הנהג הגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית לבית המשפט לתעבורה בת"א וזאת לאחר שקצין המשטרה פסל את רישיונו מנהלית לתקופה של חודש ימים בגין כך שלכאורה עלה על הולכת רגל במעבר חצייה.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו בהתקרבו למעבר חצייה כשהוא פונה ימינה פגע קלות בהולכת רגל שחצתה את מעבר החצייה והייתה באותה עת על הפס השביעי מתוך אחד עשר פסים.
המבקש טען כי הולכת הרגל עמדה ושוחחה עם מישהי כשפניה מופנות אליה ולפתע התחילה לרוץ לכביש בעקבות אוטובוס שחלף. עוד טען, כי עד שטח ההפרדה מסומנים רק 4 פסים.
בית המשפט לתעבורה לא רצה לקבוע מסמרות כבר בשלב זה, אך ציין כי לפי תגובתו הראשונית בה טען כי הנאשמת התפרצה לכביש והוא לא יכל לעשות כלום יש ראשית הודייה. בתגובתו זו גם לא מוזכר כי פניה של הולכת הרגלת היו מופנות לכיוון אחר. בית המשפט גם לא התרשם מהעבודה שהמבקש לא הגיש תמונות להוכחת טענתו בדבר מספר הפסים שבמעבר החצייה.
הכלל הוא כי נהג צריך לצפות התנהגות רשלנית של הולך רגל, גם במצב בו מתעורר ספק אם הולך הרגל עומד לחצות את מעבר החצייה. בפרט נכון הדבר במקרה זה בו נמצא אור ירוק משותף להולכי הרגל ולנהגים. לפיכך, קבע בית המשפט לתעבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש. גם עברו התעבורתי של המבקש אינו משביע רצון ולכן תקופת צינון של חודש ודאי שלא תזיק לו.
עו"ד תעבורה יכול להציל פעמים רבות את רישיון הנהיגה של לקוחו.
לעו"ד התעבורה ישנו מרחב תמרון רחב לשם ניהול התיק: ניתן לבטל את כתב האישום/דו"ח התנועה, ניתן לכפור בעובדות ולנהל הוכחות שיביאו לזיכוי מכל אשמה, ניתן לקבל עונש מופחת במסגרת הסדר טיעון, ניתן לסווג את הפסילה כך שהנהג ימשיך לעבוד, ניתן להאריך את תקופת הפסילה על תנאי ולמנוע פסילה בפועל ועוד ועוד.
באשר למשפטי תעבורה – נהגים רבים מתקשרים לאחר שכבר נשפטו ומבקשים למצוא מזור לבעייתם. במקרה זה מרחב התמרון קטן בהרבה.
אם הנהג נשפט בהיעדרו ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין + בקשה לעיכוב ביצוע, אך צריכה להיות סיבה טובה להיעדרות מן המשפט. אם הנהג נוכח במשפט ניתן להגיש ערעור, אך יש לציין כי בית המשפט שלערעור לא ימהר להתערב בגזר הדין שניתן. לכן, עדיף שהפנייה תעשה טרם מועד המשפט.
בשלב ראשון תמיד יש לנסות לבטל את כתב האישום או לפחות להפחית את חומרתו.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 26.11.06 פגע בהולכת רגל על מעבר חצייה, ילידת 1931.כתוצאה מהתאונה נפגעה הולכת הרגל באופן קשה שבר פתוח בפיקת ברך שמאל, שברים רבים מרוסקים באגן, קרע בשלפוחית השתן והיא שוחררה לשיקום בבית חולים אלישע.
העבירות בהן הורשע הנאשם הן אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, נהיגה ברשלנות, התנהגות בדרך הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.
מדובר בתאונת דרכים קשה וברשלנות של ממש. פגיעה בהולכת רגל על מעבר חצייה שזהו מקום מבטחם של הולכי הרגל.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל רכיב פסילה של 7 חודשים בפועל ובנסיבות שתוארו בתסקיר ולאור גיליון הרשעותיו של הנאשם שאינו מן החמורים, מדובר בנאשם המחזיק רישיון נהיגה משנת 1991,המשמש כעזר לפרנסתו,
בית המשפט לתעבורה החליט לאמץ את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך 2000 ₪, פסילה לתקופה של 7 חודשים, פסילה על תנאי, של"צ בהיקף של 100 שעות.
