורים בתיק, אז הוא יכפור במיוחס בכתב האישום וינהל הוכחות במטרה להשיג זיכויי למרשו.
אם הוא קיבל קלפים בינוניים, בדמות פגמים שאינם כל כך משמעותיים ויורדים לשורשו של עניין, אז הוא ינסה לסיים את התיק במסגרת הסדר טיעון מקל.
אם הוא קיבל לידיו קלפים חלשים, בדמות דו"ח חזק ותקין, אז הוא יבין כי אין כלטעם לנהל משפט, מאחר ובסופו של דבר אם מרשו ימצא אשם – בית המשפט ימצה עימו את הדין. במקרה מעין זה הדרך הטובה ביותר היא לסיים את התיק במסגרת הסדר מקל בעיקר על סמך עבר תעבורתי תקין ונסיבות אישיות מיוחדות.
מניסיוני אוכל לומר בפה מלא כי כמעט בכל תיקי השכרות ישנם פגמים כלשהם. בחלקם פגמים קטנים ובחלקם פגמים מהותיים יותר. לעורך דין תעבורה תפקיד מרכזי במשחק הקלפים. הוא צריך למצוא את הפגמים ולהציגם בפני התביעה כדי להשיג הסדר נוח או להציגם בפני בית המשפט לתעבורה במטרה להשיג זיכויי למרשו.
נאשם ללא ייצוג משפטי מוצא עצמו מחוץ למשחק, שכן אין הוא יודע בכוחות עצמו למצוא את הפגמים ולהוכיחם בבית המשפט (לרוב נאשמים אינם יודעים אפילו כי זכותם לצלם את חומר החקירה נגדם). זו הסיבה ששופטי תעבורה בעצמם ממליצים לנאשמים שאינם מיוצגים (בשלב ההקראה) לפנות לעורכי דין לתעבורה לשם ייצוג נאות ומועיל בתיק השכרות. אין ספק שנאשם שמתמודד לבד עם התיק עלול לקבל עונש שעורך דין לתעבורה יכול למנוע.
סעיף 192 לחוק העונשין הפלילי קובע כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".
בתיק פלילי 20597/07 הודה הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק הפלילי. מכתב האישום עולה כי הנאשם אמר למאבטחי בית המשפט בבאר שבע בזו הלשון: "נסגור אתכם חשבון אחרי המשפט, מישהו פה ישלם את המחיר, אתם תסבלו". בהסדר הטיעון סוכם כי התביעה תעמוד על הרשעה בעוד ההגנה תבקש כי שירות המבחן יערוך תסקיר ויבחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם. שירות המבחן ביקש להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 240 שעות.
בית המשפט בחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם לפי הפרמטרים הבאים:
האם מדובר בעבירה יחידה או ראשונה של הנאשם – התשובה לכך חיובית, שכן לנאשם אין כל עבר פלילי, ומאז האירוע לא עבר עבירות נוספות.
חומרת העבירה והנסביות בהן בוצעה – מבלי להקל ראש בדברים, נוסח האיום אינו חמור באופן יחסי ונראה כי נולד עדנא דרתחא.
הקשר בין העבירה הפלילית לתפקידו ומעדו – אין כל קשר בין העבירה לעבודתו כמאבטח במקום אחר.
מידת הפגיעה של העבירה באחרים – הפגיעה במאבטחים לא הייה חמורה.
הסבירות שהנאשם יעבור עבירה נוספת – הסבירות נמוכה, שכן מדובר במעידה חד פעמית
לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין זה המקרה המתאים להכתים את הנאשם בביצוע עבירה פלילית, ולכן לא הרשיע אותו, אלא הטיל עליו לבצע 140 שעות של"צ בלבד.
