דיני תעבורה – סירוב – הסדר טיעון
בתי המשפט לתעבורה רואים בסירוב להיבדק כעבירה חמורה, כזאת שאין לסטות בה מעונש פסילת המינימום העומד על שנתיים. נראה שבתי המשפט רואים בנהג שממאן לעבור בדיקת שכרות כנהג שנסע בעודו שיכור ברמה בינונית או גבוהה.
ההיגיון המשפטי העומד מאחורי העונש הכבד הוא שנהגים לא יסרבו להיבדק וישתפו פעולה עם המשטרה, ובכך יוכלו למגר את התופעה של נהיגה בשכרות (תופעה שהעשירה את חשבון הבנק של עורכי הדין לתעבורה).
גם התביעה רואה בעבירת הסירוב כעבירה חמורה ועותרת בפני בית המשפט להשית על מי שסרב לבדיקה עונש שלא יפחת מפסילת המינימום ולעיתים אף מציינת במפורש כי העונש הראוי לעבירה זו הוא לפחות שלוש שנות פסילת רישיון בפועל (במיוחד בירושלים הבירה).
מנקודת מבט של ההגנה – יש לנסות ולשכנע את התביעה/בית המשפט כי יש מקום לסטות לקולא מעונש המינימום לאור עבר תעבורתי תקין, נסיבות המקרה, מבחן מאפיינים תקין, נסיבות אישיות, הסכמה לעשות של"צ וכו'.
לדוגמא:
בתיק תעבורה – הוטלו במסגרת הסדר טיעון, על נאשם שסרב לעבור בדיקת שכרות, העונשים הבאים: 360 ימי פסילה, קנס בסך 1,500 ₪, פסילה על תנאי והתחייבות כספית שלא לעבור שוב את אותה עבירה.
עורך דין תעבורה יכול להשיג עבורך הסדר טיעון נוח ומקל.
עורך דין תעבורה מציל מפסילות ארוכות.