כל הפוסטים בנהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות – חומר הראיות – עורך דין תעבורה

בתיק תעבורה  – הואשם הנהג כי נהג בשכרות מכח סירובו לבצע בדיקת שכרות. מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 27/6/09 נסע הנאשם ברחוב קיבוץ גלויות מכיוון מערב לכיוון מזרח וביצע פניית פרסה על שטח הפרדה בנוי. השוטר שראה את ביצוע עבירת התנועה דלק אחר הנאשם עד שחסם את דרכו. נערכה לנאשם בדיקה בשקית הנשיפון ואחר כך הוא הובא לתחנת המשטרה.

ההגנה טענה כי הנאשם לא נדרש כדין לבצע את הבדיקה ובכל מקרה לא הוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב. מאחר ואין תשתית ראייתית כי הנאשם היה שיכור ביקשה ההגנה לזכותו בדין.

בית המשפט קיבל את טענת ההגנה מהנימוקים הבאים:

1. יחד עם השוטר שרשם את הדוח נמצאו עוד שני שוטרים, כאשר אף אחד מהם לא רשם כל מזכר המאמת את גרסת השוטר על השתלשלות האירועים.

2. הנאשם נלקח לתחנת המשטרה, אך למרות זאת לא נחקר באזהרה כפי שקובעים נהלי המשטרה.

3. אין כל מזכר של מפעיל הינשוף ששוחח עם הנאשם ודרש ממנו לבצע את הבדיקה.

4. לא מולאו הטפסים המסודרים הרגילים בעבירה של נהיגה בשכרות, לרבות טופס תחקור חשוד בו מוסברת לנאשם חובתו לבצע את הבדיקה וההשלכות של אי הביצוע, כל זאת  למרות שהנאשם שהה בתחנת המשטרה.

5. השוטר שרשם את הדוח לא ציין את תוצאות בדיקת שקית הנשיפון שנערכה לנאשם, ובכך ראה בית המשפט מחדל של ממש, שכן אם בדיקת הנשיפון הייתה תקינה לא היה בכלל מקום להוביל את הנאשם לתחנה.

6. השוטר רשם בדוח הפעולה "דרשתי ממנו לבצע בדיקת ינשוף, הסברתי לו את משמעות הבדיקה, לאחר שסירב הסברתי לו את משמעות הסירוב". מאחר ואין פרוט מה בדיוק הסביר השוטר ומאחר שהוא העיד כי הוא אינו זוכר את האירוע קבע בית המשפט כי לא ניתן הסבר ראוי לנאשם ובעצם הוא לא נדרש כדין לבצע את הבדיקה.

מכיוון שכל ראיות התביעה מסתכמות בריח אלכוהול שנדף מפיו של הנאשם, קבע בית המשפט שאין די בכך כדי לקבוע כי הנאשם היה שיכור, ולכן זיכה אותו מחמת הספק.

קרא עוד ←

דיני תעבורה – הוכחות – בדיקת תקינות לינשוף

בתיק תעבורה – טענה ההגנה כי טכנאי המעבדה לא היה כשיר לבצע את הפעולות אשר ביצע. בית המשפט לתעבורה דחה את הטענה:

"אני דוחה את טענת ההגנה בנושא זה – כלל לא נדרש בחוק כי לטכנאי מעבדת משטרת ישראל תהיה השכלה פורמאלית בתחום. כאמור … המליץ בית המשפט להעביר את מעבדת משטרת ישראל בדיקת הסמכה. זו עשויה בין השאר להשפיע על טיב עובדי המעבדה והשכלתם, אך מדובר בהמלצה שאינה מבוססת על האמור בחוק. מכאן אין בעובדה שחלק מעודי המעבדה אינם בעלי הסמכה פורמאלית, כדי להביא לזיכוי.

למעלה מן הצורך אציין שעד תביעה מס' 1 הינו הנדסאי מכשור ובקרה בהשכלתו ולא מצאתי דופי בעובדה שהחל דרכו במשטרה ביחידה אחרת ובעיסוק שאינו קשור למעבדות".