עורך דין תעבורה מציל את רישיון הנהיגה שלך
עו"ד תעבורה – המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
עורך דין לתעבורה דואג שרישיון הנהיגה שלך יישאר אצלך
לא הולכים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
בתאריך 11/2/09 בבית המשפט העליון (רע"פ 8135/07 + 1766/08)
בית המשפט העליון קבע סופית כי מכשיר הינשוף הינו אמין וחוקי.
שתי עתירות שנשמעו יחדיו המשיגות על חוקיות השימוש במכשיר הינשוף למדידת רמת האלכוהול בגוף נדחו. בית המשפט קבע כי ניתן להסתמך על תוצאות המכשיר הקבילות כראיות בבית המשפט, וכי השימוש בו עוד טרם אישר שר התחבורה את המכשיר נמצא כחוקי וזאת לאור מטרת המחוקק. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי יש להסדיר מחדש את ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה בהתאם לתיקון לפקודת התעבורה תוך 4 חודשים.
בתאריך 15/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
התביעה ביקשה להאריך את הפסילה המנהלית של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מדובר בנהג שסרב לעבור בדיקת שכרות ומבדיקת המאפיינים שלו עולה תמונה של שכרות ברמה גבוהה. בית המשפט האריך את הפסילה המנהלית לתקופה של שנה או עד מתן גזר דין בעניינו.
בתאריך 4/2/09 בבית המשפט לתעבורה בת"א
הנאשם הורשע בעבירה של סירוב לבצע בדיקת שכרות ובנהיגה בשכרות לאחר ניהול הוכחות. בית המשפט ראה בחומרה את העובדה שהנאשם סרב לבצע בדיקת שכרות וראה בכך ניסיון להסתיר שכרות גבוהה. אשר על כן, גזר עליו בין היתר 30 חודשי פסילה בפועל.
הנאשם הודה והורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. מדובר בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה רשלנית, נהיגה במצב השולל שליטה ברכב, נהיגה במהירות בלתי סבירה, גרימת נזק ונהג חדש מתחת לגיל 21 שנים המסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה.
הנאשם נהג כשהוא שיכור לחלוטין וגרם לתאונה עצמית שעה שאיבד את השליטה ברכב בסיבוב בכיכר. כתוצאה מהתאונה נחבלו שני נוסעים שנמצאו עימו במכונית. יש לציין כי מדובר בנהג חדש שהסיע ברכבו 4 נוסעים ללא מלווה בניגוד לחוק.
בית המשפט לתעבורה הורה על הגשת תסקיר בעניינו בשל גילו הצעיר. בתסקיר מיום 01/11/09 ציין שירות המבחן, כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו, וכי עזב את דרכו הרעה והוא נמצא בתהליך של שינוי ושיקום. לפיכך, המליץ שירות המבחן כי בית המשפט לא יגזור על הנאשם מאסר בפועל ויסתפק בעונשים של הטלת צו מבחן למשך שנה, פסילה, תנאי ומאסר מותנה. לאור האמור בתסקיר, אף התביעה לא עתרה להורות על מאסרו של הנאשם, וביקשה להחמיר ביתר רכיבי הענישה. יש לציין אף כי לחובתו של הנאשם עבר פלילי הכולל עבירות הקשורות לרכב, היינו שבל"ר , נהיגה ללא רישיון נהיגה.
בית המשפט לתעבורה סבר כי צו מבחן למשך שנה כפי שהמליץ שירות המבחן, הינו למשך תקופה קצרה מדי, בשים לב לאמור בתסקיר שירות המבחן ביחס לשימוש הנאשם בסמים ובשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו ולגילו הצעיר, ולכן מצא לנכון ליתן צו מבחן לתקופה ארוכה יותר.
בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם את העונשים הבאים:
צו מבחן לתקופה של שנתיים
מאסר על תנאי
קנס בסך 1,800 ₪
פסילה לתקופה של 4 שנים בניכוי הפסילה המנהלית בת החודשיים אותה כבר ריצה הנאשם
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה – דמות המפתח להצלחה במשפטי תעבורה
הנאשם הועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות וזאת ברמה של 350 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף כפי שנמצא על בדיקת הנשיפה שנערכה לו.
