קיימות הגנות שונות בחוק העונשין תשל"ז-1977 העשויות לעזור ולסייע אף במשפטי תעבורה.
נקיטת אמצעים מתאימים למניעת עבירה – נהג אינו נושא באחריות לעבירה אם נקט באמצעים מתאימים למונעה. סעיף 22(ב) לחוק העונשין קובע: "לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה ככל שניתן למנוע את העבירה". הטוען טענה כאמור – עליו הראיה". לדוגמא, נהג הואשם שנסע ברכב שאינו תקין. הנאשם כפר בעובדות וטען כי העביר חודש לפני רישום הדוח את הרכב טסט. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנאשם לאחר שקבע כי אין זה סביר ומעשי לדרוש מנהג לשאת באחריות בגין אותם ליקויים שתוקנו במסגרת הטסט
טעות במצב דברים – סעיף י"ח לחוק העונשין קובע כי העושה מעשה בדמות מצב דברים שאינו קיים , לא ישא באחריות פלילית. אם למשל נהג נאשם בעבירה של התרת נהיגה למי שאין לו רישיון נהיגה, כאשר אותו אדם הציג בפניו רישיון נהיגה, אפילו אם הרישיון מזויף, יכול ליהנות מהגנה זו.
זוטי דברים – סעיף 34 י"ז לחוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה , אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי המעשה הוא קל ערך. לדוגמא, בית המשפט לתעבורה זיכה נאשם אשר לא ציית להוראות שוטר להתקדם במחסום. הנאשם טען כי הוא ביקש שיזיזו את המחסומים מפלסטיק כדי שיוכל לעבור וזו הסיבה לסירובו. בית המשפט לתעבורה קבע כי מכיוון שמדובר במחסומים קלים מפלסטיק השוטרים יכלו להזיזם בקלות, ולכן טענתו של הנאשם מוצדקת והמקרה הוא פחות ערך.
הגנת הצורך – סעיף 34 י"א לחוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו. לדוגמא, רק עכשיו שמענו כי נהג משדרות שלא חגר חגורת בטיחות בגלל שרצה להספיק להגיע למקום מבטח כשנשמעת התרעה של ירי טילים זוכה בדין.
