עורך דין תעבורה – שכרות – סירוב – ענישה – ערעור

 

הנהג הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב לפיו הוא הורשע לאחר שמיעת ראיות בעניינו בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש וסירוב לבצע בדיקת שכרות. על המערער הוטלו, בין היתר, 30 חודשי פסילה בפועל.

המערער חזר על טענתו כי לא סרב לבצע בדיקת דם, אלא רק התנה את הדבר בכך שייקח קודם לכן תרופה אנטיביוטית שכן הוא סובל ממחלה זיהומית. עוד טען כי במידה והערעור לעניין ההרשעה לא יתקבל הוא יבקש לפחות כי תקופת הפסילה תקוצר ותסווג כך שהוא יוכל להמשיך לעבוד בשעות היום, הרי במילא עבירת נהיגה בשכרות מתרחשת בלילה.

מנגד, התביעה ביקשה להשאיר את פסק הדין על כנו. הוכחת שכרותו נעשתה על ידי הבאת עדים אשר נחקרו בחקירה נגדית. כמו כן, בית המשפט לתעבורה דחה את גרסתו.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת בית משפט לתעבורה שהעדיף את גרסת השוטרים על פני גרסתו של המערער. ניכר מדוח המאפיינים שנערך לו כי התנהגותו הייתה של נהג שיכור לחלוטין. כמו כן הוא נדרש לבצע בדיקת נשיפה אך הכשיל אותה מספר פעמים. גם כשנלקח לתחנת המשטרה הכשיל שוב את הבדיקה ולא נשף למכשיר כמו שצריך למרות הסברי השוטרים. גם סירובו לעבור בדיקת דם מחזקת את הראיות נגדו. לעניין זה הובאה עדות של רופא אשר קבע כי בדיקת הדם לא הייתה פוגעת בבריאותו של המערער.

אף לעניין גזר הדין לא מצא בית המשפט המחוזי להקל בעונש ולקצרו. לדעתו גם אין כל מקום לסווג את הפסילה שכן הנאשם הודה שהוא גם שותה במהלך היום. בכלל, הפסיקה קבעה כי אין מקום להקל בעונשם של נהגים המסרבים לבדיקה ושאין תוצאה מדויקת לגבי שכרותם.

הערעור על כל חלקיו נדחה.

 

עורך דין תעבורה הוא דמות המפתח להצלחה במשפטי תעבורה