בישיבה שהתקיימה בתאריך 29/10/09 כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות. מספר חודשים אחר כך, ובטרם דיון ההוכחות, הודיע הנאשם כי הוא מבקש לחזור מהכפירה ולהודות במיוחס לו. הנאשם הורשע לפיכך בסופו של יום על פי הודאתו ולבקשתו הוגש תסקיר משירות המבחן. הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר במסגרתו ביקשה המאשימה עונש שיכלול פסילה בפועל לתקופה של שנתיים אך ללא קנס ואילו ההגנה תהא רשאית לעתו לפסילה פחותה מכך. לדעת בית המשפט לתעבורה בת"א העבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר המבצע אותה מסתכן בגרימת תאונת דרכים. המחוקק קבע לצד העבירה הנ"ל עונש פסילת מינימום לתקופה של שנתיים ובכך הביא את עמדתו באשר לחומרתה. המחוקק הותיר עם זאת בידי בתי המשפט לתעבורה את הסמכות להורות על פסילה קצרה מזו אם מתקיימות נסיבות מיוחסות המצדיקות זאת, כשם שקיימת כמובן גם סמכות להטיל פסילה ארוכה מפסילת המינימום. עםזאת, חריגה לקולא מפסילת המינימום לא יכולה על פי פסיקת בית המשפט העליון להיעשות אלא במשורה.
הנאשם בעל ותק נהיגה קצר יחסית של 4 שנות נהיגה וכבר צבר לחובתו 6 הרשעות קודמות. חומרת העבירה ועברו התעבורתי כובלות את בית המשפט ולא מאפשרות לו לרדת במידה משמעותית מעונש פסילת המינימום. יחד עם זאת, לאור הכמות הנמוכה של האלכוהול ונסיבות אישיות מיוחדות גזר עליו בית המשפט לתעבורה שנה וחצי פסילה בפועל, לצד 120 שעות של"צ.
כאשר מוצב בפני הנהג תמרור עצור מוטלות עליו שתי חובות: חובת עצירה וחובת מתן זכות קדימה. נהג המבחין במרחק בלתי מוערך על ידו התקרבות של כלי רכב במהירות בלתי מוערכת על ידו , אינו רשאי להיכנס לצומת בטרם כלי הרכב המתקרבים לצומת יחלפו על חזיתו.
אם מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור את המכונית לפני קו העצירה בלי קשר לתנועה בכביש ואין הנהג רשאי לעצור במקום שלדעתו שדה הראיה מספיק טוב.
במקרה בו לא מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור במקום בו יוכל לראות את התנועה היטב בדרך החוצה ולתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת.
כאשר מוצב בפני הנהג תמרור תן זכות קדימה מוטלת עליו חובה אחת – לתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת מכביש אחר או הבא אל הצומת.
נהג המואשם באי עצירה מוחלטת למרות תמרור עצור המוצב לפניו בכביש, יוכל לצאת זכאי מכל אשמה במשפט תעבורה אם יוכיח כי נסע אחרי מכונית שעצרה לפני קו העצירה. נהג אינו חייב לעצור פעם נוספת, אפילו במקרה שבו העצירה בוצעה מאחורי רכב המסתיר את הנעשה בדרך החוצה, שכן העצירה מתבצעת בקרבה מספקת לקו באופן שיש בו כדי למלא אחר תכלית העצירה. אולם נהג העוצר לפני מעבר חציה וכעבור כמה מטרים מוצב מולו תמרור עצור וקו עצירה, חייב לעצור שוב עצירה מלאה.
נהג אשר לא עצר עצירה מוחלטת למרות שלפניו הוצב תמרור עצור יקבל דו"ח קנס מסוג ברירת משפט, ואילו נהג שלא קיים את חובת מתן זכות קדימה (במקרה של תמרור "עצור" או "האט") יוזמן למשפט. יש לציין כי אי מתן זכות קדימה היא אחת העבירות בגינן ניתן לפסול רישיונו של נהג פסילה מנהלית.
