תעבורה – נהיגה בשכרות החוק מגדיר (סעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה) כ"שיכור" – אחד מאלה: 1.מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה. 2. מי שבגופו מצוי סם מסוכם או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. 3. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתיעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. 4. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות. זימון למשפט תעבורה בגין נהיגה בשיכרות בפועל דוחות בגין נהיגה בשכרות נרשמים על סמך החלופה השלישית. כלומר מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז האסור בשעת נהיגה יוזמן למשפט תעבורה בגין נהיגה בשכרות. תקנות התעבורה (תקנה 169א לתקנות התעבורה) קובעות את "המידה הקבועה" שממנה והלאה ייחשב הנהג כנוהג בשכרות. המידה הקבועה היא:
|