דיני תעבורה – נהיגה בשכרות
עורך דין תעבורה – טיעונים לעונש
על פי תקנות התעבורה אסורה הנהיגה ברכב כאשר כמות האלכוהול בגופו של הנהג מגיעה לכמות של 240 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף או של 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם. החוק אינו מתחשב בכך שנהג ספציפי יכול להיות רגיש יותר לבדיקת דם או לבדיקת נשיפה. בכל מקרה בו הגיעה הכמות למידה הקבועה בחוק, נחשב הוא כשיכור.
היחס בין תוצאות בדיקת הדם לבדיקת הנשיפה
כאשר אותו נבדק יבצע בדיקת דם ובדיקת נשיפה תימצאנה תוצאות שונות לגבי רמת האלכוהול בגופו (עמד על כך בית המשפט לתעבורה בפרשת עוזרי). בדיקות הנשיפה מטיבות עם הנבדקים. אצל רוב הנהגים (90%) תתקבלנה תוצאות נמוכות יותר בבדיקת הנשיפה לעומת בדיקת הדם. כך לדוגמא, במקרה הממוצע, מי שנמצא אצלו חמישים מיליגרם של אלכוהול בבדיקת דם, תוצאת בדיקת הנשיפה שלו תעמוד על 217 מק"ג. כלומר לפי בדיקת הדם הוא יימצא כשיכור על פי חוק, אך על פי בדיקת הנשיפה הוא לא יועמד לדין.
לאור כך, כאשר מתקבלות תוצאות בדיקת דם גבוליות ניתן לטעון שאם הנאשם היה נבדק במכשיר הינשוף, תוצאות הנשיפה (ברוב המקרים) לא היו מכניסות אותו לגדר עבירה, ולכן ניתן לפחות להתחשב בכך לעניין העונש (לרכיב הפסילה כמובן).
בדיקת נשיפה