תעבורה- בדיקת דם לגילוי אלכוהול

הכמות המותרת –  לפי דיני התעבורה לנהג אסור לנסוע ברכב כאשר כמות האלכוהול בדמו עולה על 50 מיליגרם במאה מילילטר של דם.

הדרישה לבצע בדיקת דם – לפי פקודת התעבורה, שוטר רשאי לדרוש מנהג בדיקת דם לגילוי מידת האלכוהול בגופו רק כאשר אותו נהג מעורב בתאונת דרכים או שיש לו חשד סביר כי הוא שיכור.

 לא ניתן לדרוש לערוך בדיקות דם אקראיות לנהגים, מאחר שמדובר בבדיקות פולשניות.

בכל מקרה, נטילה של דגימת דם תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.

מקום הבדיקה – לפי פקודת התעבורה, בדיקת דוגמא של דם תיעשה במעבדה או במוסד רפואי. נטילת הדגימה יעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

עורך הבדיקה –  נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי המוסמך כדין ליטול דגימת דם. בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשת דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה. התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור, ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

דוח מבצע הדגימה – מי שנוטל דגימת דם, צריך לרשום בסופה דוח על מהלך הנטילה ולחתום עליו. הדוח יכלול את אלה:

1. שמו ופרטי זהותו של האם שממנו ניטלה הבדיקה.
2. נסיבות נטילת הבדיקה, וכן תוצאות בדיקתה אם נתקבלו במעמד הנטילה.
3. התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה.
4. שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה.
5. שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הד