עורך דין תעבורה יכול לגרום לזיכויי מרשו במשפט התעבורה

כמובן שלא מומלץ לנהל משפט תעבורה ללא עורך דין תעבורה הבקיא ברזי דיני התעבורה

תעבורה – שכרות – בדיקת שכרות אקראית

לפי המצב החוקי השורר כיום ניתן לערוך בדיקת שכרות אקראית לנהגים גם אם אין חשד כלשהו לפני כן כי הנהג ברכב הינו שיכור או שהוא היה מעורב בתאונת דרכים.

לאור השינוי בחקיקה עורכת המשטרה מבצעי אכיפת שכרות במקומות בילוי באמצעות מכשיר הינשוף שהינו קל להפעלה. הנבדק נושף לתוך המכשיר וכאשר התוצאה מראה על כמות של 290 מק"ג ומעלה יירשם לנהג דוח תעבורה חמור מסוג הזמנה למשפט בגין נהיגה בשכרות. כמובן שעורך דין לתעבורה יכול למזער את "הנזק" ואת העונש הצפויי לאותו נהג.

עורך דין לתעבורה – שומר על רישיונך

עו"ד תעבורה – המפתח להצלחה במשפטי התעבורה

תעבורה – הרשעה על סמך בדיקת מאפיינים

בתיק תעבורה – הגישה הנהגת ערעור על הרשעתה בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, לאחר שכבר זוכתה מהעבירה החמורה יותר של נהיגה בשכרות (עקב העדר כיול נאות למכשיר). היא טענה כי מבחן המאפיינים שלה היה תקין ולכן לא היה מקום להרשיע אותה אף בעבירה הקלה יותר. בנוסף לכך טענה ההגנה כי עבירת השכרות מכילה בתוכה את העבירה האחרת, מכיוון ששיכור על פי חוק מוגדר כמי שמצוי תחת השפעת משקה משכר. כתמיכה בטענה זו הוגש פס"ד של בית המשפט המחוזי – 71753/04 בו נקבע כי זיכוי מהעבירה אחת מביא לזיכוי מהעבירה האחרת.

התביעה מצידה טענה כי התמונה הכוללת מלמדת על נהיגה תחת השפעת אלכוהול: מפיה נדף ריח של אלכוהול, דיבורה היה איטי וכבד, עיניה היו אדומות והתנהגותה הייתה רדומה. בנוסף לכך, היא בעצמה הודתה ששתתה בירה לפני הנסיעה. העובדה כי נהגה ברכבה לאחר שהוזהרה שלא לעשות כן, מלמדת על שיקול דעתה השגוי שנבע מהשפעת האלכוהול.

בית המשפט המחוזי סקר את הממצאים שהביאו להרשעה:

לגבי הריח – ריח האלכוהול שנדף מפיה של המערערת יכול להיות מוסבר גם משתיית אלכוהול בכמות מותרת.

לגבי העיניים האדומות – אין בכך כדי להצביע דווקא על היותה תחת השפעת משקאות משכרים.

לגבי ההתנהגות הרדומה – בטופס בדיקת המאפיינים ציין השוטר שערך את הבדיקה כי התנהגותה הייתה רגילה ולא ציין כי התנהגותה הייתה רדומה, אף שאפשרות זו מופיעה בטופס המאפיינים. בנוסף יש לציין כי השעה הייתה מאוחרת (02:20).

לגבי הדיבור האיטי – גם בכך אין כדי להצביע דווקא על נהיגה תחת השפעה.

לגבי הודייתה – המערערת הודתה ששתתה רק כוס בירה אחת ואין בכך כדי להצביע שעברה את הרף המותר.

לגבי עזיבתה בנסיעה – בדוחות שכתבו השוטרים ביחס לאירוע הנדון לא צויין דבר בעניין של עזיבת המערערת את המקום בנסיעה בניגוד להוראות השוטרים, ונראה על כן, כדברי המערערת, כי לאחר שאמרה לשוטר שהיא מתכוונת לנהוג לא עצר בעדה.

קרא עוד ←