שכרות – פסילה מנהלית – 315 מק"ג – הרישיון לא הוחזר

 

בפני בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז הוגשו שתי בקשות – האחת עניינה ביטול פסילה מנהלית והשנייה ביטול השבתת הרכב של הנאשם שנחשד בנהיגה בשכרות. תוצאות בדיקת הנשיפה שנערכה למבקש הצביעו על כמות של 315 מק"ג. למבקש נערכה בדיקת מאפיינים לפיה נמצא כי עמידתו של המבקש יציבה, הוא הלך על קו ישר באופן יציב, הצליח במבחן הבאת האצבע לאף והתרשמותו הכללית של השוטר היתה כי המבקש "לא נראה שיכור". עוד מציין השוטר כי ריח אלכוהול קל נדף מפיו של המבקש.

לטענת ההגנה אין ראיות לכאורה, לכך כי המבקש בצע עבירה כלשהי על פי פקודת התעבורה, וכי אין כל מסוכנות בהמשך נהיגתו. מדובר בכמות אלכוהול שאינה גבוהה, ועל פי החלטת מותב של שלושה שופטים בבית המשפט לתעבורה בירושלים בו נתקבלו חלק מהטענות בדבר אמינותו של מכשיר הינשוף ונכונות תוצאות בדיקתו, ניתן להרשיע בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקת נשיפה רק מריכוז של 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. לעניין איסור השימוש ברכב, טענה ההגנה כי הרכב שייך לאמו של המבקש אשר          זקוקה לרכב לצרכי עבודתה בחלוקת תרופות לחולים.

התביעה התנגדה לבקשה וטענה כי למרות שדו"ח המאפיינים אינו שלילי, המבקש             עצמו הודה כי שתה חצי ליטר בירה זמן קצר לפני שנעצר. ובכך מקים הוא את מסוכנותו כאשר נהג ברכב מדי אחרי השתייה.

אשר לטענת המבקש, כי מדובר בריכוז נמוך של אלכוהול, המחוקק קבע מבחן אובייקטיבי             וקבע את מידת ריכוז האלכוהול, שמעבר לכך החוק רואה בנבדק שיכור. שעבר המבקש את גבול ריכוז האלכוהול המותר על פי חוק (240 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף) וכל עוד לא תוקן החוק או יצא פסק דין המחייב את בתי המשפט בערכאה הראשונה, הרי שהמבקש הוא בחזקת שיכור בעיני החוק.

בית המשפט לתעבורה קיבל את עמדת התביעה ודחה את שתי הבקשות גם יחד.