סגירת תיק תעבורה
כאשר מועבר חומר החקירה לתובע והוא סבור שהראיות מספיקות לשם הגשת כתב אישום עליו להורות על העמדה לדין. יש צורך שהתביעה תשתכנע כי קיים סיכוי סביר להרשעה בבית המשפט לתעבורה על מנת להגיש את כתב האישום ואין די בראיות שמקימות יסוד סביר לחשד שהנאשם עבר עבירת תעבורה.
סגירת תיק התעבורה בשל "העדר אשמה"
כאשר התובע משתכנע, לאחר עיון בחומר החקירה, כי כלל לא בוצעה עבירה או כי אין ראיות לביצוע העבירה בידי החשוד, יש לנמק את סגירת התיק ב"העדר אשמה" ולא ב"חוסר ראיות".
סגירת תיק התעבורה בשל "חוסר ראיות"
כאשר התובע סבור כי קיימות בתיק ראיות המצביעות על חשד לביצוע העבירה על ידי החשוד, אלא שחומר הראיות אינו מספיק להוכחת אשמתו , ייסגר התיק בעילה של "חוסר ראיות".
סגירת תיק התעבורה בשל חוסר עניין לציבור
התביעה רשאית שלא להעמיד לדין כאשר היא סבורה כי אין במשפט עניין לציבור. בעבירות מסוג פשע הנכללות בתוספת ראשונה א' לחסד"פ שהועברו מפרקליט המדינה לתובע המשטרתי ניתן לסגור את התיק באישורו של ראש יחידת התביעות. בעבירות מסוג פשע אחרות יש צורך באישור פרקליט מחוז, או פרקליט בכיר שהוסמך על ידי פרקליט המחוז.בעבירות שהן מסוג חטא או עוון די באישורו של קצין משטרה המשמש כתובע לשם סגירת תיק התעבורה.
ביטול כתב אישום בתעבורה
ניתן להיפגש עם התביעה ולשכנעה כי לא קיים סיכוי סביר להרשעה בבית המשפט על סמך חומר הראיות שבתיק התעבורה.
התביעה רשאית בכל עת לאחר תחילת משפט התעבורה לחזור בה מאישום שבכתב האישום. אם החזרה מהאישום נעשית לפני שלב ההקראה – כתב האישום מבוטל אך ניתן להגישו שוב. אם הדבר נעשה לאחר שלב ההקראה – הנאשם יזוכה ולא ניתן להגיש שוב כתב אישום בגין אותו מעשה. בית המשפט לתעבורה רשאי לבטל אישום בהסכמת הצדדים בכל עת עד להכרעת הדין. במצב זה לא נעשה מעשה בית דין אפילו לאחר שלב ההקראה, אולם לשם הגשת האישום מחדש יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשה או פרקליט המדינה או המשנה לפרקליט המדינה וכן טעמים מיוחדים שיירשמו.
|
