שכרות – תעבורה – עונש

 

 

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום – נהיגה בשכרות. עפ"י כתב האישום נהג הנאשם ביום 26.4.08 בסמוך לשעה 00:35 בצומת התשבי כשהוא שיכור כשבדוגמה של אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול של 855 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף.

 

המאשימה מבקשת למצות את הדין עם הנאשם כשהיא עומדת על חומרתה הרבה של העבירה ועל המסוכנות הנובעת ממנה. המאשימה מבקשת כי רכיבי העונש יכללו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה שתעלה על תקופת המינימום הקבועה בחוק, פסילה על תנאי וקנס.

לדעת בית המשפט לתעבורה האינטרס הציבורי אכן מצדיק נקיטה ביד קשה ובהטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על ביצוע עבירה כגון זו שביצע הנאשם. יחד עם זאת, ענישה היא לעולם אינדיבידואלית ולצד האינטרס הציבורי, על בית המשפט לשקול תמיד את המקרה המסוים הנדון בפניו ואת הנאשם המסוים הנדון בפניו.

בשקילת המקרה האינדיבידואלי של הנאשם אכן הועלו ע"י הנאשם מספר שיקולים שיש בהם כדי להטות את הכף לקולא:

ראשית וחשובה מכל היא השאלה האם ביצוע העבירה ע"י הנאשם במקרה דנן משקף את דפוס הנהיגה שלו, שמא מדובר במעידה חד פעמית שאיננה מאפיינת אותו בדרך כלל. בעניין זה הוגש גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ממנו עולה כי הוא אוחז ברישיון נהיגה משנת 1997 משמע מזה 13 שנה ועברו התעבורתי אינו מכביד כלל – רשומות לחובתו 3 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת משפט, האחרונה שבהן בוצע בשנת 2002, משמע – לפני 8 שנים.

לא רשומה לחובתו של הנאשם כל הרשעה שהיא בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או עבירה דומה לעבירות אלה בחומרתה.

מבחינה זו יש לראות בביצוע העבירה במקרה דנן משום מעידה חד פעמית של הנאשם שאיננה משקפת את דפוס נהיגתו.

לנאשם אין עבר פלילי ומכל מקום לא נטען ע"י התביעה כי יש לו עבר כזה וממילא לא הוצגה כל ראיה באשר לנטייה כלשהי שלו להסתבך בעבירות שכרוכות בשתיית אלכוהול.

הנאשם הינו בן 30, הוא שרת בצה"ל שעה שהיה ספורטאי מצטיין, הוא היה אלוף ישראל בתחום חתירת קיאקים וייצג את המדינה.

מיד עם ביצוע העבירה נפסל הנאשם מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 יום וכמו כן רכבו הושבת למשך 30 יום, על המשמעות הכלכ