נהיגה בזמן פסילה , נהיגה בשכרות, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, מסירת פרטים כוזבים, אי ציות להוראות שוטר.
התביעה עתרה להפעלת המאסר המותנה (למשך 6 חודשים) שהוטל על הנאשמת בתיק שעניינו תאונת דרכים שנגרמה עקב נהיגה בשכרות. במקרה זה, יאמר לזכותה של הנאשמת, היא לא מסרה פרטים כוזבים, אלא לא מסרה פרטים כלל…
ההגנה ביקשה לאמץ את תסקיר המבחן החיובי שהתקבל בעניינה ובו המלצה להארכת המאסר המותנה תוך עשיית של"צ.
בית המשפט לתעבורה החליט שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן, בעודו מצטט את דבריו של השופט (כתוארו אז) אהרון ברק בהרצאתו משנת 1980 "התסקיר וקצין מבחן למבוגרים":
"קצין המבחן הוא דמות מיוחדת במינה –sui generus . היא באה להציג בפני בית המשפט זווית ראיה מיוחד במינה , הקשורה לאינדיבידואליזציה של העונש… זווית הראיה של השופט היא הכוללת, תוצאה של מקבילית כוחות, שבה קצין המבחן הוא רק אחד הכוחות הפועלים.על כן עשוי השופט שלא להחליט שלא לאמץ את המלצת קצין המבחן. קצין המבחן חייב לקבל זאת כנתון, אך אסור לו, כתוצאה מכך, לשנות את המלצתו ולהתאימה למה שהוא צופה שבית המשפט יפסוק.
התסקיר מצטרף איפוא למערכת שיקולים רחבה, הבוללת בכלי אחד את האינטרס הציבורי ואינטרס השיקום וכוללתם יחד. על בית המשפט לשקול במלוא תשומת הלב את התסקיר, אך אינו חייב לקבלו, כולו או במלואו".
בית המשפט לתעבורה החליט שלא לקבל את המלצת התסקיר במיוחד לאור העובדה ששירות המבחן מציין בעצמו כי הנאשמת "נוטה להוריד מערכם וחשיבותם של דפוסי צריכת אלכוהול בעברה ומצבי הסיכון שהיא נוטה להיכנס אליהם".