אי ציות להוראות שוטר
תקנה 23(א) לתקנות התעבורה קובעת כי עובר דרך חייב לציית:
- להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה.
- להוראות שנותן עבוד מע"צ במדים או עבוד מטעמה במדים, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מתבצעת עבודת סלילה או אחזקה של כביש, שהוסמכו בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה.
- על פי תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה מלבד חובת הציות להוראות חייב עובר דרך לציית לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים, או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד מע"צ.
יש לציין כי החובה לציית לשוטר קיימת גם במקרה בו ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בעניין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך. מי שעובר על עבירה זו יוזמן למשפט תעבורה וצפוי לעונש פסילה בפועל של רישיון הנהיגה. תהיה זו הגנה טובה אם הנאשם יוכיח כי אחד מהמצבים הבאים התקיימו בעניינו:
- השוטר במקום לא לבש מדי משטרה ולה הציג בפני הנהג תעודת שוטר.
- ההוראה שניתנה על ידי השוטר לא הייתה ברורה וחד משמעית, וזו הסיבה שהנהג לא הבין אותה כהלכה.
- בנסיבות המקרה חובת המזהירות הכללית גברה על חובת הציות לשוטר. אם הנהג סבור לדוגמא כי ציות להוראת השוטר יגרום לתאונת דרכים עליו להימנע מלציית להן.
- לא ניתן להבחין בהוראות השוטר במקום האירוע.
לדוגמא, בית המשפט לתעבורה זיכה נהג שטען כי לא הבחין בהוראות השוטר מכיוון שנהג במסלול השמאלי מתוך שלושה נתיבים, בעוד השוטר עמד מימין הדרך כאשר נמצאו רכבים במסלול הקרוב לו.