שכרות – פסילה מנהלית
המבקשת נפסלה מנהלית מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 יום בשל האישום שהיא נהגה ברכב בהיותה שיכורה כשבדגומה של אויר נשוף שלה נמצא ריכוז אלכוהול של 345 מיקרו גרם לליטר אויר נשוף. הנהגת הגישה בקשה לביטול הפסילה המנהלית בבית המשפט לתעבורה בחיפה.
הראיות שבידי המאשימה עפ"י החומר שהובא לבית המשפט לתעבורה מתמצות אך ורק באותה בדיקת ינשוף. זאת, באשר דו"ח המאפיינים שבוצע למבקשת מעיד על כך כי ביצעה את הבדיקה בהצלחה, הופעתה הייתה מסודרת, הגיבה לעניין, עמידתה הייתה יציבה, הליכתה על קו הייתה יציבה והיא עברה בהצלחה את מבחן הבאת האצבע לאף. התרשמותו הכללית של השוטר הייתה כי לא ניתן לקבוע האם המבקשת הינה תחת השפעת אלכוהול.
כמות האלכוהול שנמדדה אצל המבקשת, וכאמור הינה הראיה היחידה בתיק, עומדת על 345 מיקרו גרם.
בפסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים – פסק דין עוזרי – נקבע כי תוצאה של 400 מיקרו גרם ומעלה בליטר אויר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות. פסק דין זה עדיין איננו פסק דין חלוט ואין בו כדי להוות תקדים מחייב או מנחה, אולם נוכח הקביעות שנקבעו בפסק דין עקרוני זה, שניתן בהרכב של 3 שופטים, סבר בית המשפט לתעבורה כי לכל הפחות יש לקבוע בשלב זה כי פסילת נהג מלנהוג למשך 30 יום, מקום בו תוצאת המדידה נופלת מ – 400 מיקרו גרם ובטרם החל משפטו של הנהג וממילא בטרם נדון והוכרע דינו, מהווה סעד שאיננו מידתי ואיננו נסמך על תשתית ראייתית מספקת. אשר על כן, רישיון הנהיגה הוחזר לנהגת וזאת גם בשל עבר תעבורתי תקין.