תהיה זו הגנה טובה במשפט תעבורה אם הנאשם יוכיח כי לא היה קשר עין רצוף בין השוטר למכונית בשעת ביצוע העבירה. כאשר השוטר שנכח במקום לא מציין ולא זוכר את המרחק ממנו הבחין בביצוע העבירה הוא בעצם מונע מבית המשפט להשתכנע כי ממרחק נקודת תצפיתו ניתן היה להבחין בביצוע העבירה. שוטר צריך לערוך סקיצה בה מצויינים: א) נקודת התצפית שלו ב)שדה הראיה שלו לעבר המקום הרלוונטי לביצוע העבירה ג) העדר כל מפגע בשדה הראיה
הנאשם הודה כי נסע במהירות מופרזת של 168 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪, פסילה על תנאי, פסילה לתקופה של 5 חודשים בניכוי חודש הפסילה המנהלי אותו הוא כבר ריצה.
בתאריך 25/12/08 בבית המשפט לתעבורה בנצרת (3995/07)
הנאשם הורשע על פי הודאתי בנהיגה במהירות מופרזת של 124 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 60 קמ"ש בלבד. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: קנס בסך 1,000 ש", פסילה על תנאי ופסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים.
בתאריך 17/12/08 בבית המשפט לתעבורה בחיפה
הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה במהירות מופרזת של 107 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 50 קמ"ש בלבד. בית המשפט גזר עליו את העונשים הבאים: פסילה לתקופה של 5 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית אותה הוא ריצה, פסילה על תנאי, וקנס בסך 2,000 ₪.
הנאשם הורשע על פי הודאתו, בנהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבלו שישה אנשים בחבלה של ממש, וזאת בהיותו שיכור ונתון להשפעת משקאות משכרים, וללא ביטוח תקף לשימוש ברכב. על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכבו ביום 1.8.06, סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב שהגיע בנתיב הנגדי. כתוצאה מהתאונה נגרמו חבלות של ממש לנאשם עצמו וכן לחמישה אנשים נוספים, 4 נוסעים ברכבו ונהג הרכב המעורב. בבדיקה שנערכה לנאשם בבית החולים נמצא בדמו ריכוז של 61 מיליגרם אחוז אלכוהול, וזאת לעומת כמות של 50 מיליגרם אחוז המותרת בחוק. הנאשם הודה באישומים והורשע עוד ביום 18.9.07 והטיעון לעונש נדחה על מנת לשמוע עמדת הנפגעים בתאונה. לאחר שהנאשם לא דאג להופעת הנפגעים לישיבה שנערכה בחודש נובמבר 2007, זומנו אלה באמצעות המזכירות לדיון שנערך בחודש ינואר 2008. הנאשם עצמו נפגע אף הוא וסבל משברים בעמוד השדרה וברגליים, אושפז לשבועיים בביה"ח רמבםן והועבר לשיקום בביה"ח אלישע. לא הוגשו מסמכים בדבר המשך הטיפול שקיבל הנאשם, אך סנגורו טען כי הוא סובל מנכות עד היום.
בעניינו של הנאשם נערך תסקיר מבחןממנו עלה כי הנאשם מסרב לקבל אחריות מלאה על התנהגותו וטוען כי הנפגע מר קבלאן סימם אותו, וזאת הגם שהוא הודה כי שתה שני בקבוקי בירה טרם תחילת הנסיעה והמשיך ושתה יחד עם חברו תוך כדי הנסיעה. הנאשם הופנה לעמות אפש"ר על מנת לאבחן מצבו מבחינת שימוש לרעה באלכוהול. מהתסקיר המשלים שהוגש בחודש ספטמבר 2009 עלה כי תוצאות האבחון היו כי הנאשם סובל מתלות בשימוש באלכוהול וכי בחודש אפריל 2008, דהיינו לאחר שהודה והורשע ובעוד עניינו תלוי בפני בית המשפט, נתפס פעם נוספת כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול.
המלצת שירות המבחן הייתה להטיל על הנאשם "ענישה מוחשית אשר תיצור עבורו גבול והרתעה חיצוניים". התסקיר המשלים נערך בידי קצין מבחן שונה מזה שערך את התסקיר הראשון, ולפיכך ביקש הסנגור לפנות לשירות המבחן בשאלות הבהרה. בחודש אוקטובר התקבלה הבהרה בדבר החלפת הטיפול עקב חופשת לידה אליה יצאה הקצינה שהחלה בטיפול.
לאור כל האמור לעיל ביקשה המאשימה כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילת רשיון לתקופה של 3 שנים לפחות ועונשים נלווים.
