המערער טען כי לא סרב לבצע את בדיקת הדם לשכרות אלא רק ביקש ליטול קודם לכן תרופה אנטיביוטית שכן הוא סובל ממחלות זיהומיות. במידה והערעור לעניין הכרעת הדין לא יתקבל, ביקש לחילופין כי ייקלו בעונשו ויקצרו אותו או שיסווגו אותו כך שהוא יוכל להמשיך לעבוד במהלך היום, הרי במילא שותים שתייה חריפה בלילה ולא ביום.
מנגד, ביקשה התביעה להשאיר את הכרעת הדין וגזר הדין על כנם. אין כל פסול בפסק הדין של בית המשפט לתעבורה ששמע ממקור ראשון את השוטרים. גם מהתנהגותו בשעת האירוע ניתן ללמוד כי נהג בשכרות שכן הוא נפל ומעד ובקושי תפקד. הוא סרב לבצע בדיקת נשיפה והכשיל אותה למרות שניתנו לו הזדמנויות נוספות אך הוא הכשיל את הבדיקות ולא נשף למכשיר כמו שצריך. גם הסירוב לבצע בדיקת דם מחזק את הראיות נגדו. לעניין זה העיד רופא מומחה כי בדיקת הדם לא הייתה פוגעת בבריאותו של הנהג.
בית המשפט המחוזי העדיף את גרסת השוטרים על גרסתו של המערער וקבע כי לא נמצא כל פסול בפסק הדין של בית המשפט לתעבורה.
אף לעניין העונש לא מצא בית המשפט מקום כל שהוא להקל עם הנהג, שכן הפסיקה קבעה כי אין מקום להקל עם נהגים המסרבים לעבור בדיקת שכרות ולא יודעים מהי הכמות המדויקת של אלכוהול בגופם בשעת הנהיגה.

עורך דין תעבורה מציל את רישיון הנהיגה שלך